למה מצביעים ומה צפוי ביום שאחרי? הכול על משאל העם בבריטניה

"האם הממלכה המאוחדת צריכה להישאר חברה באיחוד האירופי או לעזוב את האיחוד האירופי?" – זאת השאלה שמופיעה היום (חמישי) בפני הבוחרים הבריטים שנדרשים להכריע את עתידה של המדינה במשאל העם על חברותה בגוש בן 28 המדינות. "להישאר חברים באיחוד האירופי" או "לעזוב את האיחוד האירופי", אלו הן שתי האופציות היחידות שעומדות לרשותן.

ההצבעה הגורלית על ה"ברקסיט" (Brexit) הגיעה בתום חודשים של קמפיינים יריבים סוערים, שבמהלכם אף נרצחה חברת הלייבור ג'ו קוקס, מתנגדת בולטת לעזיבת האיחוד. מה הוביל להחלטה לצאת למשאל? מה ההשלכות למהלך ומה יקרה אם הוא ייכשל? ומי תומך בו?

לקריאה נוספת:
הדיון על הגירושים היקרים בהיסטוריה: הממלכה השסועה יוצאת לקלפיות
לקראת משאל העם: קמרון קרא להישאר באיחוד "למען העתיד"
"שנאה וקסנופוביה": הסחף להישארות בריטניה באיחוד האירופי מתחזק

ראש הממשלה דייוויד קמרון הבטיח לפני הבחירות אשתקד כי אם ייבחר לכהונה נוספת, הוא יעלה את שאלת החברות באיחוד למשאל עם בשל לחץ לכך גובר בקרב גורמים שמרניים במפלגתו וברקע התחזקותה של מפלגת העצמאות, הדורשת להתנתק מבריסל. קמרון אכן זכה ברוב ענק והגדיל את כוחו בפרלמנט ופתח במשא מתן עם האיחוד לשיפור תנאיה של הממלכה, במטרה לשכך את ההתנגדות לחברות באיחוד.

לפי ההסכם, מהגרים מהאיחוד האירופי ימשיכו לקבל קצבאות ילדים שאותם יוכלו לשלוח לארצות מוצאם – אך אלו יושוו לרמת החיים במולדתם. מנגד, קמרון לא הצליח לקבל הסכמות לקיצוץ תשלומי הרווחה לעובדים המגיעים לבריטניה, אלא רק להעניק אותם בהדרגה. עוד נקבע כי בריטניה תמשיך לשמור על הפאונד וכי תהיה לה עצמאות חקיקתית גדולה משל יתר המדינות. מבקריו טוענים כי ההסכם לא עונה על כל הבטחותיו של קמרון וכי הוא לא יגרום לשינוי משמעותי.

לפי הוועידה המסדרת, 46.5 מיליון איש יכולים להצביע, כולל כל אלו שיכולים להצביע בבחירות לפרלמנט בלונדון. כל אזרח בריטניה בן 18 ומעלה המתגורר במדינה וכל מי שחי מחוץ לשטחה אך הופיע בפנקס הבוחרים ב-15 השנים האחרונות רשאי להשתתף במשאל העם. אזרחי אירלנד ויתר חברי מדינות חבר העמים יכולים אף הם להצביע אם הם חיים בממלכה, אך אזרחי האיחוד החיים בבריטניה לא יכולים להצביע. הקלפיות ייפתחו בשעה 7:00 שעון מקומי וייסגרו ב-22:00.

תומכי העזיבה טוענים כי בריטניה איבדה את ריבונותה לטובת האיחוד וכי היא מוצפת במהגרים שמכבידים על כלכתה. הם גורסים כי בירוקרטים אפורים בבריסל כופים את דעותיהם על מדינות אחרות ועל עמים אחרים ובעיניהם הממלכה תהיה חזקה יותר אם "תשיב" לה את עצמאותה. בין היתר הם מזהירים כי לא ניתן לשלוט כראוי על ההגירה במסגרת האיחוד וכי ההגירה הגבוהה – שהגיעה לשיא של שנים ב-2015 – פוגעת במשכורותיהם של הבריטים. הם מעוניינים להרחיב את מערכת ההגירה הקיימת לאזרחי מדינות הלא חברות באיחוד המתבססת על חמש רמות שונות של אשרת הגירה.

