פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשורה למשפחות: זכויות שוות לילדים שנולדו בהפריה לאחר מות הוריהם

      לאחר שש שנות דיונים, קבע בית המשפט כי יש "להתאים את החוק למציאות החיים המשתנה בישראל" כך שילדים שנהרו לאחר שהוריהם מתו יהיו זכאים לקצבת שארים. המדינה ערערה בשל "העומס האפשרי על הקופה הציבורית", אך נדחתה בטענה כי פסק הדין מתבסס על טובת הילד

      תקשורת בין הורים לילדים (ShutterStock)
      "יש לפרש את החוק פרשנות דינמית" (צילום: ShutterStock)

      ילדים שיובאו לעולם בהפריה לאחר מות אביהם יהיו זכאים לקצבת שארים – כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה בתום שש שנות דיונים. משמעות הדבר היא כי מעתה, ילדים שנולדו לאבות שביקשו לשאוב את זרעם לפני מותם, יוכלו לקבל את הכסף שמקבלים ילדים שהוריהם היו עובדי מדינה ומתו. בנימוקים להחלטה, עלה כי היא "התקבלה משום שעל המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה בישראל". לפיכך, לראשונה ישלם הממונה על הגמלאות במשרד האוצר קצבה של עובד מדינה לקטינה שהובאה לעולם על ידי הפריה חוץ גופית לאחר שאביה הלך לעולמו.

      ב-2004 וב-2011 נולדו בנותיו של מ', אשר היה מורה בשירות המדינה עד שפרש לגמלאות ומת ב-2002 – שנה לאחר נישואיו ושנתיים לפני לידת בתו הראשונה. בצוואתו, ביקש שלאחר מותו יישאב זרע מגופו כדי שרעייתו תוכל להביא לעולם את ילדיהם.

      בשנת 2008, פנו האם ובתה הבכורה באמצעות עורך הדין חוסיין אבו חוסיין לנציב שירות המדינה כדי להכיר בה שאר חוקי של מ' ולפיכך, לשלם לה את הגמלה שלה היא זכאית כבת משפחה של גמלאי בשירות המדינה. כמו כן, הן פנו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה וביקשו צו שיקבע כי הן זכאיות לקצבה. לנוכח הסוגיה העקרונית, הצטרפה המועצה הלאומית לשלום הילד לתביעה כ"ידיד בית המשפט".

      עוד לקריאה בוואלה! NEWS:
      אישום נגד ואנונו: דיבר עם אזרחים זרים, לא עדכן על מעבר דירה
      "צוחקים על חרירי": הפדיחה של הבכיר הלבנוני בבחירות בביירות
      תורג'מן נגד סגנו בצוק איתן: "מתבייש במי שמנסה להוציא דיבה"

      "אין הבדל בין ילד שנהרה כשאביו חי לילד שנהרה לאחר מותו"

      כמו כן, נבחן אם יש ליצור הבחנה בין הקטינה, שנהרתה ונולדה אחרי מות אביה, לבין ילד שנהרה לפני מות אביו ונולד שבועיים לאחר מכן. בית הדין קיבל את התביעה מתוקף עיקרון השוויון, וקבע כי אין הבדל מהותי בין שני המקרים. עוד נכתב בפסק הדין כי שאלת מעמדם של ילדים שנהרו ונולדו מזרעו של אביהם לאחר פטירתו לא הוסדרה בחקיקה לחלוטין וכך גם זכאותם לקצבאות שונות. ביחס לנושא זה, נטען כי על המשפט להתאים את עצמו למציאות החיים המשתנה ועל כן יש לפרש את החוק פרשנות דינמית, באופן שישתלב ויקדם את המציאות המודרנית.

      ואולם, המדינה ערער על פסיקת בית הדין בטענה כי האפשרות לעשות שימוש בזרעו של נפטר אינה מוגבלת בזמן ועלולה להביא לנטל כבד על קופת הציבור. בתגובה, בדק בית הדין כיצד מתמודדות מדינות שונות עם הנושא והכריע כי עיקרון טובת הילד היא העיקרון המנחה והמרכזי בקבלת החלטות הנוגעות לילדים וזכה לעיגון מפורש בחקיקה ובפסיקה.

      עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד אמרה: "בית הדין הארצי לעבודה מעביר מסר ברור, לפיו ילד שנהרה אחרי מות אביו שווה זכויות לכל ילד אחר במדינת ישראל. עוד מבהיר בית המשפט למדינה כי לא ניתן לדבר בשני קולות: מצד אחד, לנקוט גישה מרחיבה ולאפשר במקרים רבים שימוש בזרע של אדם שהלך לעולמו לצורך הפרייה, ומצד שני - ברגע שילד נולד למנוע ממנו את זכויותיו, בשל אופן ומועד ההולדה שהיא עצמה מאשרת ומאפשרת".