(אלוף פיקוד הדרום: "נשקול לפנות תושבים במלחמה", אפריל 2016)
היום (ראשון) יחל "שבוע החירום הלאומי" בהובלה של רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, במהלכו יתרגלו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וחילוץ וחברות גדולות במשק התקפת טילים מסיבית על מדינת ישראל. יו"ר רח"ל, בצלאל טרייבר, אמר בשיחה עם כתבים כי "שבוע החירום הלאומי נועד לבחון את כלל גורמי החירום והמשק האזרחי בתרחישים אפשריים. אחד מהם הוא איום מצד חמאס או חיזבאללה לייצר מכת אש גדולה עם פתיחת המערכה, במטרה לבחון את העמידות של העורף הישראלי - גם של האזרחים וגם של התשתיות". התרגיל צפוי להימשך עד יום חמישי הקרוב, 2 ביוני.
לדברי טרייבר, אחד התרחישים שיתורגלו הוא פינוי יישובים והעברת התושבים לבתי מלון וליישובים קולטים. "אזרחים שיהיו קרובים יותר לקו הגבול יפונו מוקדם יותר מאחרים. את הדגש העיקרי הראשוני ניתן לזקנים ובעלי מוגבלות". הוא אומר. בסקר שערכה רח"ל השיבו 14% מהמשתתפים כי יתפנו מאזור מגוריהם לאזור אחר ו-40% יישארו באזור, במקרה של מתקפת טילים. מרבית המתפנים מעדיפים להתפנות לבתי קרובי משפחה באזור אחר, ואילו מיעוט מהמשיבים יעדיפו להתפנות למקומות מאורגנים אחרים.
עוד בוואלה! NEWS:
מסע בריחה עם אקדח טעון: מסלול ההימלטות של החשוד ברצח הכפול
תיעוד מעצר אלים ברחובות: שוטרים מכים צעירים ממוצא אתיופי
כאלף אנשי שמאל הפגינו נגד הממשלה בת"א: "ליברמן פשיסט"
הסקר, שנערך באמצעות חברת "שילוב", בקרב 500 משיבים מעל גילאי 18, נועד לבחון את עמדות הציבור בנושאים שונים, הנוגעים למוכנות לשעת חירום. בשאלות מתחום המיגון והמוכנות למצב חירום ענו 90% מהמשיבים כי בחרו מראש את המרחב או את החדר בו ישהו בעת נפילת טילים. 33% מהמשיבים על הסקר הכינו ציוד חלקי או מלא לשעת חירום, ורק 9% דיווחו על הכנת הציוד באופן מלא.
רמת ידיעת הפעולות שיש לבצע כדי להיות מוכן למצב חירום בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בקרב המשיבים, גבוהה (43%) עד סבירה (42%). עוד עולה מהסקר כי 63% מהמשיבים סבורים שבמקרה של מתקפת טילים ידעו במידה רבה מה עליהם לעשות. 29% השיבו כי ידעו במידה סבירה ורק מיעוט מהמשיבים (8%) סבורים כי רמת הידע שלהם באשר למה שעליהם לעשות במקרה כזה נמוכה.
בשאלה שנגעה לתרחיש של רעידת אדמה הצביע הסקר על רמת ידע נמוכה מעט יותר. 44% מהמשיבים אמרו שידעו במידה רבה מה עליהם לעשות, 38% השיבו שידעו במידה סבירה ו-18% ענו שרמת הידע שלהם בנושא נמוכה.
על אופן התרגיל אמר טרייבר, "מדובר בתרגילי מנהלים במהלכם נפגש ונעמיק בסוגיות שונות כמו שיתוף פעולה או רמת מוכנות, ונגבש יחד מסקנות כדי להכין את העורף טוב יותר. בשיתוף עם עשרות משרדי ממשלה ולמעלה מ-250 רשויות מקומיות. אנחנו נדון במוכנות העורף לפינוי אזרחים ויישובים שלמים שיהיו תחת אש". את רמת המוכנות של העורף הישראלי לתרחיש שכזה מגדיר טרייבר "בינונית פלוס". לדבריו, הותקנו אמצעי התרעה ב-1,600 בתי ספר מתוך 3,100 ברחבי הארץ, במטרה לסייע להיערכות מפני רעידות אדמה ובמקביל יצא החודש מכרז להתקנת מערכת התרעה לאומית לרעידות אדמה באמצעות טכנולוגיה שתתפרש ברחבי הארץ ותזהה שינויים.
9% מההורים ישלחו את הילדים לבית הספר
בשאלות שעסקו בשגרת החיים רק 25% מהמשיבים דיווחו כי ירגישו בטוחים במידה ותתרחש מתקפת טילים מסיבית על אזור מגוריהם. לעומתם, 41% ציינו כי ירגישו בטוחים במידה מועטה או כלל לא. תושבי הדרום דיווחו על תחושת ביטחון גבוהה יותר מאשר תושבי הצפון. 33% מהמשיבים דיווחו כי במידה ותהיה מתקפת טילים מסיבית על אזור מגוריהם הם ילכו לעבודה כרגיל. רק 9% מההורים לילדים ישלחו את הילדים למוסדות החינוך במקרה של התקפת טילים מסיבית.
בנושא תקשורת בעת חירום העלה הסקר כי בשעת חירום 54% מהמשיבים מעדיפים לקבל מידע חיוני בווטסאפ, ואילו שיעור בולט העדיפו אפליקציות ייחודיות לשעת חירום או רשתות חברתיות. משיבים בשנות ה-30 לחייהם ומעלה העדיפו את ווטסאפ יותר מאחרים, בעוד בני ה-50 ומעלה נטו יותר להעדיף את כלי התקשורת המסורתיים. בשעת חירום כ-60% מהמשיבים העדיפו לקבל מידע אמין ובדוק גם אם בעיכוב והיתר העדיפו מידע מהיר גם במחיר של חוסר דיוק.