פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: למה אנחנו חשים ביטחון כשהיריבים שלנו שמחים?

      מחקר משותף לחוקרים ישראלים והולנדים ביקש לנבא את תוצאות הזריקה במשחק בייסבול, על פי הרגש שהביע המגיש. דווקא הבעת שמחה הגבירה את נכונות החובט להגיב. "תגובה אבולוציונית לא מודעת"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      על פי המחקר, רגש שמחה מעודד ביטחון אפילו כשאינו מופנה אליך (צילום: ShutterStock)

      זיהוי רגש של שמחה אצל אדם אחר גורם באופן בלתי מודע, ככל הנראה, לעלייה בביטחון ולביצוע פעולות חיוביות - כך עולה ממחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אמסטרדם, שבחן את השפעת הרגשות בין מגיש וחובט – שני יריבים במשחק הבייסבול. זאת, גם כאשר האדם שהביע את רגש השמחה הוא יריב ואצל מי שרגש השמחה לא הופנה אליו.

      "מסביבו של החובט יש הרבה לחץ ולכן ייתכן שהוא רואה בהבעת השמחה של הזורק כמשהו חיובי שמעודד אותו לנסות לחבוט. יכול להיות שהתגובה הזו היא תגובה אבולוציוניות, שכלל אינה מודעת", אמר ד"ר אריק חשין מאוניברסיטת חיפה, שערך את המחקר.

      הבעת רגשות עוזרת לאנשים אחרים בסביבה לזהות כיצד אותו אדם מרגיש וחושב ולהתנהג בהתאם. בענפים תחרותיים רבים יש ניסיון "לקרוא" את הבעות הפנים של היריב בכדי לזכות ביתרון. משחק הפוקר הוא הדוגמה המוכרת ביותר לענף כזה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מדד העבודות הגרועות ביותר: העיתונאים במקום הראשון – שוב
      ואז בלב עיר הרפאים מוכת הקרינה, פרצו הדמעות. אל תוך צ'רנוביל, הסרט המלא
      מחקר: בני אדם הפכו למונוגמים בשל התפשטותן של מחלות מין

      וייד מיילי שחקן בוסטון רד סוקס (GettyImages , Theron W Henderson)
      השחקנים מסתכלים אחד לשני בעיניים, אחד עושה מהלך והשני מגיב לו. וייד מיילי, מגיש בקבוצת "בוסטון רד סוקס" (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

      במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, ביקשו ד"ר חשין ועמיתיו לבחון את היכולת שלנו לזהות רגשות ואת תפקידם במהלך משחק הבייסבול, משחק שבמרכזו עומד המגיש ומולו החובט, שתפקידו לחבוט בכדור שנזרק לעברו. במידה והוא חובט ומפספס, נזקפת לחובתו פסילה. אולם הוא יכול להחליט לא לחבוט כלל, ובמקרה של זריקה לא תקנית הוא זוכה בקריאה לטובתו.

      "השחקנים עומדים אחד מול השני באחת מעמדות ה'דו הקרב' המפורסמות בספורט. שני הספורטאים מסתכלים אחד לשני בעיניים, אחד עושה מהלך והשני מגיב לו. רצינו לראות האם הבעת רגש נותנת רמז על המהלך", הסביר ד"ר חשין.

      במחקר נבחרו שלושה משחקים משתי עונות שונות בליגת הבייסבול האמריקאית (MLB), שקבעו מי תהיה אלופת ליגת ה-World Series. מתוך סרטונים שאורכם שתי שניות, שלא נתנו שום מידע על המשחק או תוצאתו, נבחרו 30 קטעים שבהם 213 משתתפים הסכימו כי המגיש הביע אחד משלושת הרגשות: כעס, שמחה או חשש. קבוצה אחרת של 34 נבדקים התבקשה לנבא את תוצאות הזריקה – מהירות, דיוק, רמת קושי, והאם החובט ינסה לחבוט בכדור או לא. כל המשתתפים במחקר היו סטודנטים הולנדים, שלהם ידע מועט מאד, אם בכלל, על משחק הבייסבול ושום היכרות עם השחקנים או הקבוצות שבקטעים.

      שחקן שיקגו קאבס קריס בריאנט (GettyImages , Mike McGinnis)
      דווקא כשהמגיש הביע שמחה, הסיכוי שהחובט ינסה לחבוט גבוה יותר. קריס בריאנט מקבוצת "שיקגו קאבס" (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

      הציפיות הן שאם הזורק מביע שמחה, הוא בטוח מאוד בעצמו או שהוא עלול לבצע מזימות או תחבולות כלשהן. בסיטואציה מלחיצה כזאת, לחובט יש תמריץ שלא לנסות לחבוט ולהמר על זריקה לא תקנית. אולם הממצא המרכזי שעלה הוא שדווקא כשהמגיש הביע רגש של שמחה, הסיכוי שהחובט ינסה לחבוט בכדור היה גבוה יותר. לדבריו של ד"ר חשין, ייתכן שמדובר בתגובה אבולוציונית לרגש השמחה, שבה האדם באופן בלתי מודע מפרש רגש שמחה של אדם אחר כמשהו מרגיע ונוסך ביטחון.

      בנוסף, נמצא קשר ברור בין הבעות הרגש שנקבעו על ידי 213 הנבדקים הראשונים לבין הניבוי של 34 הנבדקים שנשאלו לגבי ההתנהגות, שלא ידעו ולא התבקשו להתייחס לרגשות. נמצא כי בקטעים שבהם המגיש הביע כעס, ציפו הנבדקים שהוא יזרוק בעוצמה גבוהה יותר ובדרגת קושי גבוהה יותר.

      לדבריו של ד"ר חשין, העובדה שנמצא קשר ברור כל כך בין ניבוי ההתנהגות לרגש, למרות שלמשתתפים בקבוצה השנייה לא היה מושג בכלל לגבי הרגשות, מראה ככל הנראה כי היכולת לקרוא הבעות פנים במהירות הבזק, לשייך את ההבעות לרגש ומשם לגזור התנהגות, היא יכולת שטבועה בנו.

      (עדכון ראשון: 22:05)