בעיניהם, החברות בנאט"ו ובמועצת הביטחון של האו"ם חיונית יותר להגנה על בריטניה מאשר האיחוד, שדרכו טרוריסטים יכולים להיכנס למדינה ביתר קלות. לטענתם, בריסל מתערבת בתקציבי הביטחון של לונדון ורוצה להקים צבא משלה. כמו כן, מחנה העזיבה סבור שלממלכה תהיה יותר השפעה בזירה הבינלאומית מחוץ לגוש המנסה לפעול כיחידה מדינית אחת.

מבחינה כלכלית, תומכי העזיבה טוענים כי מצבה של בריטניה ישתפר. לטענתם, חברות בריטיות יהיו פטורות מנטל הרגולציה של האיחוד והסחר עם מדינות האיחוד יימשך, מאחר שבריטניה מייבאת יותר מהן מאשר מייצאת להן.

הצד השני מזהיר מהפיכתה של בריטניה למדינה לא רלוונטית, שתספוג מכה כלכלית קשה אם תהיה המדינה הראשונה שפורשת מהאיחוד. לפי תחזיות של ארגונים פיננסיים בינלאומיים, עזיבת הממלכה עלולה להוביל לטלטלה בשווקים ולפגוע בצמיחה המקומית. אלו המצדדים בהישארות בגוש מזהירים מפני אובדן של שלוש מיליון משרות הקשורות לסחר בין לונדון לבריסל ומפני אובדן השקעה יומית בסך 66 מיליון פאונד. בכל מקרה, הם טוענים, תצטרך בריטניה לעמוד בפני תקנות מסוימות של האיחוד ולהעביר לו תקציבים כדי לקבל גישה לשוק המשותף. לדבריהם, הרווחים הכלכליים מהאיחוד עולים על ההוצאות הנגזרות מהחברות בו.

תומכי ההישארות אומרים כי על בריטניה להישאר בגוש כדי לסייע לו לקבל החלטות גדולות ולא לעמוד מנגד ולא להשתתף בעיצוב המדיניות שלו, משום שמחוצה לו תצמצם יכולתה של לונדון להשפיע על העולם. לטענתם, שיתוף פעולה עם השכנות באיחוד חשוב כדי להתמודד עם איומי הטרור המשותפים הנשקפים ליבשת.

ראש הממשל קמרון עומד בראש המחנה התומך בהישארות בריטניה באיחוד ולכן נשא ונתן על ההסכם החדש עם בריסל המעגן את המעמד המיוחד של המדינה. סביבו התלכדו רוב מוחלט של חברי הממשלה - 25 מתוך 30 - ובהם שרי החוץ, ההגנה, האוצר וביטחון הפנים. כולם פיזרו בתקופה האחרונה תחזיות שחורות ליום שאחרי העזיבה, במטרה להניא את התושבים מלהמר על עתיד הממלכה ולבחור בלא נודע. מפלגת הלייבור באופוזיציה תומכת אף היא בהישארות, על אף שבשורותיה יש כמה חברי פרלמנט שאינם מחזיקים בעמדה הרשמית של היו"ר ג'רמי קורבין.

קמרון, שהוביל בהצלחה גם את הקמפיין שקרא שלסקוטים שלא לפרוש מהברית ולהכריז על עצמאות במשאל העם ב-2014, גייס לצדו את רוב מנהיגי העולם ונשיא ארצות הברית ברק אובמה אף הקדיש זמן רב לכך במהלך ביקורו בממלכה מוקדם יותר השנה. מנהיגי האיחוד וראשי המדינות באירופה, כמו גם שותפות נוספות של בריטניה ברחבי העולם, יחד עם הארגונים הבינלאומיים המרכזיים - כולם מפצירים בבריטים להצביע נגד העזיבה. הם טוענים כי בריטניה תהיה חזקה יותר בתוך האיחוד ומאיימים כי היא עלולה להפוך לאי חסר חשיבות אם בכל זאת תפרוש.

יריביהם מונהגים בידי בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון לשעבר שנתפס כיורשו של קמרון במפלגה השמרנית ובראשות הממשלה, שכבר השווה את מטרות האיחוד לאלו של אדולף היטלר. הוא תוקף פעם אחר פעם את "הדיקטטורה של בריסל" כמו גם את הדומיננטיות הגרמנית בפוליטיקה של היבשת. שר המשפטים מייקל גוב ומפלגת העצמאות (UKIP), שזכתה לקולות רבים בבחירות האחרונות, ניסו לשכנע את התושבים בצדקת טיעוניהם הספק לאומיים ספק לאומניים-הזויים.

