פרשת החייל היורה מחברון מחזירה לסדר היום הציבורי את אחת הפרשות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של העדה הדרוזית בישראל. כמעט שנה חלפה מאז הלינץ' בשני הפצועים הסורים שהובאו לטיפול בישראל בסמוך למג'דל שמס, שבמהלכו נרצח אחד מהם. אבל דווקא בחודש האחרון נבחר הציבור הדרוזי בכנסת, ח"כ אכרם חסון מכולנו, פתח בקמפיין הקורא לשחרר ולתמוך בבאשירה מחמוד הנאשמת ברצח האכזרי של הפצוע הסורי. זאת תוך שהוא מגייס לעצמו רוח גבית מהתמיכה הציבורית שקיבל החייל היורה מחברון אלאור אזריה.
באחד הסטטוסים שכתב בפייסבוק בניסיון לגייס את תמיכת העדה הדרוזית והנהגתה הרוחנית והפוליטית בנאשמת ברצח כתב חסון: "לא אכנס לסיבות מעצרה ולא לעדויות שסיבכו אותה למרבה הצער, אולם ראו מה קרה לאחר שהחייל הרג את המחבל לפני חודש. העולם כולו קם וחצי מדינה ניצבה לעזרתו, ומה עם באשירה? מה הגיבורה הזאת עשתה?! היא השתתפה בהתנגדות למתן טיפול למחבלי ג'בהת א-נוסרה". הוא הוסיף כי "עלינו לא לשכוח שאנו, ההנהגה הדתית והפוליטית, השתתפנו בהפגנות שליבו את האווירה, ועל כולנו מוטלת האחריות לעזור לבאשירה".
לטובת הקמפיין המתנהל בין היתר ברשתות החברתיות, נפתח בימים האחרונים דף חדש בפייסבוק שכותרתו "כולנו באשירה מחמוד". בדף מופצות תמונות של מנהיגיה הרוחניים והפוליטיים הבולטים של העדה הדרוזית בישראל, וקריאה לסייע ל"אחותנו".
"חבר הכנסת אכרם חסון הוא חד משמעית מסית. זה מקומם אותי כי מדובר כאן במישהי שמואשמת ברצח, שהשתתפה ככל הנראה במעשה נבזי. זה מקומם אותי כאזרח ישראלי שמאמין במערכת החוק והמשפט בישראל", אמר בזעם עו"ד פאהד ספדי, המתגורר בכפר מסעדה הסמוך למג'דל שמס בצפון רמת הגולן.
ספדי הוסיף כי "כל עוד לא הוכרע דינה, היא נהנית מחזקת החפות. אבל אם בית המשפט המחוזי והעליון מצאו שיש ראיות לכאורה הקושרות אותה למעשה, אז אני מאמין שהשופטים קיבלו החלטה סבירה. אבל לבוא ולהגיד שהיא במצוקה ושהיא מייצגת את הדרוזים, זה דבר בלתי נתפס. המעשה הזה הוא רחוק מאוד מהתרבות של העדה הדרוזית, מהאצילות שלה. המורשת הדרוזית מחנכת אותנו שגם אם מישהו רצח את אבא שלך והוא נכנס אליך הביתה כשהוא פצוע וחסר ישע, אתה חייב להושיט לו עזרה".
ח"כ חסון דחה בתוקף את הטענות נגדו. לדבריו, לפני כארבעה חודשים הוא החל ללוות את משפחתה של מחמוד, ולמרות שטרם שוחח עם אנשי זרועות החוק הוא גיבש את עמדתו כי היא חפה מפשע על סמך שיחות שקיים עם משפחתה, סנגוריה, תושבי הכפר והסביבה ואנשי דת. "שמעתי את עורך הדין שלה והיא חפה מפשע. מה רוצים מהמסכנה הזאת? אין לה עבר פלילי וביטחוני והיא נמצאת במעצר כבר עשרה חודשים, הרחק מילדיה ומנכדתה בת השנתיים וחצי.
"אני עונה לכל מי שמבקר אותי שהתפקיד שלי כאיש ציבור הוא לעזור לה", הסביר חסון. לטענתו, במהלך החודשים שהוא מלווה את הפרשה מקרוב, הוא גילה כמה סתירות בהאשמות שייחסו למחמוד. "אחרי שהייתה לי תמונה ברורה, החלטתי לתמוך באישה הזאת, מישהו צריך לעמוד לצדה. אנחנו לא נגד החוק, יש שופטים, אבל מישהו טעה כאן בנושא הזה".
בחודשים שקדמו ללינץ' גברה התסיסה בקרב העדה הדרוזית בישראל. בין היתר קיימו דרוזים מהגליל, הכרמל והגולן הפגנות במחאה על הטיפול הרפואי שמעניקה ישראל לפצועים הסורים. על אף ההכחשות של צה"ל, מערכת הביטחון וקברניטי המדינה, טענו המוחים כי הפצועים שישראל מטפלת בהם משתייכים לארגון ג'בהת א-נוסרה הטובח באחיהם הדרוזים בסוריה.
