ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא השבוע בביקור ממלכתי במוסקבה, לרגל 25 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין רוסיה וישראל, אך סביר להניח שבלשכתו בירושלים, כמו גם במשרד החוץ, עוקבים בעניין רב ביממה האחרונה דווקא אחר הכותרות המגיעות מוושינגטון. בבירה האמריקנית מתקיים השבוע הכנס השנתי של "הוועד היהודי-אמריקני", אחד הארגונים המרכזיים ביהדות ארצות הברית. הכנס עלה לזמן קצר לכותרות בישראל עת יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, ניצל את הבמה שניתנה לו שם כדי להבהיר פעם נוספת שאין בכוונתו להצטרף לממשלת נתניהו - למרות כל ההדלפות, ההערכות והדיווחים המעידים שההיפך הוא הנכון.
עם זאת, הנאום המעניין ביותר בכנס עד כה היה נאומה של סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה. רייס הגיעה על מנת להדגיש את תמיכתו ומחויבותו של ממשל אובמה לישראל, אבל בין השורות של נאומה אפשר היה לקבל לא מעט רמזים לגבי המשברים שעוד עלולים לפרוץ בין וושינגטון לירושלים בחודשים שנותרו לאובמה בתפקיד.
רייס גינתה בתקיפות מעשי טרור נגד ישראל, ואמרה כי כאשר חמאס חופר מנהרות ויורה רקטות לשטחה, "ישראל אינה לבד" - יש לה את תמיכת ארצות הברית, הן במימד הצבאי-הגנתי (כיפת ברזל) והן במימד המדיני. עם זאת, רייס מיהרה להוסיף כי "על אותו משקל, כאשר פלסטינים מותקפים על ידי כנופיות הזועקות 'מוות לערבים', וכאשר בתים, מסגדים וכנסיות של פלסטינים נפגעים מוונדליזם, העם הפלסטיני אינו לבד". רייס, במילים אחרות, מקבלת את המשוואה שאותה השמיעו בשנה האחרונה לא מעט בכירים בישראל, שלפיה האלימות הגזענית המכונה אצלנו "תג מחיר", אינה שונה במהותה ממעשי טרור של פלסטינים.
רייס הוסיפה כי דווקא בשל הדאגה לביטחונה ועתידה של ישראל, ממשל אובמה - כמו כל הממשלים האמריקנים הקודמים מאז שנת 1967 - מתנגד וימשיך להתנגד להתנחלויות בשטחים. היא אמרה שהממשל ימשיך לנסות בחודשים הקרובים לקדם מהלכים מדיניים בין ישראל והפלסטינים, משום שלדבריה, "לילדים בשדרות ובעזה, בג'נין ובנתניה, ילדים בדיוק כמו אלה שלי ושלכם, מגיע עתיד טוב יותר, שאינו כרוך בסכסוך בין העמים".
איש ציבור יהודי-אמריקני בכיר שהאזין לנאומה של רייס, העריך בשיחה עם וואלה! NEWS כי דבריה מהווים הכנה לצעדים שהממשל עוד מתכוון לנקוט בנושא הישראלי-פלסטיני, ככל הנראה בתקופת המעבר שבין הבחירות לנשיאות בנובמבר לכניסת הנשיא הבא בינואר 2017. "אפשר היה לשמוע בבירור בין השורות שהיא מניחה את הקרקע לצעדים נגד ההתנחלויות. היא עשתה את זה בצורה עדינה ומתוחכמת, תוך הדגשת המחויבות שלה ושל הממשל לישראל בנושא הביטחוני, הקשר החזק שלה לקהילה היהודית והערכים היהודיים של צדק ושלום", הסביר.
