מסיבת העיתונאים שערך אתמול (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו ברומא בירת איטליה, הייתה אחת ההופעות הפומביות יוצאות הדופן שלו בשנתיים האחרונות. במשך כחצי שעה, נתניהו הסביר באריכות ובסבלנות על היתרונות של הסכם דיפלומטי בין ישראל למדינה מוסלמית גדולה, הכולל ויתורים משמעותיים של שתי המדינות, שלטענתו הם מוצדקים בשל הרווחים שיצמחו מהם לכלכלה, לביטחון וליחסי החוץ של ישראל.
בקרב העיתונאים המסקרים מקרוב את נתניהו, שררה הסכמה שראש הממשלה לא דיבר כך בציבור לפחות מאז קיץ 2014, שהחל בסוף השבוע המסויט שבו נחטפו ונרצחו שלושת הנערים בגוש עציון. מאז ועד היום, נראה היה שבכל הופעותיו הפומביות של ראש הממשלה, נלקח בחשבון כל העת מאבק הכוחות הפנימי בימין הישראלי, אל מול הביקורת של נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, גדעון סער ושאר טוענים לכתר. המסרים והדגשים של נתניהו הכילו תמיד את המילה 'לא' - לא ניתן, לא נוותר, לא נאפשר ולא נתפשר.
עוד בנושא:
מארגני המרמרה מאיימים במשט נוסף: "ישראל מבינה שעשתה טעות"
משפחות גולדין ושאול: "זקוקים לכל בית ישראל כדי להשיב את הבנים"
אתמול ברומא, נתניהו נראה כמי שלפחות לזמן קצר, מתעלם מקולות הרקע הללו. בבואו לשווק לציבור הישראלי את הפשרה עם טורקיה, שהיא הישג מדיני חשוב ללא כל ספק, נתניהו התמקד בצדדים החיוביים: טורקיה תפתח מחדש את השגרירות שלה בתל אביב, ואנחנו את השגרירות שלנו באנקרה; טורקיה תעביר סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ותסייע לישראל למנוע משבר מסוכן שם; טורקיה תגביל את פעילות חמאס כנגד ישראל משטחה; והממשלה הטורקית תמנע הגשת תביעות נגד קציני וחיילי צה"ל שלקחו חלק בתקרית המרמרה.
אחד הרגעים המפתיעים במסיבת העיתונאים הייתה ההתייחסות של נתניהו לחשיבות של מניעת משבר מים ברצועת עזה. נתניהו הסביר, בצדק, מדוע זהו אינטרס מובהק של ישראל, שכן משבר ברצועת עזה יפגע ישירות גם במאגרי המים של אזרחי ישראל בצד השני של הגבול. אלה דיבורים שהתרגלנו לשמוע מאנשי ימין-מרכז שמכונים כיום בתוך המחנה שלהם "סמולנים" ו"אוהבי ערבים", כמו הנשיא ראובן ריבלין. יש חשיבות רבה לכך שהיא נאמרה על ידי נתניהו, בשעה שברשתות החברתיות בישראל השיח לגבי רצועת עזה נע בין הפצצה להרעבה.
בימים הקרובים, כאשר הביקורת מתוך שורות הימין תגבר, הנחישות של נתניהו לעמוד מאחורי המסרים שהשמיע אתמול תעמוד למבחן. נתניהו יודע שההסכם עם טורקיה צפוי לחזק אותו בטווח הארוך, בשל הפוטנציאל שלו לשפר את מצבה הכלכלי של ישראל, לדחות את המלחמה הבאה ברצועת עזה ולהדוף את הטענות על בידוד מדיני של ישראל. אבל אלה דברים שהציבור הישראלי יוכל לכמת ולהעריך רק בטווח של חודשים, אם לא יותר מכך. המחאה על תשלום הפיצויים למשפחות הרוגי המרמרה, והכעס על כך שהשבויים והנעדרים בעזה לא נכללו בהסכם, מתרחשים כאן ועכשיו.
בדבר אחד נתניהו בוודאות צודק: חלק ממי שמבקרים אותו כיום על "הסכם הכניעה" כביכול, היו חותמים על אותו הסכם בדיוק אם היו נמצאים במקומו. זה נכון לא רק לגבי מבקרים משמאל, אלא גם לגבי חלק מהמבקרים בימין. בסיכומו של דבר, ישראל שילמה בהסכם הזה סכום כספי לא מבוטל, עבור הסכם שהרווחים הכלכליים שיצמחו ממנו צפויים להיות גבוהים הרבה יותר. חשוב מכך, חזרתה של טורקיה ליחסים מלאים עם ישראל, עשויה לפתוח ערוצים נוספים להרגעת המצב ברצועת עזה, כאלה שלא היו קיימים בזמן "צוק איתן", אז ישראל וארצות הברית התקוטטו ביניהן על השאלה מי צריך לתווך במלחמה - טורקיה או מצרים.
ההסכם מותיר עוד שתי שאלות פתוחות שיהיה מעניין לעקוב אחריהן בתקופה הקרובה. הראשונה נוגעת לשכנותיה-יריבותיה של טורקיה, הלא הן יוון וקפריסין, שישראל התקרבה אליהן בשנים האחרונות דווקא בגלל המשבר בינה לבין טורקיה. האם כעת תחול התקררות ביחסים עם אתונה וניקוסיה? נתניהו נחוש למנוע זאת, ולכן דיבר בפומבי בשבוע שעבר על הסיוע הישראלי להתמודדות של קפריסין עם שריפת יער שפרצה במערב האי. מה שנכון לגבי שתי המדינות היווניות הללו, נכון עוד יותר לגבי מצרים של הנשיא א-סיסי, שנוא נפשם של האחים המוסלמים, שמבחינתו טורקיה היא איום ישיר על שלטונו. א-סיסי שיפר משמעותית את יחסי ישראל-מצרים. זה יהיה אתגר חשוב לשמור על היחסים הללו כעת, למרות הפיוס עם טורקיה.
שאלה נוספת קשורה למי שנותר גלמוד בתוך חגיגות הפיוס - יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. ההסכם עם טורקיה מהווה במידה רבה קרש הצלה לחמאס ברצועת עזה, שיוכל כעת למנוע משבר חמור בתחומי הרצועה. נשיא טורקיה ארדואן התקשר לאבו-מאזן כדי להבהיר לו שטורקיה תמשיך לפעול למען הפלסטינים ביום שאחרי ההסכם. השאלה היא האם הנוכחות הטורקית המחודשת, והתחרות בין טורקיה לבין מצרים, יוכלו להוביל למהלכים חדשים בזירה הפלסטינית. הנושא הזה ודאי עלה בשיחה שקיים אתמול נתניהו עם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. סביר להניח שנשמע על כך עוד לא מעט בשבועות הקרובים.
(עדכון ראשון: 21:17)