פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האנשים במשאית הלבנה שמסייעים לילדים הסורים לשוב ללכת

      שני סטודנטים סורים מפעילים מרפאה ניידת המסייעת לקטועי גפיים שנפצעו במלחמת האזרחים במדינה. "אי אפשר לתאר במילים איך זה מרגיש להרכיב למטופל פרוטזה חדשה, במיוחד לילדים"

      האנשים במשאית הלבנה שמסייעים לילדים הסורים לשוב ללכת
      צילום: רויטרס, עריכה: אביב אירגז

      (חיילי צבא אסד מפנים מוקשים לאחר כיבוש תדמור מידי דעאש, מרץ 2016)

      בתוך משאית לבנה רגילה למראה, שני צעירים מסייעים לפצועים קטועי גפיים, נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, לשוב ללכת, לשחק ואפילו לרעות את עדרי הכבשים שלהם. בארבע השנים האחרונות התאימו השניים כ-5,000 גפיים מלאכותיים שייצרו בעצמם עבור כ-2,500 בני אדם. בחצי השנה האחרונה הם עובדים מתוך המשאית הלבנה שמשמשת אותם כמרפאה ניידת, ומאפשרת להם להיות נגישים יותר עבור מטופליהם.

      "אי אפשר לתאר במילים איך זה מרגיש להרכיב למטופל פרוטזה חדשה, במיוחד לילדים", אומר אמג'ד חאג' חמיס. "הם אוהבים להתנועע ולשחק כך שזו הרגשה נהדרת לעזור לילד לשוב וללכת". חמיס בן ה-24 החל ללמוד ספרות צרפתית באוניברסטת חומס, ושותפו למרפאה עבד א-רחים חלוף בן ה-25 החל בהכשרה כמורה בבית ספר. שני הצעירים נאלצו לקטוע את לימודיהם לאחר ארבעה חודשים בלבד, בגלל הלחימה שהגיעה גם לעירם.

      עוד בנושא:
      האפיפיור חזר לוותיקן מהביקור ביוון - עם 12 פליטים סורים
      סוריה: 30 אלף איש נמלטו ביומיים מהקרבות עם דאעש בצפון המדינה

      סטודנטים מפעילים בסוריה מרפאה ניידת המסייעת לקטועי גפיים (רויטרס)
      "זו הרגשה נהדרת לעזור לילד לשוב וללכת". חמיס ואחד ממטופליו (צילום: רויטרס)

      בחמש השנים האחרונות גבתה מלחמת האזרחים בין משטרו של הנשיא בשאר אסד והמורדים את חייהם של לפחות 250 אלף בני אדם והותירה מאות אלפי פצועים. רוב הנפגעים שנותרו בחיים הם בני 15 עד 45, אמנם המרפאה של חמיס וחלוף מטפלת גם בילדים ובקשישים.

      "חשבתי שכף הרגל שלי הגיעה לפני לגן העדן"

      "התעוררתי בבית החולים ולא הצלחתי למצוא את כף הרגל שלי, חשבתי שהיא הגיעה לפני לגן העדן", אומרת סלמה, ילדה בת תשע שטופלה במרפאה הניידת, לאחר שדרכה על מוקש. "בהתחלה הייתי מדוכאת, אבל כשאבא שלי אמר לי שאחרי שאקבל פרוטזה אוכל ללכת שוב, שמחתי מאוד".

      קוסאי בן ה-14 איבד את כף רגלו ואת ידו הימנית כשהוא ואחיו נתקלו במוקש, בזמן שרעו כבשים בפברואר 2015. האח, עדי, נהרג מפיצוץ המוקש במקום וקוסאי נפגע מרסיסים – אחד מהם עדיין תקוע בראשו, סמוך למוחו. בזכות הגפיים המלאכותיים שהותאמו לו במרפאה הניידת, קוסאי יכול לשוב ולהיות עצמאי במידת מה. "אני תמיד מעדיף לצאת לשחק או לרעות את הכבשים, אני לא אוהב להישאר בבית", הוא אומר.

      סטודנטים מפעילים בסוריה מרפאה ניידת המסייעת לקטועי גפיים (רויטרס)
      2,500 מטופלים בארבע שנים. חלוף מסייע להתאים רגל תותבת למטופל במחוז אידליב (צילום: רויטרס)

      חמיס וחלוף החלו את הכשרתם בעבודה עם פרוטזות בבית חולים שדה, שם למדו לייצר ולהתאים גפיים מלאכותיים למטופלים. הם שהו תקופה קצרה בעיירת הגבול א-ריחאניה, שם צברו ניסיון, והשתתפו בשיעורי למידה-מרחוק שהועברו בפקיסטן, בבריטניה ובגרמניה. המטופלים שמגיעים אל חמיס וחלוף באים בעיקר ממחוזות שבשליטת מתנגדי המשטר, ובהם מחוז אידליב בצפון סוריה, דומא שבפרברי דמשק והעיר הצפונית חאלב.

      בכל מקום אליו מגיעה המרפאה הניידת של השניים, כמות קטועי הגפיים עולה על זו שהם יכולים לטפל בהם בפועל. בנוסף לכך, לדברי חמיס, במרבית המקרים הם נאלצים להתמודד עם קושי אחר במקביל לטיפול - מתן מחסה מפני הפצצות באזור. על פי ההערכות של האו"ם, ישנם 4.6 מיליון בני אדם בסוריה שסיוע רפואי אינו נגיש עבורם.

      (עדכון ראשון: 21:00)