פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הציבור הטורקי אדיש להסכם הפיוס, ורק "נסחף אחרי ארדואן"

      בניגוד לסערה בישראל, בטורקיה לא ניכרת תכונה מיוחדת ביחס להסכם המתגבש. העיתונים המרכזיים עוסקים בעיקר במאבק בכורדים ובדאעש. בהתאמה גם הרחוב, שרובו תומך בנשיא הכול יכול, לא עסוק יתר על המידה בהשלכות הפיוס. "תומכים בו כמו אוהדים של קבוצת כדורגל"

      הציבור הטורקי אדיש להסכם הפיוס, ורק "נסחף אחרי ארדואן"
      עריכה: ניר חן צילום סטילס: ראובן קסטרו צילום: רוני כנפו

      הסכם הפיוס בין טורקיה לישראל אמנם תפס את הכותרות הראשיות בכלי התקשורת הישראליים, אולם לא כך המצב בטורקיה. מלבד העיתון "הורייט" בגרסתו האנגלית, ההסכם הקרב לא דווח בהרחבה, וודאי שלא כסיפור המרכזי בעיתונים ובמהדורות החדשות.

      בהתאם לכך, הסכם הפיוס הוא גם אינו שיחת היום בבתי הקפה וברחוב במדינה שעסוקה בשלל סוגיות שעולות בחשיבותן, בעיני המשטר והציבור כאחד, על הנושא הישראלי. תשומת הלב הציבורית ממוקדת בעיקר בלחימה נגד הארגונים הכורדיים ופעילות צבא טורקיה בדרום-מזרח המדינה; בגל הפליטים מסוריה, מעיראק וממדינות נוספות; וכמובן במאבק בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) בשטח טורקיה ומחוץ לו.

      עוד בנושא:
      ישראל תפצה את הרוגי משט המרמרה: "ההסכם לא מקובל"
      הסכם הפיוס יוכרז מחר: "טורקיה תסייע בסוגיית הנעדרים בעזה"
      לקראת הסכם: פגישה מכרעת היום בין ישראל לטורקיה בנושא הפיוס

      נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, אפריל 2016 (AP)
      ארדואן (צילום: אי-פי)

      "למען האמת, אנשים קצת מבולבלים בנוגע לעמדה האמתית של הממשלה בנוגע לישראל", הסבירה הילאל אייגון, עיתונאית טורקית בת 34. לדבריה, "רגע אחד מציגים את ישראל כאויב, ורגע לאחר מכן מנסים לשקם את היחסים איתה". אייגון טענה כי "הרבה אנשים חושבים שהמגעים לא באים ממקום כן לחלוטין. או שתבחרו את ישראל כאויבת, או כידידה - אי אפשר לשנות את המדיניות באופן חד ומהיר כל כך".

      אייגון התייחסה לציוץ השנוי במחלוקת של חברת מפלגת השלטון לאחר הפיגוע באיסטנבול שכתוצאה ממנו נהרגו שלושה ישראלים, ובו נכתב: "אני מקווה שהתיירים הישראלים שנפצעו ימותו". "זה מצביע על הלך הרוח בקרב רבים מתומכי ארדואן. העובדה שהיא פוטרה לא אומרת שאחרים לא מסכימים איתה", אמרה.

      עם זאת, היא הבהירה כי תומכי מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) "מסוגלים להתאים את עצמם למה שארדואן מחליט". כלומר, גם הנוכחות המועטה יחסית של ההסכם בשיח הציבורי לא נתקלה בהתנגדות של ממש בקרב תומכיו של הנשיא, או בקרב כמחצית מהאוכלוסייה שלא הצביעה עבורו. גם אם הייתה עולה התנגדות להסכם בציבור, היא לא הייתה משנה את המדיניות. "הם נסחפים אחריו ותומכים בו כמו אוהדים של קבוצת כדורגל", הוסיפה אייגון בנוגע לתומכי ארדואן. "הם איתו, לא משנה מה הוא יעשה. זאת צורת תמיכה מאוד מסוכנת".

      אנקרה: הטורקים השיגו את כל מבוקשם

      נבשין מנגו, עיתונאית ברשת CNNTürk, הוסיפה כי "לאחר הדחת דאווטאולו, טורקיה חוזרת לעמדה המקורית שלה ביחסי חוץ". לדבריה, "העם הטורקי לא יודע הרבה על פלסטין וישראל, והממשלה יכולה למכור כל הסכם שתרצה".

      הסכם הפיוס מוצג על ידי אנקרה ככזה המשרת באופן מוחלט את האינטרסים הטורקיים - ותומכי מפלגת השלטון מקבלים את הטענה הזאת, בצדק או שלא. בדיווח ביום חמישי האחרון בכותרת הראשית של "הורייט" באנגלית, שנעדר מהגרסה הטורקית, צוטט שר החוץ מבלוט צ'בושאולו באומרו כי "בכל הנוגע להסכם, הכדור במגרש של הישראלים". לשיטתו, הטורקים כבר קיבלו את כל מה שביקשו, וכעת רק הצד הישראלי צריך להתרצות על מנת שההסכם ייסגר.

      כותרות עיתוני הבוקר בטורקיה – הסכם בין טורקיה וישראל (צילום מסך)
      עיתוני טורקיה מדווחים הבוקר על ההסכם עם ישראל (סריקה)

      ההתנגדות המרכזית הגיעה מארגון IHH, שמנסה בתקופה האחרונה באופן מיוחד להגדיל את בסיס התומכים שלו בקרב הציבור. IHH, "האיגוד לזכויות אדם, חירות וסיוע הומניטרי", הוא אותו ארגון שהוציא לפני כשש שנים את משט ה"מאווי מרמרה" לעבר רצועת עזה, וסימן את תחילתו של המשבר הדיפלומטי החמור בין אנקרה לירושלים.

      בהודעה שפרסם אמש בטורקית ובאנגלית, יצא הארגון נגד תנאי ההסכם הצפוי. "המצור על רצועת עזה הוא פשע חמור נגד האנושות", נכתב, "יש להסיר את המצור, שקוטע את קשריה של עזה עם העולם". יתרה מכך, לטענת הארגון, סעיפי ההסכם הנוגעים לשימוש בנמל אשדוד עבור הרצועה "לא מקלים על המצור, אלא מהווים הכרה בו הלכה למעשה".

      הפיוס עם טורקיה - עיקרי ההסכם (עיבוד תמונה)

      ביחס לפיצויים לאנשי הארגון שהיו מעורבים במשט בשנת 2010 ולבני משפחותיהם, טען IHH כי "תיקי מאווי מרמרה לא יכולים להיסגר בדיונים הנוכחיים". על פי ההודעה, "ישראל צריכה לקבל על עצמה את תשלום הפיצויים כתוצאה של פשעיה, ולא כתרומה". בחודש פברואר אף טענו נציגי הארגון כי לא יסכימו לקבל פיצויים מישראל, אלא אם אלה יהיו במסגרת החלטה רשמית שמציינת את אחריותה הפלילית לכאורה של ירושלים.