על רקע הדלפת חלקים מדוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" לתקשורת, מתח היום (ראשון) מפקד פיקוד הדרום לשעבר אלוף (במיל') יום טוב סמיה ביקורת על מה שהגדיר היעדר אסטרטגיה מדינית ברורה. "אין למדינת ישראל אסטרטגיה רצינית, עמוקה וארוכת טווח", אמר סמיה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "אין מנהיגות עם עמוד שגרה שמסוגלת לגרום לצד השני להבין שיש לנו אסטרטגיה. כל עם ישראל רואה שאין תכניות ארוכות טווח, הכול לפי אורך הקדנציה של הממשלה או השר".
סמיה ציין כי מלבד היעדר אסטרטגיה המדינית הכוללת, גם מטרות המבצע עצמו לא היו ברורות. "הצבא מקבל את מטרות המבצע מהדרג המדיני. בדרך כלל, כשאין אסטרטגיה, מטרות המבצע מאוד מטושטשות ולא ניתנות לכימות ולבדיקה", הוא הסביר. "ב'צוק איתן' היו מטרות מבצע מעורפלות ולא ברורות. היה ברור לגמרי בתחילת המבצע שסיומו יהיה כמו 'עופרת יצוקה' וכמו 'עמוד ענן', והמבחן הוא מה אורך הפסקת האש שישיג עד 'צוק איתן 2'".
עוד על דוח המבקר:
ליברמן מכחיש שהדליף את דוח "צוק איתן": "מוכן לעבור פוליגרף"
בעיתוי הגרוע ביותר: דוח המבקר על "צוק איתן" מאיים לטלטל את הממשלה
מקורבים לנתניהו: "חברי קבינט חסרי אחריות עוותו את דוח המבקר"
על הדוח עצמו אמר סמיה כי לא קרא אותו, אולם אינו מופתע כלל מהממצאים שפורסמו עד כה בתקשורת. לדבריו, ייתכן שניתן היה למנוע את המבצע אילו טיפלו בנושא המנהרות מוקדם יותר. "אני כמו כל אזרחי ישראל ראיתי טלוויזיה ביום שישי. ראו עשרות כלים וטכנולוגיות מטפלות במנהרות בתנופה, ויש תוצאות. ואני שואל את מקבלי ההחלטות: 'למה זה לא היה לפני שנתיים? למה באפריל 2014 כל הכלים האלה לא היו פזורים בשטח?' אז ידעו על כל המנהרות, כי הכול התפרסם בתקשורת. אילו הכלים האלו היו מובאים לשם מבעוד מועד והטיפול במנהרות היה בטיפול מונע רציף והתקפי, יכול להיות שהיה נמנע 'צוק איתן' או שהיינו מגיעים אליו מוכנים".
מוקדם יותר בריאיון לגלי צה"ל ביקר סמיה את מה שהגדיר "פסטיבל הצל"שים" אחרי המבצע. "72 צל"שים זאת שערורייה בעייני", אמר סמיה. "יש לי הרגשה שאופי הסיכומים אחרי 'צוק איתן', אופי התחקירים, הצל"שים, באים לכסות על משהו". סמיה אמר כי אינו מופתע מדוח מבקר המדינה, והוסיף: "חמור ככל שהוא יהיה, לא בטוח שהוא יהיה חמור מספיק".
בסוף השבוע נחשפו ב"הארץ" ובערוץ 2 חלקים מדוח המבקר על מבצע "צוק איתן". לפי הדיווחים, הדוח נחשב לחמור יותר מדוח וינוגרד על כשלי מלחמת לבנון השנייה ב-2006. הביקורת החמורה ביותר נמתחת על הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, אך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון מוזכרים בו לרעה. בין היתר, נמסר כי הקבינט הוטעה באופן שהביא להארכת המבצע וכי לא היה כל קשר בין הערכות הרמטכ"ל שנאמרו בביטחון רב לבין מה שקרה בשטח. עוד צוינו בדוח חילופי האשמות חמורים בין שרי הקבינט.