קשר השתיקה נסדק: פרשות מין פרצו את מחסום התקשורת החרדית

"כתב אישום נגד משגיח על תקיפות אכזריות של בנות משפחתו", "המשגיח התוקף השתמש בשמו של מרן לעבירותיו החמורות", "עורך הדין מגיב: המשגיח מכחיש הכל - הוא יילחם על הצדק שלו בבית המשפט", "מחדל בפרשת המשגיח: כתב האישום חושף את המתלוננות". אלה רק חלק מהכותרות שהתפרסמו בשבוע האחרון באתר החרדי "כיכר השבת" בפרשה שבה מעורב רב ידוע במגזר החרדי שנעצר בחודש שעבר והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות אונס שבוצעו לכאורה במשך שנים בבנות משפחתו, מאז שהיו ילדות. על פי האישום, מעשיו של הרב, שעבד כמשגיח בישיבה חרדית-ליטאית ידועה בירושלים, החלו בהיותה של אחת המתלוננות בת שש בלבד, ונמשכו שנים ארוכות גם בבנות משפחה נוספות, תוך שימוש במניפולציות. באתר החרדי המתחרה "בחדרי חרדים" פרסמו יותר מחמש כתבות שעסקו בפרשה, ובהן גם טור דעה שכותרתו "איך כולם שתקו במשך כל השנים?".

הסיקור שהעניקו אתרי האינטרנט החרדיים לפרשה, שפרטיה חשפו את אחד ממקרי האונס הקשים שאירעו בירושלים בשנים האחרונות, הוא לא מובן מאליו. קשר השתיקה סביב עבירות מין, אונס ופדופיליה במגזר החרדי החל אומנם להיסדק לפני ארבע שנים, אך בשנה האחרונה מקרים כאלה הם חלק בלתי נפרד מהסיקור של האתרים החרדיים. בעוד עורכי אתרי האינטרנט גילו אומץ לעורר שיח בפרשות אלה, השמרנות החרדית נותרה בעינה בתקשורת הממוסדת - ונראה ששום דבר לא ישנה זאת. תחנות הרדיו החרדיות ועיתוני המגזר היומיים והשבועיים, הנחשבים לליברליים יותר, ממשיכים לשמור על שתיקה.

עוד בוואלה! NEWS:
ועדת השרים תאשר החוק המבטל את הצורך בלימודי ליבה?
ללא הפרדה ועם דגלי ישראל: כך נראתה ההילולה במירון לפני 80 שנה
אש, מאה אלף ארוחות ו"חאלקה": כחצי מיליון עלו להר מירון

"אנחנו לא מפרטים בדיוק במה מדובר אלא משתמשים בשפה נקייה", מסביר חיים אילוז, העורך הראשי של אתר "כיכר השבת". "למשל 'תקיפה חמורה', תקיפה אכזרית', 'התעללות' וכדומה. אנשים מבינים היטב במה מדובר ועדיין האחריות כבדה, כל מילה נמדדת כדי שמי שצריך יבין ומי שלא צריך - שלא ייחשף למידע מיותר. גם הרבנים שמתעסקים בפרשות הללו, מצד אחד מעודדים את הקורבנות לגשת ולהגיש תלונה במשטרה, כדי למגר מקרים דומים, ומעודדים מצד שני גם את פרסום הדברים, הן כדי להרתיע תוקפים פוטנציאליים שיחששו מפרסום שמם ומעשיהם, מה שעלול לפגוע אנושות בבני משפחתם, זה הרי כתם בל ימחה, והן כדי לעורר מודעות הן אצל מי שהותקף ואצל הורים שישמרו על ילדיהם".

לא ניתן להתעלם מהשינוי הדרסטי שעבר על התקשורת החרדית המקוונת. כמעט כל התפתחות בפרשות עבירות המין זוכה לידיעה במקום בולט באתרי החדשות, והכותבים עצמם לא מסתפקים בכך – ולעתים יוזמים כתבות על פרשות שלא היו זוכות בעבר אפילו לאזכור הקטן ביותר. מני גירא-שוורץ, העורך הראשי של "בחדרי חרדים", טוען כי הפרשה שבה מעורב המשגיח בישיבה בירושלים היא "סוג של פרשת המים בציבור החרדי". לטענתו, "האישומים הברורים, יחד עם תפקידו החינוכי, מעמדו והשפעתו - הביאו לתדהמה רבה ולסוג של התעוררות על החובה למוגנות, ואזהרת ילדים ובני נוער מפני סכנות". אילוז מחזק את דבריו ומוסיף: "זה מעבר לחשדות או לתלונה שנבדקת. מה שמיוחס למשגיח מזעזע כל בן אנוש, אלו דברים שלא נתפסים בשכל הישר. מעמדו הציבורי כמו גם התפקיד בו נשא, מעצימים את הזעזוע של הציבור".

