בשאר אסד, הנשיא של מה שנותר מסוריה, שמר לעצמו "בצד" מצבורים מצומצמים של נשק כימי לשימוש במקרי קיצון. כך מאשש הפרסום הבוקר (שני) של עמוס הראל ב"הארץ", ולפיו צבא סוריה עשה לאחרונה שימוש בנשק כימי תקני מסוג סארין נגד אנשי דאעש, את החשדות שנשמעים זה זמן רב.
למעשה, מאז שהגיעה סוריה להסכם מול הממשל האמריקני בדבר פירוקו של כל הנשק הכימי שברשותה, נשמעו הטענות הללו בקהילת המודיעין המערבית. ביוני 2014 נטען כי דמשק הוציאה משטחה את כל מצבורי הנשק הכימי שהיו ברשותה: 1,300 טונות של גזים מסוגים שונים הועברו מתוקף ההסכם מספטמבר 2013 לנמל לטקיה, ומשם לאוניות שיש להן את היכולת לפרק נשק מסוג זה.
ואולם, כבר בספטמבר 2014, שלושה חודשים בלבד לאחר ההכרזה כי אסד עמד בהסכם שנחתם עם המעצמות, שגרירת ארצות הברית באו"ם סמנתה פאוואר הזהירה: "ייתכן שהמשטר לא הצהיר על כל הנשק הכימי שברשותו, ונשק זה עלול כעת ליפול לידי האסלאמיסטים הקיצונים מארגון 'המדינה האסלאמית'".
לקריאה נוספת על סוריה
בפתח השיחות על סוריה, מאמץ להפסקת אש בחאלב: "שעות קריטיות"
תיעוד: הפיצוץ הקטלני שהחריב את בית החולים בחאלב
וושינגטון לא הייתה היחידה השותפה להערכה הזו. כבר כשהחלו המגעים לפירוק הנשק הכימי, הקהילה הבינלאומית הסתמכה למעשה על הדיווחים שנמסרו על ידי ממשלת סוריה ועל ידי המודיעין הרוסי, שבמידה רבה מהווה "שותף לפשע". הדיווחים הללו גרסו כי ברחבי סוריה מפוזרים 23 מתקנים לייצור נשק כימי והפקחים השונים מיקדו את פעילותם במתקנים האלה בלבד. ואפילו על בסיס נתונים אלו, הם הצליחו להגיע רק ל-21 מתוך 23 המתקנים רק בשלב מאוחר יותר הם הגיעו למתקן נוסף - מאחר שהשניים הנותרים היו ב"אזורי לחימה".
בסופו של דבר, הצוות שהיה אחראי מטעם האו"ם על פירוק הנשק הכימי התבסס במקרה של שני המתקנים הללו על צילומים שהעבירה דמשק, של מה שלכאורה נראה כפירוקם. עם זאת, בכל העת הזו, נשמעו סימני שאלה ולא מעט פקפוקים בגרסה הסורית-רוסית. פעם אחר פעם נשמעו טענות שישנם מתקנים נוספים שעליהם לא דיווחו הסורים ושמשטר אסד הצליח להסתירם. יתרה מכך, ב"סנדיי טיימס" הבריטי פורסם בשלב מסוים דיווח שגרס כי הנשיא מסתיר נשק כימי וביולוגי באזורים העלאוויים שבשליטת צבאו.
לאור זאת, אי אפשר שלא להתייחס למורשת שעומד להותיר נשיא ארצות הברית ברק אובמה. כפי שראינו רק לפני כמה ימים, הנשיא האמריקני הוא קומיקאי נהדר, אולם ספק אם מדיניות החוץ שלו במזרח התיכון יכולה להצחיק את תושבי האזור. לפי הדיווח הבוקר, השימוש בגז סארין נעשה באזור רוטה שממזרח לבירה, במהלך לחימה מול אנשי דאעש סביב שני שדות תעופה החיוניים למשטר. האירוניה היא שההתקפה שהובילה להסכם לפירוק הנשק הכימי הייתה אף היא באותו אזור, באוגוסט 2013.
ואולי החלק הפחות משעשע הוא שקיבלנו הוכחה נוספת, מי יודע כמה במספר, עד כמה השחקנים השונים באזור הפסיקו כבר ממזמן להתחשב בדעתה של וושינגטון. הנה סוריה חוצה שוב את אותו קו אדום שהציב בזמנו אובמה עצמו (בנוגע לנשק להשמדה המונית), מתוך ידיעה ברורה שארצות הברית תימנע מפעולת ענישה.
מעצמת העל היחידה הקיימת כיום באזור המזרח התיכון היא רוסיה. דוגמה נוספת לכך היא ההתנהלות הפרועה של המשטר הסורי במהלך מה שמכונה "הפסקת אש". מאות בני אדם, בהם אזרחים רבים, נטבחים בחאלב, והקהילה הבינלאומית, ובכלל זה ארצות הברית, מסתפקות בקריאה לשמור עליה.
גם שאר השחקנים האזוריים, כולל ישראל ומדיניות ההתנחלות שלה, או ערב הסעודית שמנהלת את מלחמותיה ללא ברכת הבית הלבן, רואות באובמה גורם ש"בחר צד": בעיני מדינות ערב הסוניות המתונות, וכמובן שבעיני ממשלת ישראל, הניסיון של הממשל האמריקני להתקרב ל"ציר השיעי", על חשבונן, עוד יובילו את כל הצדדים לשלם מחיר דמים גבוה ויקר במיוחד.