תדמיתם הקיצונית קיבלה חיזוק עם בחינת המנהיגים הזרים שתומכים בפרישה של בריטניה - ראשי מפלגות ימין קיצוני מרחבי אירופה, שרוצות לקיים אף הן משאלי עם דומים במדינותיהן ברקע עלייתן בסקרים, וכן המועמד הרפובליקני המסתמן לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ, שיגיע לחנוך את מגרש הגולף החדש שלו בסקוטלנד ביום שישי. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ככל הנראה תומך ב"ברקסיט" - הוא אמנם סירב להגיד בגלוי מה עמדתו בנושא, אך השופר של הקרמלין, ערוץ RT, נתן במה גדולה לתומכי העזיבה ואילו מתנגדיה זכו לזמן מסך מועט.

רשתות הטלוויזיה הגדולות לא צפויות לפרסם מדגמים לאחר סגירת הקלפיות בשעה 22:00 בשל הקרב הצמוד הצפוי בין שתי המחנות, אך גופים פרטיים עלולים לעשות זאת במטרה לאפשר לשווקים להתכונן לתוצאות לפני יום המסחר הצפוי למחרת. האתר yougove, העורך היום משאל באינטרנט, ימסור את תוצאותיו לרשת סקיי ניוז שתפרסם אותן עם סגירת הקלפיות. הספירה תחל מיד לאחר תום ההצבעה והתוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם בשעה 7:00 בבוקר שלמחרת.

אם יהיה רוב לתומכי העזיבה, תצא בריטניה אל הלא-נודע ותיקח עמה את האיחוד. מעולם לא יצאה חברה בגוש ולכן כל התהליכים יתרחשו בפעם הראשונה ובאופן חסר תקדים. לפי האמנה האירופית, לונדון ובריסל יחלו במשא ומתן על היחסים המחודשים ביניהן שלו מוקצב פרק זמן של שנתיים. אם לא יגיעו הצדדים להבנות, תתבטל חברותה של בריטניה באיחוד, אלא אם יוחלט על הארכת הזמן של השיחות - תסריט שהוזכר לא פעם. בגרמניה ובמדינות אחרות באירופה הבהירו כי ההחלה של בריטניה היא סופית ולא ניתנת לשינויים, אך יש מי שמזכיר את העובדה שבפוליטיקה הכל אפשרי. קמרון צפוי להתפטר במקרה שבריטניה תעזוב את האיחוד ולקרוא לקיום בחירות חדשות. המסכים בבורסות בעולם צפויים להיצבע באדום לצד תגובות שרשרת נוספות, בהן דרישה מצד סקוטלנד הפרו-אירופית לקיים משאל עם נוסף על עצמאותה.

אם ידחו האזרחים את הפרישה, ההסכם החדש בין בריטניה לאיחוד אמור להיכנס לתוקפו באופן מידי וקמרון ירשום לעצמו עוד קמפיין מוצלח. עם זאת, בכל מצב שהוא, הלחצים הפנימיים במדינות אחרות ביבשת על קיום משאל עם משלהן צפויים להתחזק. עצם קיומו של המשאל, השני בנושא ב-41 השנה האחרונות, סודק עוד יותר את האחדות של הגוש שהתפוררה בהדרגתיות בשנה האחרונה בעקבות משבר הפליטים.

אחרי כמה שבועות צמודים למדי, שבהם כבר נרשם יתרון ממוצע למחנה ה"ברקסיט", הרצח של ג'ו קוקס בשבוע שעבר שינה שוב את המגמה וחיזק את מתנגדי העזיבה. בין 10 ביוני ל-16 - יום חמישי שעבר, אז אירעה ההתנקשות - שבעה מתוך תשעה סקרים שונים שונים שנערכו הצביעו על תמיכה בהתנתקות מהאיחוד. ואולם, שישה מתוך שמונה סקרים אחרונים שנעשו הראו יתרון למחנהו של ראש הממשלה.

גם לפני הבחירות בשנה שעברה הצביעו הסקרים על קרב צמוד בין השמרנים ללייבור, רק כדי שבזמן האמת יגרפו קמרון ומפלגתו ניצחון מוחץ על יריביהם. היום הוא יסתפק בתוצאה נמוכה יותר,אפילו בפער זעום לטובתו.