ספר האזרחות החדש נחשף: השסע העדתי בחוץ, הייצוג הערבי בעייתי

(שר החינוך בנט הודף את הביקורת על הטיוטה שפורסמה: "מפיצים שקרים", ינואר האחרון)

ספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל" החדש, שחלקים ממנו שכבר פורסמו עוררו סערה ציבורית ופוליטית, פורסם היום (שני) במלואו על ידי משרד החינוך באתר שלו לעיון הציבור. עיון בספר מלמד כי עורכיו נענו לביקורות והשמיטו ממנו קטעים מסוימים ומהדורתו הסופית נראית מאוזנת יותר מהטיוטות שדלפו ממנה לאורך החודשים האחרונים. עם זאת, מומחים לאזרחות טוענים כי עדיין ניכרות בספר עמדות חד-צדדיות.

- לעיון בספר, באתר משרד החינוך, לחצו כאן

הספר, שמתפרס על יותר מ-500 עמודים, שוכתב במשך חמש השנים האחרונות ובמשרד החינוך טוענים כי "הספר מציג מורכבות, מציף דילמות ואינו מכריע בשום סוגיה". עוד אמרו כי "לאורך כל הספר יש דגש על נושאים מרכזיים המעסיקים את החברה הישראלית - כדי לאפשר למורים ולתלמידים להיחשף ולהכיר מגוון השקפות עולם, עמדות וגישות שונות בתחומי הדמוקרטיה, הליברליזם והלאומיות. המטרה: גיבוש תפיסת עולם – כל אחד על פי מה שתואם לו".

שורת מומחים בתחום לימודי האזרחות והדמוקרטיה בישראל סקרה היום את הגרסה הסופית של הספר החדש. חלק מהם טוענים כי רוחם של שר החינוך ועורכי הספר, המזוהים פוליטית עם הימין, ניכרת בו. "המחאה המקצועית והציבורית הניעה שינוי משמעותי וחשוב בתכני הספר החדש באזרחות", הודו בקואליציה לדמוקרטיה בחינוך. עם זאת, טענו כי "הכשל המרכזי נותר בעינו: הוראת האזרחות המשותפת לכל הזרמים צריכה להיבנות במשותף ומתוך הסכמה". לדבריהם, העובדה שהספר נכתב על ידי נציגי זרם אחד, תוך הדרה של הזרמים האחרים, מובילה לשינוי יסודי בהוראת האזרחות.

סערת ספר האזרחות - כותרות אחרונות:
בנט: "מפיצים שקרים על הספר באזרחות, הוא יצא להדפסה בקרוב"
סערת ספר האזרחות: "עד סער ובנט, לא הייתה התערבות בוטה כזו"
מחברת ספר האזרחות ששוכתב: "מרחמת על המורים והאזרחים בישראל"

בארגון, שמעיד על עצמו כי הוא "פועל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית דרך העצמת יכולת הפעולה של אקטיביסטים ויזמים חברתיים ומקומיים", אמרו כי "מבחר הפרשנויות השונות ביחס לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה מעיד על הכרעה לא מוסכמת בדבר דמותה של המדינה". הם הוסיפו כי על פי הספר "המדינה היא מדינת לאום אתנית בעלת משטר רפובליקני ומאפיינים יהודיים דתיים בפרשנותם האורתודוקסית". לדברי הקואליציה, "החלטה משמעותית שכזו על דמותה של המדינה צריכה להתקבל תוך דיון ציבורי בכנסת ישראל ולא להגיע להכרעתו של משרד ממשלתי - חשוב ככל שיהיה".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה לפרסום הספר החדש כי "השכתוב של ספר האזרחות, כפי שכבר נוכחנו בפרסומי הטיוטות לאורך החודשים האחרונים, הוא נסיון של שר החינוך לשכתב את המציאות ולמחוק ממנה את החלקים שלא נראים לו. ספר שמטרתו ללמד את כלל בני הנוער בישראל על מהות האזרחות בארץ ונכתב ללא נציגות של 20% מאזרחי המדינה, שמתייחס בזלזול מרתיח לזהות החילונית איתה מזדהה רוב האוכלוסיה במדינה, שמדלג מעל השסע העדתי ומדגיש אלמנטים הלכתיים ודתיים על חשבון כל האחרים, רק מוכיח כמה לא אכפת לשר החינוך ממרבית התלמידים שעל חינוכם ועתידם הוא אמון. עדיף לתלמידים ולמורים להמשיך ולהשתמש בספר הישן, המאוזן יותר, מאשר לבזבז כסף ותאי מוח על עותק חדש ומבזה".

