על אף שלאיש לא היה ספק לגבי זהות המנצח בפריימריז של שתי המפלגות במדינת ניו יורק, לעובדה שהם הושגו בצורה כל כך משכנעת עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על המשך המרוץ בשתי המפלגות.
נתחיל עם דונלד טראמפ. בזמן שהממסד הרפובליקני מתגייס כדי לנסות ולמנוע ממנו את המועמדות לנשיאות באמצעות ועידה פתוחה, עשה הלילה המיליארדר הניו יורקי צעד גדול לעבר 1,237 הצירים הנדרשים להבטחת הניצחון. כדי לעשות זאת, יהיה עליו לגרוף 392 צירים נוספים מתוך 734 הצירים שנותרו עד סוף המרוץ. מדובר במשימה קשה מאוד, אבל לא בלתי אפשרית.
"למעשה, אין לנו כל כך מרוץ יותר", אמר טראמפ בנאום הניצחון שלו - וצדק. הניצחון הסוחף שלו במדינת ניו יורק, שממנו יוצא טד קרוז בלי אפילו ציר ועידה אחד, יותר מצב אבסודרי שבו באופן מעשי, שני המועמדים האחרים שנותרו במרוץ לא יוכלו לנצח בו באמצעות הגעה למספר הצירים הדרוש, אלא אך ורק באמצעות ועידת המפלגה. במצב כזה, שהתרחש לאחרונה הרחק בשנת 1976, מגיעים המועמדים ליום ההצבעה במפלגה מבלי שאיש מהם זכה לרוב צירי הועידה, ואז לאחר סיבוב הצבעה אחד משתחררים הצירים ממחויבותם ויכולים לבחור במי להצביע.
מכאן יוצא שטראמפ למעשה לא מנהל יותר קמפיין מול קרוז וקייסיק במובן הקלאסי של מי מתאים יותר להיות המועמד. זה ברור שהוא יסיים עם מספר הצירים הגבוה מבין השלושה. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא אם הוא יצליח "לנעול" את המועמדות שלו קודם לוועידה ולהכריז על ניצחון או לא.
לכן, הופך יום ההצבעה בשבוע הבא בחמש מדינות לגורלי במיוחד. 172 צירים רפובליקנים יחולקו בבחירות שייערכו בפנסילבניה, מרילנד, קונטיקט, דלאוור ורוד איילנד. ניצחונות משכנעים של טראמפ במדינות הללו יקשו מאוד על קרוז וקייסיק להסביר מדוע אינם פורשים ממרוץ שבו אינם יכולים לזכות, אלא באמצעות תרגיל בוועידת המפלגה, כאשר המועמד שמולם מתקרב לרף 50%.
טראמפ לוחץ על הנקודה הזו בכל הכוח כעת, כדי להימנע ממצב שבו המועמדות תילקח ממנו ברגע האחרון אם אכן יהיו חסרים לו כמה עשרות צירים ביום האמת. בטלוויזיה האמריקנית כבר רצות מודעות של ארגונים המזוהים עמו, שתוקפות חזיתית את הממסד הרפובליקני ומזהירות כי מניעת המועמדות באמצעות ועידה היא מעשה לא דמוקרטי.
על אף שהיה ברור לכל כי הילארי קלינטון עומדת לנצח בבחירות בניו יורק, המתינה הסנאטורית ושרת החוץ לשעבר פרק זמן ממושך עד שהיה ברור שישנו מרווח ביטחון גדול מספיק בינה ובין ברני סנדרס. אז עלתה לנאום את נאום הניצחון שלה, וניכר היה כי היא חשה הקלה מהתוצאה. זה זמן רב, מאז רצף הניצחונות הארוך של קלינטון במדינות הדרום, שהמרוץ הדמוקרטי הוא בגדר חצי פיקציה. קלינטון אמנם עדיין רחוקה מספרית מהבטחת המועמדות, אך הפער העצום שיש לה על פני סנדרס (לא מעט בזכות "צירי העל", כמה מאות בכירי מפלגה, חברי קונגרס, מושלי מדינות ובכירים לשעבר, שרובם המוחץ הכריז על תמיכה בה), הוא פער שמלכתחילה היה כמעט בלתי אפשרי לסגור.
ואולם, ההישג המרשים שרשם הסנאטור הסוציאליסט מוורמונט, כאשר ניצח בשמונה מתוך תשע המדינות האחרונות, יצר מומנטום לכיוונו שהקשה מאוד על קלינטון לשכנע שעליו לפרוש מהמרוץ. גם כאן, בדומה לצד הרפובליקני, השבוע הקרוב הוא שבוע מכריע. אם בנוסף לניצחון הסוחף בניו יורק תנצח קלינטון בחלק הארי של 462 הצירים שמונחים על הכף, הדבר ייתן רוח גבית לטיעוניה כאילו המשך המועמדות של סנדרס מסבה נזק למפלגה בשלב שבו כבר ברור שהיא תהיה המועמדת. זאת מכיוון שבמקום להתפנות לקמפיין הארצי, עליה להמשיך ולהתעמת עמו בפריימריז.
סנדרס אמנם התחייב בכמה הזדמנויות בעבר כי יישאר במרוץ עד סופו, אבל מבחינה מעשית הלילה הייתה זאת ככל הנראה ההזדמנות האחרונה שלו להצליח ולהטות את הכף לכיוונו. כאשר כדי לנצח יהיה עליו לזכות ב-1,203 צירים מתוך 1,692 שנותרו לחלוקה - לא ממש ברור מה הטעם בהמשך ההתמודדות שלו. קלינטון עצמה כבר החלה לקרוץ לתומכי סנדרס ופתחה את נאום הניצחון שלה בקריאה לעברם: "יש ביננו יותר מן המשותף מאשר מן המפריד", במה שנראה כמו קריאה (מנומסת, לפי שעה) לעבר היריב שלה לרדת מההתמודדות.