(שגריר ישראל לשעבר בגרמניה, שמעון שטיין, בריאיון לאולפן וואלה! NEWS)
הפרלמנט הגרמני אישר היום (חמישי) ברוב גדול את הצעת החוק הקוראת להכרה ברצח כמיליון וחצי ארמנים בידי האימפריה העותמאנית בשנת 1915 רצח עם. החוק, שזכה לתמיכתה של מפלגת השלטון ושל מפלגות נוספות בקואליציה ובאופוזיציה, עורר את זעמם של בכירי הממשל הטורקי, שמתנגדים לכל התייחסות לאירועי 1915 כרצח עם.
ראש הממשלה החדש של טורקיה בינאלי יילדרים הבהיר השבוע כי אנקרה לא תסכן את ההסכם עם האיחוד האירופי בנוגע להתמודדות עם משבר הפליטים, אולם טען כי אישור ההחלטה הוא "מבחן אמיתי לידידות" בין גרמניה לטורקיה. יילרדים עוד מסר כי השגריר הטורקי בברלין הוחזר לאנקרה להתייעצות.
עוד בוואלה! NEWS:
למרות אזהרת ארדואן: מרקל תומכת בהכרה ברצח העם הארמני
מיס טורקיה העליבה את הנשיא ארדואן - ונשפטה למאסר על תנאי
"להכפיל את מספר צאצאינו": ארדואן יוצא נגד אמצעי המניעה
ממפלגת השלטון בטורקיה, AKP, נמסר לאחר ההצבעה כי היא "פוגעת באופן חמור ביחסים" בין שתי המדינות, הרעועים גם כך. סגן ראש ממשלת טורקיה נעמאן קורטולומוש הצטרף לגינוי הטורקי, וכינה את ההחלטה "טעות היסטורית". הממשלה הארמנית בירבאן, מצדה, בירכה על ההחלטה.
גם הנשיא רג'פ טייפ ארדואן התייחס להחלטה בעת ביקורו המדיני בניירובי, בירת קניה. ארדואן הבהיר כי החוק הגרמני "ישפיע על היחסים" בין שתי המדינות, והזהיר מפני ההשלכות שעשויות להיות לכך. עם זאת, הוא לא ציין צעדים ממשיים במסגרת זאת.
יו"ר הפרלמנט הגרמני נורברט למרט אמר בפתח הדיון כי הנושא עשוי להיות כואב, "אבל גם ראינו כי הערכה כנה וביקורתית של העבר לא מסכנת את יחסינו עם מדינות אחרות". לדבריו, "למעשה מדובר בתנאי מקדים להבנה, פיוס ושיתוף פעולה". למרט הוסיף כי הממשלה הנוכחית באנקרה אמנם אינה אחראית למה שקרה לפני מאה שנים, "אבל היא חולקת באחריות למה שיקרה עם העתיד".
לשון החוק שאושר קובעת כי מה שאירע לארמנים "היא דוגמה להיסטוריה של חורבן, טיהור אתני, גירוש ורצח עם, שמסמלת את המאה ה-20". כמו כן, החוק מבהיר כי גרמניה מכירה ב"ייחודיות" השואה שביצעו הנאצים, ומבעיה "חרטה על התפקיד" של גרמניה, בעלת בריתה של טורקיה העותמאנית, בכישלון לעצור את ה"פשע נגד האנושות", להגדרת החוק. כמו כן, החוק "מעודד" את טורקיה "להתמודד באופן פתוח עם הגירוש ועם הטבח, על מנת להציב את הבסיס הנחוץ לפיוס עם העם הארמני".
למרות התמיכה הגורפת מכל מפלגות הבית, שלה זכתה ההצעה, הקנצלרית אנגלה מרקל, שר החוץ פרנק-וולטר שטיינמאייר, ובכירים נוספים נעדרו מההצבעה. לאחר ההצבעה, מסרה מרקל כי היחסים בין שתי המדינות "נרחבים וחזקים". בשנה שעברה, הנשיא יואכים גאוק קרא להכרה ברצח העם הארמני, ולמרות איומים מצד אנקרה, לא היו השלכות ממשיות כלשהן ליחסי גרמניה-טורקיה.
מדובר במכה נוספת ליחסי טורקיה עם האיחוד האירופי, לאחר שגרמניה הצטרפה לשורה הולכת ומתארכת של מדינות חברות האיחוד שהכירו בעבר ברצח העם הארמני. במסגרת ההסכם האחרון להתמודדות עם משבר הפליטים, הטורקים צפויים ליהנות מכניסה למדינות האיחוד ללא צורך באשרה, אולם יישום צעד זה מתעכב בשל המגעים בין הצדדים. יתרה מכך, המשבר החדש ביחסים עשוי להשפיע על המגעים העתידיים להצטרפותה של טורקיה כחברה מלאה באיחוד האירופי.
(עדכון ראשון: 13:44)