גלאון הוסיפה: "למרות שהגרסה שפורסמה היום מעידה על רוח המפקד המסלפת והמדירה שנושבת במסדרונות משרד החינוך של בנט, ההבדל בינה לבין הטיוטות שפורסמו מצביע על התקפלות של שר החינוך מהטעויות העובדתיות ומחלקים ניכרים של ההקצנה הדתית שהוא ושלוחיו היו מכניסים לכל כיתה בישראל לולא ההתגייסות הפוליטית והציבורית שלא נתנה לו לעשות ככל העולה על רוחו. יש עוד הרבה עבודה, אבל זה בהחלט שינוי לטובה שיכולים לזקוף לזכותם כל מי שלקחו חלק במחאה הצודקת הזאת".

לדברי ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ), "לא אזרחות רוצה בנט שהילדים ילמדו, אלא לאומנות. בנט רוצה שמערכת החינוך כולה תלמד את ערכי הבית היהודי והופך את לימודי האזרחות לכלי בשירות התעמולה הימנית והדתית. בחברה היהודית התוצאה תהיה יותר לאומנות ופחות דמוקרטיה. בחברה הערבית התוצאה תהיה היחלשות נוספת של הלגיטימציה של החינוך הממלכתי וכניסתם של גורמים קיצוניים במקומו, שיטיפו לפחות השתלבות וליותר בדלנות".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הגיבה אף היא על חשיפת הספר: "נפלא שהמחברים מצאו לנכון להתייחס למיעוט הארמי, אך ההתעלמות מערביי ישראל היא נסיון מובהק למחוק מהתודעה כ-20% מאזרחי המדינה. במקום ללמד על דמוקרטיה ושוויון, במקום לעשות כל דבר אפשרי כדי להוריד את מפלס שנאת הזרים ולטפל בהקצנה, העדיפו להעמיק את הניכור לשונה, וכנראה שבמודע. אני מציעה לשר החינוך לגרוס את הספר, ולהורות לצוות משרדו לעמול על תכנית חדשה שתתן מענה לכל החוליים הקשים בחברה הישראלית, שבה ילמדו תלמידי ישראל על המדינה היהודית, אך איש לא ישכיח מהם בכוונה את זו הדמוקרטית".

פרופ' יוסי דהאן מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ביקר את המהדורה החדשה ואמר כי "הרושם הוא שאחת ממטרות הספר היא לשכנע את התלמידים בקיומו של עולם מקביל לעולם שבו הם חיים, מציאות ישראלית שבה מוגשם כמעט באופן מושלם חזון מגילת העצמאות. כך למשל בפרק על הערבים, הדרוזים והצ'רקסים, נוצר הרושם שהדבר הטוב ביותר שקרה לאוכלוסייה הערבית בארץ ישראל הוא הקמת המדינה היהודית".