רייס אכן פתחה את נאומה בהדגשת הקשרים הביוגרפיים שלה לקהילה היהודית בוושינגטון, תיבלה את הנאום במילות מפתח בעברית שאותן קראה בהגייה נכונה, ואמרה כי "למי שיש ספק לגבי המחויבות של הממשל לביטחון ישראל, שפשוט ישאל את שני שרי הביטחון האחרונים של ישראל". אהוד ברק ומשה יעלון אכן התבטאו שניהם בפומבי בשבח התמיכה הביטחונית של ממשל אובמה בישראל - וזה עוד כלום לעומת שר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן, שבתפקידו הקודם כשר החוץ הרעיף שבחים עד אין קץ על שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי.
הסיכוי להצבעה נגד ההתנחלויות באו"ם גובר
אלא שכל המילים הללו, שוודאי נעמו לאוזניהם של רוב המוזמנים לכנס, לא יוכלו לבטל את הדאגה שצריכה להתעורר בירושלים מההתבטאויות הנחרצות של היועצת הבכירה ביותר של אובמה נגד ההתנחלויות. חשוב היה לרייס להדגיש באופן ספציפי שתי עובדות במהלך הנאום: ראשית, שכל הממשלים מאז 1967 התנגדו להתנחלויות - כלומר, שאם ממשל אובמה ינקוט צעד כלשהו בנושא, לא יהיה בכך למעשה חידוש משמעותי; ושנית, שבהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם בנושא ההתנחלויות שנערכה בשנת 2011, ארצות הברית הצילה את ישראל ממצוקה מדינית משמעותית, כאשר הטילה וטו על הצעה נגד ההתנחלויות שכל שאר חברות המועצה - כולל רוסיה, סין והודו - הצביעו בעדה.
בריאיון שהעניקה למגזין היהודי-אמריקני "פורוורד" לאחר הנאום שלה, הודתה רייס כי אי אפשר להתחייב לכך שאם הצבעה דומה בנושא ההתנחלויות תתקיים שוב בעתיד, ארצות הברית שוב תצביע באותו האופן. הדבר תלוי בנוסח המדויק של ההצעה, בסיטואציה הפוליטית בארצות הברית - במיוחד אם ההצבעה תיערך לאחר הבחירות לנשיאות ולסנאט בחודש נובמבר - ויותר מכל, בהתרחשויות בין ישראל והפלסטינים. כל עוד הקיפאון המדיני בין הצדדים נמשך, הסיכוי להצבעה גורפת נגד ההתנחלויות גובר. לעומת זאת, אם נתניהו יצליח ליצור אפילו מראית-עין של "תהליך שלום", אולי בתיווכה של מצרים, הסיכוי להחלטה מסוג זה יקטן.
הסוגיה החשובה השנייה שעלתה בבירור מנאומה של רייס היא השאיפה העזה של ממשל אובמה להגיע כבר לסיכומים סופיים עם ישראל לגבי חבילת הסיוע הביטחוני החדשה. דווקא אם הממשל רוצה להעלות הילוך ביחסו להתנחלויות, הוא זקוק להוכחה ברורה למחויבות שלו לישראל בתחום הביטחוני, כמעין פיצוי על כך. אלא שבינתיים, למרות כל הרצון הטוב, המגעים בין הצדדים לא ממש מתקדמים, כאשר מי שאחראי בפועל על השיחות עם האמריקנים הוא סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב נגל, פקיד בדרג בינוני שספק אם ביכולתו "לסגור עסקה" מסוג זה, בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
בוושינגטון יש רבים המשוכנעים שנתניהו לוקח סיכון גדול בכך שהוא אינו מגיע לחתימה עם אובמה, ואולי אפילו מעדיף לחכות לנשיא או הנשיאה הבאים, כפי שרמז בעבר שיעשה אם אובמה לא ייענה לדרישותיו התקציביות. החבילה שהממשל מציע היא הגדולה ביותר שאי פעם הוצעה לישראל, אולם נתניהו דורש להגדילה עוד יותר. לא רק דמוקרטים ותומכי אובמה מוטרדים מכך: גם רפובליקנים אוהדי ישראל מובהקים כבר העבירו מסרים ברורים לישראל שזו טעות.