אף שהשינוי בסיקור התקשורתי באתרי האינטרנט של המגזר החרדי חל דווקא בשלוש שנים האחרונות, גירא-שוורץ אומר כי באתר שאותו הוא עורך דווחו מאז ומתמיד פרשות דומות, "שיש בהן כדי להביא למודעות רבה, ולמנוע מקרים אחרים, וזאת בעצת רבנים". לדבריו, "במקרים של פגיעה בילדים אין שאלה, ומטעם של 'ובערת הרע מקרבך', אנו מפרסמים את הפרשה. אך לעולם ניזהר שלא להיכנס לפרטים מיותרים, אשר מלבד מציצנות גסה אין שום רווח בפרסומם".

השינוי שעברו אתרי האינטרנט של המגזר החרדי עוד רחוק מלהיות מושלם. דוגמה בולטת לכך היא בחיבוק החם שמעניקים כותביהם לרב אליעזר ברלנד, מנהיגה הבכיר של קהילת "שובו בנים" שנמלט מהארץ לאחר שנחשד בעבירות מין בנשות קהילתו. אילוז טוען כי הסיבה לכך נעוצה בכך שבשלב זה מדובר בחשדות בלבד, שבגינם הוא נדרש לחקירה. לטענתו, "אנחנו מסקרים את כל שלבי בריחתו בשנים האחרונות, התייחסנו לכך שהוא דרוש לחקירה בגין עבירות חמורות שאותן אנחנו לא יכולים לפרט כי אנחנו אתר חרדי, בדיוק כמו שלא פירטנו מה בדיוק המשגיח עשה. אנחנו לא באים להגן על המעשים אם הם נעשו. הסיקור המלא אחר בריחתו, כמו גם ההד שחסידיו ותלמידיו יוצרים, מעניינים את הגולשים ואינם מהווים בשום צורה חיבוק או הצדקה למעשים".

מי ששבר לראשונה את חומת השתיקה היה איש התקשורת החרדי דוד רוטנברג. לפני כ-14 שנים הוא הקים את פורום "בחדרי חרדים". בתקופה שבה רק למעטים במגזר החרדי היה אינטרנט, אפשר רוטנברג לאחרים להציף פרשיות מין שרובם הושתקו בתוך המגזר. היום, אחרי שמכר את חלקו בפורום והקים את "חרדים10", אתר חדשות חרדי, הוא ממשיך להוביל סדר יום עם פרשות אלה. "אנשים תקפו אותי אז איך אני בכלל מאפשר לדון בנושא, שההתייחסות אליו הייתה אז חשאית. ואני עניתי: זה כמו רצח. חייבים לדון על זה. זו מכה שפוגעת במגזר החרדי, רוצחת נפשות, ואין יותר מקום מתחת לשטיח".

אחת הנקודות המרתקות שבהן נגע רוטנברג יחד עם צוות כותביו קשורה דווקא בפן העדתי שנלקח בחשבון בסיקור פרשות מין. "כאשר הפוגע הוא ספרדי או בעל תשובה, האצבע של הדיווח קלה על ההדק", טען. "בעוד מי שנהנה ממעמד מכובד זוכה ברוב המקרים להגנה. הדבר הזה חייב להשתנות. חובה לדווח על כולם ללא משוא פנים".

רוטנברג, שנהנה היום מפרי עמלו, אומר כי לעולם לא יעבור על החוק אבל יעשה "כל מה שצריך לעשות כדי שמסע הרצח הזה, שהתנהל תחת חסות של שתיקה, ייפסק. ישנם הטוענים: יש לאיש משפחה, יש לו ילדים. אני עונה על זה: 'אתם מצפים ממני לחשוב עליהם ביתר אכפתיות מאשר אבי המשפחה עצמו? למה הוא לא חשב עליהם?'".