ב-22 ביוני 2015, בסמוך לשעה 21:30 חצה אמבולנס צבאי שירד מהחרמון את הכפר שלמרגלות ההר - מג'דל שמס. בתוך האמבולנס שכבו שני פצועים סורים שנפצעו באורח קל בקרבות מלחמת האזרחים בסוריה. עשרות מתושבי הכפר כיתרו את האמבולנס וניסו לפתוח את הדלתות תוך מהלומות ובעיטות בדלתות ובחלונות. האמבולנס הצליח להימלט מההמון הזועם, אולם זה הצליח להשיג אותו במושב נווה אטי"ב הסמוך. שם הצליח ההמון המשולהב להוציא ממנו את הפצועים הסורים, היכה אותם בקרשים, מוטות ובסלעים.
"הגיע להם, לשרוף אותם ולשחוט אותם'"
ימים אחדים אחרי הלינץ' האכזרי נדהמו תושבי הכפר ממעצרה של מחמוד, עקרת בית בת 49. כחודש וחצי אחרי הלינץ' הוגשו כתבי אישום נגד מחמוד ונגד עמל אבו סאלח, בן 21 ממג'דל שמס, בגין רצח. על פי כתב האישום, מחמוד רוצצה את גולגולתו של אחד מהפצועים הסורים שמת מאוחר יותר מפצעיו. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי הנאשמת תישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ההחלטה נדחה באוקטובר 2015.
מהפרוטוקולים עולה כי בית המשפט המחוזי הסתמך בהחלטתו על ראיות מוצקות לכאורה נגד מחמוד. הראיות התבססו בין היתר על סרטונים ובכללם סרטון שתיעד את הלינץ', עדויות רבות של חיילים ותמונות שביניהן כאלה שתיעדו את הנאשמת לפני הלינץ' ובהפגנות השמחה שאחריו, כשהיא לבושה באותה חולצה שאותה לבשה לכאורה גם בזמן הלינץ' כשהטיחה לכאורה את הסלע על ראשו של הפצוע הסורי.
"לטענת העוררת, בשים לב לנסיבותיו הייחודיות של המקרה, אכן ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנה באמצעות השמתה בחלופת מעצר המרוחקת מן הגבול עם סוריה. אין בידי לקבל טענה זו", נימקה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז את החלטתה לדחות את הערעור. "אין להקל ראש במסוכנות הנשקפת ממי שאינה חוששת להטיח אבן בפלג גופו העליון של אדם השוכב, חבול וחסר אונים, לרגליה. תקיפתו של חליל בידי העוררת, כפי שהדברים עולים לכאורה מן הסרטון, מעידים על מסוכנותה. לכך אף מתווספים דבריה בחקירתה לפיהם 'הגיע' לפצועים הסורים 'לא רק למות, גם לשרוף אותם ולשחוט אותם', וזאת כיוון שלשיטתה 'הם הרגו את הבנים שלנו בסוריה'".
השופטת הוסיפה כי לעתים בבחינת המסוכנות יש לקחת בחשבון גם את האווירה התוסס בשטח ששימש לכאורה קרקע פורייה לרצח. "הנסיבות שבהן בוצעו האירועים מלמדות על קיומה של סביבה חברתית התומכת לכאורה, לפחות בחלקה, במעשים המיוחסים לעוררת. נסיבות אלה, שבהן הפצעים הפעורים שלרקעם התפרצה האלימות הקטלנית באירוע המתואר בכתב האישום לא התרפאו, משליכות אף הן על המסוכנות הנשקפת מן העוררת עצמה".
פרשת החייל היורה בחברון והתמיכה בו הפיחה תקווה בקרב קרוביה ותומכיה של מחמוד. המרת האישום נגד אזריה מרצח להריגה והקלת תנאי כליאתו למעצר בית, הביאה את סנגורה של מחמוד, עו"ד שלומי בולמנפלד, להגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לעצור אותה עד תום ההליכים. בעתירה שהגיש טען סנגורה של מחמוד כי מדובר בשני מקרים דומים וכי לאור הנסיבות החדשות יש לשנות את רוע הגזירה. זאת משום ש"יש משום אפליה פסולה בין המבקשת (מחמוד ע"ח) לחייל".
"מחמוד עדיין יושבת מאחורי סורג ובריח בפרשת תקיפת מחבל ג'בהת א-נוסרה המטופל. כל שעה שבה היא יושבת מאחורי הסורגים היא בושה לנו", כתב ח"כ חסון באחד הסטטוסים שפרסם ברשתות החברתיות. "אני קורא להנהגה הדתית והחילונית (של הדרוזים), לחברי הכנסת ולכל מי שיכול להשפיע, להתערב כדי לשחרר את הגיבורה הזאת. במקום לשים אותה בכלא, צריך להעניק לה תעודת כבוד ואות הצטיינות".