"בצלם" מפסיק את שיתוף הפעולה עם צה"ל: "פעילותנו לא מביאה לעשיית צדק"

(מנכ"ל "בצלם" בריאיון לאולפן וואלה! NEWS, לפני חודשיים)

ארגון זכויות האדם "בצלם" הודיע הבוקר (רביעי) על הפסקת שיתוף הפעולה שלו עם הפרקליטות הצבאית בנוגע לעבירות שבוצעו לכאורה על ידי חיילים נגד פלסטינים. בדוח שהוציא הבוקר תחת השם "עלה התאנה של הכיבוש" מדגיש הארגון כי לאחר 25 שנים של עבודה משותפת ומאות תלונות שהוגשו בסיועו, הגיע הארגון להבנה כי למעשה הוא "משרת את המשך הצדקת הכיבוש במקום להוביל לשיפור זכויותיהם של הפלסטינים".

בדוח ישנם נתונים על 739 תלונות שהופנו על ידי "בצלם" לפרקליטות הצבאית משנת 2000. על פי הדוח, רובם הגדול "לא הוביל לעשיית צדק". ניתוח של התשובות שקיבל הארגון בנוגע לפניות אלו מעלה כי "ברבע מהמקרים (182) לא נפתחה חקירה בכלל, בכמעט חצי מהמקרים (343) נסגר תיק החקירה בלא כלום ורק במקרים נדירים ביותר (25) הוגשו כתבי אישום נגד החיילים המעורבים. 13 תיקים נוספים הועברו לדין משמעתי. 132 תיקים נמצאים בשלבים שונים של טיפול ו-44 נוספים לא אותרו על ידי הפרקליטות הצבאית".

לקריאה נוספת:
בגלל הסתה בהלוויה: ארדן הורה לעצור את החזרת גופות המחבלים
אזריה כפר באישומים נגדו מול הרכב חדש: "יעלון פגע בהליך המשפטי"
יעלון לפורום מטכ"ל: "צבא צריך לנצח, אבל צריך להישאר בני אדם"

על פי הדוח, 208 פניות עסקו במקרה הריגה של פלסטינים על ידי כוחות הביטחון ו-122 תלונות הוגשו בשל פציעת פלסטינים. בנוסף, הוגשו 300 תלונות על מקרי אלימות נגד פלסטינים, 78 תלונות על פגיעה ברכוש ו-31 תלונות על מקרים של שימוש בפלסטינים כמגן אנושי.

עוד נטען בדוח כי "תפקידה של מערכת אכיפת החוק הצבאית הוגדר מלכתחילה באופן מצומצם, היא אמורה לחקור רק אירועים נקודתיים, שבהם קיים חשד שחיילים פעלו בניגוד לפקודות או להוראות שניתנו להם. המערכת אינה חוקרת כלל את הפקודות עצמן ואת אחריותם של קובעי המדיניות ושל נותני ההוראות. כך מכוונת המערכת רק כלפי חיילים בדרגים הנמוכים, בעוד בכירים בדרג המדיני או בדרג הצבאי - ובכללם הפרקליט הצבאי הראשי - פטורים מראש מאחריות".

הארגון מוסיף ומותח ביקורת חריפה על אופן הפעולה של מערכת אכיפת החוק הצבאית. "חקירות מצ"ח נערכות באופן רשלני, אשר אינו מאפשר לחוקרים להגיע לחקר האמת. כמעט שלא נעשה מאמץ להשיג ראיות חיצוניות, ובמקום ראיות, החקירות מתבססות באופן כמעט בלעדי על עדויות של חיילים ושל פלסטינים", נכתב. "מתיקי החקירה ניכר כי חוקרי מצ"ח מתקשים בגבייתן ובמקרים רבים הן נגבות רק חודשים ארוכים לאחר האירוע. במהלך גביית העדויות מתפקדים החוקרים בעיקר ככתבנים שאינם חותרים לחקר האמת, גם כאשר מתגלות סתירות בין דברי החיילים עצמם, או בינם ובין דברי המתלוננים".

ליקויים נוספים שעולים מהדוח נוגעים לחוסר נגישות המערכת למתלוננים הפלסטינים ותלותם בארגוני זכויות אדם או עורכי דין בהגשת תלונה ומעקב אחריה. בנוסף מעלים בארגון את פרק הזמן הארוך של טיפול בתלונה שלוקח חודשים רבים ואף שנים, דבר הגורם לא פעם לשחרורם של החשודים ויציאתם מתחולת חוק השיפוט הצבאי.