השינוי לא חל רק בתקשורת החרדית המקוונת. גם בקרב הרבנים ואנשי הקהילות החרדיות ברחבי הארץ חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי ביחס לפרשות כאלה. מנהיגים רוחניים ורבנים שולחים ללא היסוס להתלונן במשטרה, בבתי הספר מלמדים תלמידות בכל הגילאים כיצד להתגונן מפני "אנשים זרים", וארגונים מסוימים שנועדו לסייע לנפגעי תקיפה מינית משתפים פעולה עם המשטרה בעת הצורך.

מתוקף הצעדים למלחמה בתופעה, בשורה של בתי ספר חרדיים חילקו לאחרונה דף לתלמידות עם "כללי זהירות". באחד מהם, בית ספר "שירת שרה" באלעד, לא נכתבה מילה על מין, פדופיליה או אונס במישרין - אך כל שורה שם מכוונת לכך. "אם מישהו מנסה להוליך אותך בניגוד לרצונך תצעקי וברחי מיד. אם מישהו מנסה לעשות לך דבר בניגוד לרצונך, ספרי מי להורים או למבוגר שאת סומכת עליו", נכתב במסמך, המעיד עד כמה השינוי קשור גם בדור הצעיר.

אך ליתרונות בשינוי התפיסה יש גם חסרונות. כך למשל, כתב האישום נגד הרב שכיהן כמשגיח בישיבה, המתפרש על פני 15 עמודים, הפך מאז שהוגש למסמך נפוץ בקרב רבים. בכתב האישום מפורטות העבירות המיוחסות לרב בפרטי פרטים. עיתונאי חרדי מוכר טען כי "זה נשלח מאדם לאדם ועבר מיד ליד. זה הגיע למאות חרדים בקבוצות ווטסאפ ואברכים בכוללים נחשבים עברו על זה מילה במילה". לדבריו, "זה אונס נוסף עבור הקורבנות. אסור שזה יקרה".

כשבוחנים את השינוי בתקשורתי ביחס לפרשות מין בתוך המגזר החרדי לעומת השינוי בקרב הרבנים ותלמידיהם, אי אפשר להתעלם לחלוטין מהמיינסטרים החרדי. כאמור, התקשורת הממוסדת כמעט לא שינתה את פניה בכל הנוגע לנושא. יצחק נחשוני, עורך העיתון השבועי "מרכז העניינים" אומר כי בציבור החרדי אין מקום לפתיחות הנהוגה בציבורים אחרים. "מי שיגיד שהסיקור נועד רק כדי למנוע את המקרה הבא, אומר לו שבציבור שלנו התקשורת היא לא זו שעושה את השינוי", אמר.

לטענת נחשוני, השינוי שחל בתקשורת המקוונת בתקופה האחרונה נובע מכך שאתרי האינטרנט החרדיים מהווים חלק בלתי נפרד מעולם אתרי האינטרנט החילוניים. לדבריו, "אדם שגולש באתר חרדי, בקליק הבא נמצא באתר אחר. לעומת זאת, העיתונים ותחנות הרדיו החרדיות הם עולם בפני עצמו. צריך ללכת למשטרה כדי לטפל ורבנים בכירים מעודדים היום את הדרך הזו, אבל אין צורך לפרסם את הדברים. אנחנו לא בעלי מקצוע כמו במשטרה. אז מה מוביל אותנו, מציצנות? אין לזה מקום בציבור החרדי".

נחשוני מדגיש כי "יש היום מודעות מאד חזקה בציבור שלנו בנושא הכאוב הזה, ויש אנשי מקצוע ורבנים שפועלים עם המשטרה. גם המקרה של המשגיח בישיבה, המידע הגיע למשטרה מרבנים ומטפלים בקהילה. אבל, זהו תפקידם ולא תפקידה של התקשורת החרדית. לדעתי פרסום בכלי התקשורת, מלבד הסכנות האחרות שבו, עלול לפגוע דווקא ברגישות שקיימת היום בקהילה בהתייחסות ובטיפול בנושא, להקהות את החושים, ולהחזיר את מצב ההסתרה שהיה קיים עד לא מזמן לקדמותו"