בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר השבוע את בקשת עמותת "ידיד" משנת 2011 לתביעה ייצוגית בסכום של יותר מ-105 מיליון שקלים נגד 20 חברות ועמותות סיעוד המעניקות שירותים למוסד לביטוח לאומי, ונגד המוסד עצמו. זאת בטענה כי אינן משלמות את כל השכר המגיע לעובדות הסיעוד על הזמן שהן "מבזבזות" בנסיעה ממטופל אחד לאחר, ובפועל שכרן נמוך משכר המינימום. הרכב בית הדין בראשות הנשיאה, השופטת דיתה פרוז'ינין, אישר את בקשת התובענה כהגדרתה "תשלום עבור 'זמן מעבר' למטפלות ולמטפלים סיעודיים".
עוד נקבע בהחלטה כי הקבוצה שתיכלל במסגרת התובענה תורכב מ"מטפלות ומטפלים סיעודיים שעבדו אצל המשיבות בשבע השנים שקדמו למועד הגשת תובענה ייצוגית זו, ובמהלך תקופת עבודתם טיפלו ביום עבודה אחד ביותר ממטופל אחד ברצף. כשהמטופלים אינם מתגוררים במקום מגורים אחד, וזמן המעבר בין מטופל למטופל עולה על חמש דקות".
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו על המגעים עם ליברמן: "שום דבר לא קורס, מו"מ לוקח זמן"
במשטרה צפו בסרטון, ומשוכנעים: "השוטרים הותקפו - לא תקפו"
תושב ירושלים נמצא מתבוסס בדמו בתום חקירת משטרה - ומת בבית החולים
מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד", עו"ד ורדית דמרי-מדר, אמרה כי "מדובר בהישג חסר תקדים לטובת אוכלוסייה של עובדות מוחלשות. בית הדין פתח היום פתח חשוב ביותר המאפשר לעובדות המקבלות שכר מינימום ועושה עבודה קריטית ומשמעותית מבחינה חברתית, ולתקן עוול שנעשה להן במשך שנים ארוכות, באמצעות אי תשלום שכר עבודה על זמן הנסיעה מקשיש אחד לאחר".
עו"ד אסף פינק שהגיש את כתב התביעה ומייצג את עמותת "ידיד" בהליך אמר כי בית הדין "החליט לתקן עוול של עשרות שנים. מפליא שבעידן של איגודים מקצועיים אף אחד מהם לא טרח לעמוד לימין העובדות. התברכנו בכך שעמותת 'ידיד' הרימה את השרביט ולקחה על עצמה להיות השופר של העובדות". הוא הדגיש כי "נפעל לקבלת כלל הנתונים על מנת שעובדות הסיעוד יקבלו בתביעה הייצוגית תשלום עבור כל השנים בהן לא שולמה משכורתן המלאה".
"הפרה שיטתית של חוקת העבודה"
יותר מ-30 עדים נחקרו במהלך הדיונים המתקיימים זה יותר מארבע שנים, בהם מנכ"לי 20 חברות הסיעוד וכן נציגי המוסד לביטוח לאומי. בין החברות המוזכרות בכתב התביעה: א.ש. סיעוד ורווחה, אתגר משאבי אנוש, דנאל (אדיר יהושע), מנפאואר קר, מתן שרותי בריאות, עמלסיעודית, או.ר.ס שירותי רפואה 2001, טיפולית שרותי סיעוד, א.מ. מתן סיעוד וכוח אדם (1988), דינה - קר סיעוד וכוח אדם, מטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה, א. גולדמן חברה לשירותי כוח אדם, אשד מ.ג., אלסן אסיף, מ.ס.ד חיפה חברה למסחר, מירב חברה לשירותי סיעוד (1998), מתן חן שירותי סיעוד, שבח שרותי סיעוד ורווחה, "בבית" שירותי עזרה לקשיש בביתו ולב זהב - שירותי סיעוד ורווחה.
החברות והעמותות הנתבעות מטפלות בכשני שלישים ממקבלי קצבת סיעוד, שהינם בין 80 אלף למאה אלף מטופלים. הקבוצה שאותה מייצגת "ידיד" מונה כ-35 אלף עובדות סיעוד. במהלך הדיונים צורף גם המוסד לביטוח לאומי כמשיב לעתירה, בשל קביעת בית הדין כי מדובר בתחום העסקה מיוחד אשר לביטוח לאומי השפעה רבה עליו.
"מדובר בשאלה משפטית ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים עובד המצוי במהלך יום עבודה זכאי לתשלום עבור כל הזמן בו הוא מצוי בעבודה, בין אם מדובר בזמן בו נמצאת המטפלת אצל המטפל ובין אם מדובר בזמן שבו המטפלת מצויה בדרך למטופל הבא", נכתב בתביעה. "על אף זאת בוחרות המשיבות להתעשר על גבן של המטפלות המשתכרות ברובן המוחלט שכר מינימום וללא תשלום זה אף פחות משכר מינימום. המשיבות מתעשרות על גבן של המטפלות ואין כל דרך אחרת לתאר הפרה שיטתית זו של חוקת העבודה".
עוד נטען בכתב התביעה כי "למיטב ידיעת המבקשת (עמותת ידיד), תופעת אי התשלום בגין זמן המעבר משותפת לכלל הגופים המעניקים שירותי סיעוד ביתי, חברות כעמותות. המשיבות בבקשה זו הן אלה אשר למבקשת נודע באופן ודאי וחד משמעי כי הן אינן משלמות בגין זמן המעבר. המבקשת שומרת לעצמה את הזכות לתקן בקשה זו ולהוסיף נתבעות נוספות לפי הצורך".