דהאן הדגים: "בתת פרק 'הגורמים המשפיעים על התמורות בחברה הערבית בישראל' נכתב 'ליחסי הגומלין (עם האוכלוסייה היהודית) יש השפעה רבה על עיצוב דרכם הפוליטית של הערבים בישראל, למשל בהקמת מפלגות ערביות ארציות, וגם בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות והחינוך. לדוגמה, ברכישת השכלה אקדמית... כפועל יוצא מהמעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. השינויים הללו מתחוללים ומואצים, בין היתר, בהשפעת הרוב היהודי. ניתן לראות ביטוי לכך בתהליכי דמוקרטיזציה וכן בשינויים במעמדה המסורתי של החמולה והמשפחה ובמעמדן של הנשים. השינויים יוצרים מתח בין תהליכי המודרניזציה לבין השאיפה לשמור על המסורת ועל המסגרת המסורתית'".

הוא הוסיף כי "אחת הדרכים ליצירת העולם הוורוד המקביל של המיעוט הערבי בישראל היא להימנע מבחינת המציאות ולהתרכז בבחינת מעמדו של המיעוט הערבי במגילת העצמאות ובחקיקה הישראלית".

"בעולם המקביל שיצר הספר, מלבד שלוש שורות זניחות על 'השסע העדתי', אין מזרחים ואשכנזים בישראל", אומר דהאן. "אין עיירות פיתוח, אין שכונות מצוקה אין היסטוריה של קונפליקטים על קרקעות, משאבים והזדמנויות. עבור כותבי הספר 'כולנו יהודים ולמה לסכסך'. אין הפליה, ואין אי שוויון, כל מה שיש זה בעיה 'במידת ההשתלבות של יוצאי ארצות האסלאם במוסדות להשכלה גבוהה במשרות בכירות ובתקשורת'".

ד"ר ריקי טסלר מהפורום האקדמי לאזרחות מתחה ביקורת על הספר ועל סמכותו של משרד החינוך להשפיע על תכניו. "למשרד החינוך אין סמכות להכריע את הוויכוח על אופייה של המדינה היהודית והדמוקרטית ואין לגיטימציה לכפות תפיסת עולם אתנוצנטרית על כלל הזרמים". ד"ר טסלר הביאה דוגמה מהספר לדה-לגיטימציה של הזרמים הקונסרבטיבים והרפורמים. בקטע שבו נפתח הפרק העוסק בהם נכתב: "רוב הציבור הדתי והממסד האורתודוקסי-ההלכתי במדינת ישראל – הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים – מתנגדים להכרה בזרם הקונסרבטיבי ובזרם הרפורמי כזרמים יהודיים דתיים לגיטימיים".

ד"ר הללי פינסון מאוניברסיטת בן גוריון התייחסה לפרק הרביעי שנקרא "הצדקות לקיומה של מדינת לאום". ד"ר פינסון אמרה כי "הפרק לכאורה מבקש לדון בהצדקה למדינת הלאום האתנית בכלל, אבל למעשה כל הדיון עוסק בהצדקה ליהדותה של המדינה, כאשר כל דיון כללי או דוגמה מהקשר אחר הם בעלי מטרה אחת – חיזוק ההצדקה להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית".

ד"ר עירית קינן מהמכללה האקדמית אור יהודה הפנתה את תשומת הלב לפסקה שכותרתה "גבולות מדינת ישראל". בקטע נכתב כי "גבולות המדינה לא הוכרו על ידי המדינות השכנות ועל ידי חלק ממדינות העולם גם לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק". לטענת ד"ר קינן, "לא במקרה לא נאמר שגבולות ישראל לאחר מלחמת העצמאות הוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית ועל ידי האומות המאוחדות. יתרה מכך, נאמר שהם לא הוכרו 'על ידי חלק ממדינת העולם' וטענה על אי הכרה חוזרת גם במקומות נוספים, בצורה מעורפלת". לדבריה, "זה מהווה פתח להגיד שממילא לא הוכרו הגבולות ולכן מותר לנו לשנות אותם, או שעדיין אין הסכמה על הגבולות ומותר לנו לפעול לקביעתם בצורה שאנו רוצים".

(עדכון ראשון: 17:02)