אחד המקרים המובאים בדוח הוא חקירת מותו של סאג'י סאיל מוחמד ג'ראבעה, בן 20 מביתין שבאזור בנימין, במרץ 2014. ג'ראבעה נורה כשהשליך אבנים עם פלסטינים נוספים לעבר ציר 60 על ידי כוח צה"ל שהיה במארב באזור גבעת אסף. תחקיר ראשוני העלה כי הוא נורה בעורפו בעת שנמלט מהמקום, במהלך מרדף של הכוח אחרי מידי האבנים.

כבר אז עלה חשד להתנהלות שלא על פי הפקודות ונפתחה חקירה במצ"ח על פי הנוהל לאחר כל מקרה הריגה של פלסטיני. עד כה, יותר משנתיים לאחר המקרה, לא התקבל עדכון למצב החקירה וטרם ברור באיזה שלב היא והאם היה תוביל להגשת כתב אישום.

לדברי הארגון, למרות המלצות ועדת טירקל וועדת צ'חנובר שפעלה בעקבותיה, והצביעו על שינויים מהותיים הנדרשים במערכת אכיפת החוק הצבאית, בוצעו שינויים קלים בלבד, וזאת כדי לייצר מראית עין ותו לא. "מראית העין גם מצליחה לתת לגיטימציה, בישראל ובעולם, להמשך הכיבוש. היא מקלה על דחייתה של הביקורת על עוולות הכיבוש, בזכות מצג השווא ולפיו גם בעיני הצבא מעשים מסוימים הם בלתי ראויים ולראיה - הם כבר נחקרים על ידיו".

למרות קשיים אלו אומרים בארגון כי "בחרנו לפעול כך ב-25 השנים האחרונות, בין השאר בתקווה שהדבר יסייע להשגת הצדק עבור הקורבנות הפלסטינים ולביסוס הרתעה שתמנע הישנות של אירועים דומים. בפועל, שיתוף הפעולה עם מערכות האכיפה והחקירה הצבאית לא מביא צדק, אלא רק מעניק לגיטימציה למשטר הכיבוש ומסייע בהכשרתו. 'בצלם' בוחר שלא לתרום עוד למצג השווא שבעבודתה של מערכת אכיפת החוק הצבאית והוא אינו מתכוון להמשיך ולהפנות אליה תלונות".

עוד נמסר מהארגון: "אנו נמשיך בעקביות לתעד את הפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל בשטחים ולדווח עליהן. ואולם אנו מאמינים כי על מנת לנסות ולקדם את ההגנה על זכויות האדם בשטחים, מה שנדרש כעת אינו עוד מאמץ לקדם חקירות כושלות שגם כך תמוסמסנה היטב על ידי משפטני הפרקליטות, כי אם הוקעתה של מערכת זו והצגתה כהווייתה".

העבודה המשותפת של "בצלם" עם הפרקליטות הצבאית נתפסה כל העת באור חיובי. כך ניתן ללמוד מדבריו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שאמר בזמן ששימש הפרקליט הצבאי הראשי בריאיון לעיתון "הארץ" כי ארגון "בצלם" "חותר כמונו לחקר האמת". עוד ציין מנדלבליט באותו ריאיון כי הפרקליטות נעזרת בארגון ובארגונים אחרים כדי לאתר מתלוננים כדי להגיע לחקר האמת וכי מדובר בנוהל שגרתי שמצ"ח פועלת על פיו.

חשוב לציין כי אחת ההגנות על מדינת ישראל מפני תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג היא הוכחת מערכת שחוקרת ושופטת חיילים שעוברים על החוק. אם ארגונים נוספים יפסיקו את שיתוף הפעולה עם מערכת המשפט הצבאית, ניסיונם של אלו הרוצים לקבל סעד משפטי מבית הדין בהאג תהיה קלה יותר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "התמונה המוצגת בדוח מגמתית ואינה משקפת את המציאות. צה"ל מחויב לשלטון החוק, ומערכות אכיפת החוק בצה"ל פועלות באופן מקצועי ויסודי. בשנים האחרונות מספר ועדות ממלכתיות בדקו לעומק את מערכת אכיפת החוק בצה"ל וקבעו כי מנגנוני הבדיקה והחקירה בצה"ל ודרכי פעולתם מתיישבים עם כללי המשפט הבינלאומי".

עוד נמסר כי "החלטות המערכת הצבאית כפופות לביקורת חיצונית, לרבות של היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון, וזכו ככלל לגיבוי ולאישור לאורך השנים. צה"ל מקפיד לבדוק ולחקור כל מידע וכל פנייה שמגיעה אליו, לרבות מארגון 'בצלם' ומגופים רבים אחרים, וימשיך לפעול בשקיפות במטרה להגיע לחקר האמת".