בית משפט השלום בירושלים זיכה את האורטופד ד"ר יוסף בלאט מעבירות של מעשה מגונה במטופלת זאת אף שגרסתה נמצאה אמינה על ידי השופטת, ואף ששתי נשים נוספות התלוננו נגדו. לדברי השופטת חנה לומפ, שזיכתה אותו, ייתכן שחלק מעדותה של המתלוננת הייתה נתונה ל"תחושתה הסובייקטיבית", וארבעה מחדלים של המשטרה במהלך חקירת המקרה לא אפשרו לקבוע אם הוא ביצע את המעשים.
לפי כתב האישום שהוגש נגד ד"ר בלאט, במאי 2012 נתקל במתלוננת, שעבדה ליד משרדו כמזכירה במשרד לעורכי דין ברחוב הרב קוק בירושלים. במעלית של הבניין שבו עבדו שאלה אותו אם יוכל לרשום לה תרופה שהיא צריכה, והשניים תיאמו כי למחרת היא תגיע למרפאה. כשהגיעה, אמר לה כי הוא זקוק לפרטים נוספים כדי לרשום את התרופה. בתגובה היא קמה לצאת, ובשלב זה, על פי כתב האישום, הוא קרא לה לחכות, אחז בחזה שלה, טרק את הדלת שהייתה פתוחה מעט, החזיר את ידו אליה והצמיד אותה לגופו כשגבה אליו.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
"כנראה בנכם בין ההרוגים": אלה הנהלים החדשים בצה"ל בזמני מלחמה
עיריית בית שמש ארגנה אירוע חינוכי עם הפרדה בין נשים וגברים
אחד הצעירים שנעצר באלימות ברחובות: "אני מושפל, הכול סטיגמות"
"אם לא הייתי חזקה מספיק - זה היה אונס"
מכתב האישום עולה כי בשלב זה ליטף את אזור המותניים והאגן שלה ולחש באוזנה: "מתי אפשר להזמין אותך לקפה?". עוד נטען כי היא ניסתה לחמוק ממנו אך הוא אחז בה בכוח. היא הצליחה לכאורה לדחוף אותו, צעקה לעברו, פתחה את החדר ועזבה את המרפאה.
"צעקתי: 'אתה השתגעת? אתה מטורף? אתה נורמלי?'", סיפרה בעדותה. בהמשך, לפי העדות, פנתה לחברתה ששהתה בבניין ואמרה לה: "כמעט זה היה אונס, אם לא הייתי מספיק חזקה, זה יכול להגיע לאונס".
בחקירתו, סיפר ד"ר בלאט כי הוא מכיר את המתלוננת ברמת "שלום-שלום" ואישר כי הגיעה למרפאה בשביל לקבל מרשם לתרופה. לגבי האישומים הנוגעים לעבירה מינית מצדו, אמר כי "הגרסה הזויה ודמיונית", כהגדרתו. "באקט ג'נטלמני כזה, שמתי את היד על הכתף שלה ללוות אותה, כמו שאני רואה הרבה פעמים, ואמרתי לה שאני אמשיך לנסות לעזור לה", אמר בחקירה. "זה הסיפור. לא חזה, ולא הצמדתי ולא שום דבר". עוד סיפר כי במהלך הפגישה ביניהם, שיחק עם אבזם החגורה והוריד אותו, וטען כי ייתכן שהדבר יצר אי-נעימות עבורה.
בנימוקיה של השופטת לומפ, כתבה כי נתנה "אמון באופן כללי בגרסת המתלוננת". "המתלוננת העידה עדות ברורה ורציפה, ונראה כי השתדלה לתאר את האירוע שחוותה כהווייתו. עם זאת, בניתוח כל הראיות שהוצגו ובשים לב לעדות הנאשם העקבית, ובמיוחד נוכח מחדלי חקירה הרבים, לא מצאתי שניתן להעדיף את גרסתה באופן שכזה למסקנה כי אשמת הנאשם הוכחה מעבר לכל ספק סביר", כתבה. כמו כן, ציינה כי נגד הרופא הוגשו שתי תלונות נוספות בגין מעשים דומים - האחת הוגשה בשנת 2004 ומאז נסגרה החקירה, והשנייה עדיין נחקרת במשטרה.
השופטת לומפ התמקדה בשלוש סתירות שנתגלו במהלך המשפט: במהלך העדות סיפרה המתלוננת כי דלת המרפאה נטרקה, אך עדים שזומנו לבית המשפט טענו כי הדלת במשרד לא יכולה להיטרק. כמו כן, העדים לא תמכו בדברי המתלוננת, לפיהם צעקה על הרופא שיחדל ויצאה נסערת מהמרפאה כשחזיית הסטרפלס שלה נפולה מעט.
"אלו אינם פגמים היורדים לשורשו של עניין, ומדובר בתחושתה הסובייקטיבית של המתלוננת, עת שאירע לה אירוע מלחיץ ומפתיע", כתבה השופטת לומפ. "בהחלט ייתכן שהמתלוננת חשה שנטרקת הדלת, מאחר שהרגישה כלואה בחדרו של הנאשם. אני סבורה כי ייתכן שהתעסקותו של הנאשם באבזם חגורתו עלולה הייתה לשמש גורם שיצר אצל המתלוננת חרדה, וכך תרם להעצמת המגע המאוחר יותר".
עדות "מזוהמת" וחקירות מאוחרות: מחדלי המשטרה
המחדלים הקשים של המשטרה במהלך החקירה העיבו גם הם על הכרעת הדין. בין היתר, אפשרה המשטרה לחברתה של המתלוננת להיות נוכחת בעת מתן העדות ומיד לאחר מכן העידה החברה בעצמה. כך, עלולה העדות להיות מושפעת מהדברים ששמעה מהמתלוננת. כמו כן, לא נחקרו די עדים ובהם עורכי דין מהמשרד שבו עבדה המתלוננת ומטופלים שהמתינו מחוץ למרפאה דבר שגרם לכך שזיכרון האירוע היטשטש אצלם, לאחר שנתיים. בנוסף, המזכירה של ד"ר בלאט זומנה למתן עדות רק חודשיים לאחר המקרה.
"מדובר בארבעה מחדלי חקירה משמעותיים שפגעו ביכולתו של הנאשם להתמודד כראוי עם חומר הראיות", קבעה השופטת. "אני גורסת כי שקלול המחדלים הנטענים יחדיו אל מול התשתית הראייתית אשר הונחה לפניי, אינם מאפשרים לקבוע כי הנאשם עבר את העבירות במידת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי".
בא כוחו של ד"ר בלאט, עו"ד יאיר גרין, מסר: "אין ספק כי מרשי לא הכחיש שהניח ידו על כתפה של מתלוננת כמחווה ידידותית, רצה לרצות אותה ולהגיד לה ש'יהיה בסדר', והיא פירשה את זה בצורה מעוותת. השופטת גם כותבת כי תפקיד המשטרה הוא למצות את החקירה וחקר האמת ולא למצוא אשמים".