יש לכך שתי סיבות. ראשית, בבחירות הקרובות בארצות הברית צפויים להתמודד על הנשיאות שני מועמדים - הילרי קלינטון ודונלד טראמפ - שלא נראה כי בכוונתם להגדיל את הסיוע לישראל מעבר למה שמציע אובמה. אחרי הכול, טראמפ כבר הבטיח בפומבי שאם ייבחר לנשיא, ישראל אפילו תיאלץ להחזיר לארצות הברית את כספי הסיוע הצבאי שהועברו לה לאורך השנים - המסתכמים בעשרות מיליארדי דולרים - צעד שיוביל למשבר כלכלי במשק הישראלי. קלינטון, מצדה, צפויה לנקוט בקו דומה לזה של אובמה, ואולי אף להציע פחות ממנו, לא בגלל עוינות לישראל, אלא בגלל מצוקה תקציבית חריפה בוושינגטון.
הסיבה השנייה לדאגה הרפובליקנית, שלא ממש קיבלה ביטוי בתקשורת הישראלית עד כה, היא שהדמוקרטים צפויים בבחירות הקרובות לנצח בקרב על הסנאט. במצב כזה, היו"ר הנוכחי של ועדת התקציב בתחום יחסי החוץ כבר לא יהיה הרפובליקני לינדזי גרהאם, אוהד ישראל מובהק, כמעט יחיד מסוגו. מי שיחליף אותו יהיה ככל הנראה הסנאטור הדמוקרטי פטריק לייהי מוורמונט, שבחודש שעבר שלח מכתב למחלקת המדינה בדרישה לחקור הפרת זכויות אדם של צה"ל בשטחים, כתנאי להעברת תקציבים חדשים לישראל. כך, במקום לסגור עסקה עכשיו, כאשר בוועדה החשובה ביותר לענייננו בסנאט יושב ידיד מובהק, ישראל עשויה לחכות - רק כדי לגלות שגם בבית הלבן, וגם בגבעת הקפיטול, התנאים להשגת אשראי יהפכו בעתיד ליותר קשים.
מי שהצטרף לקריאה להגיע להסכם בהקדם הוא יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שביקר לפני כשבועיים בוושינגטון ונפגש עם מחוקקים ובכירים מטעם הרפובליקנים והדמוקרטים כאחד. "ההסכם צריך להיחתם עכשיו", אמר לפיד אתמול בשיחה עם וואלה! NEWS.
לדבריו, "בפגישות שערכתי בוושינגטון נוכחתי לדעת שזו גם עמדתם של הידידים הכי גדולים שלנו בוושינגטון. ישראל צריכה לעמוד על הדרישות והצרכים שלנו, אבל הוויכוח חייב להיות ידידותי. אפשר לא להסכים בין חברים, אבל צריך לדבר, להסביר ולפעול בכל הדרכים כדי להשיג את ההסכם הכי טוב שאפשר בממשל הנוכחי".
לפיד קרא לנתניהו גם "להילחם על כך שיהיה סעיף המאפשר להשקיע רבע מתקציב הסיוע בתעשיות הביטחוניות בישראל", כדי להימנע ממצב שבו הסיוע האמריקני פוגע בעקיפין בתעשיות הביטחוניות בארץ. לפיד העלה את סוגיה זו גם בשיחותיו עם בכירי ממשל אובמה.
בין אם נתניהו ייענה לקריאות הללו או לא, בחודשים הקרובים הוא צפוי לעסוק באופן אינטנסיבי בתסריטים אפשריים לקראת החודשיים האחרונים של כהונת אובמה. אם או בלי הסכם סיוע חדש, מסתמן שבין בנימין נתניהו לברק אובמה תמשיך לשרור מתיחות, ממש עד ליומו האחרון בהחלט של הנשיא האמריקני הנוכחי בבית הלבן - ואולי גם אחר כך.