(דיון בבג"ץ בדבר סמכויותיו של ראש הממשלה כמחזיק בכמה תיקים, נובמבר)
בג"ץ החליט היום (שלישי) לדחות את העתירה שהגישה מפלגת יש עתיד נגד כהונתו במקביל של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארבעה משרדים שונים מלבד משרד ראש הממשלה. בימים אלו נתניהו משמש גם שר החוץ, שר התקשורת, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר הכלכלה. יש עתיד טענה בעתירתה כי על פי חוק יסוד: הממשלה, ראש הממשלה לא יכול לכהן גם כשר. ברוב של ארבעה נגד אחד קבע בג"ץ כי ראש הממשלה יוכל להחזיק בתיקים נוספים.
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הייתה זו שהובילה את פסק הדין שקבע כי אין מניעה בחוקי היסוד כי ראש הממשלה יחזיק מספר תיקים בנוסף לתפקידו כראש ממשלה. "החוק שותק בעניין זה", כתבה נאור, "לגישתי, שתיקת החוק משמעה 'השתמעות חוקתית חיובית'. בשתיקתו, לא ביקש חוק היסוד לשלול את סמכותו של ראש הממשלה לכהן במקביל כשר".
בחודש אוגוסט קיבל בג"ץ קיבל את עתירת יש עתיד נגד מינויו של ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) לסגן שר במעמד שר בעוד נתניהו מכהן מעליו כשר הבריאות. המשמעות הייתה היא שנתניהו חויב למנות שר בריאות במשרה מלאה, ושהוא עצמו לא יוכל לכהן בתפקיד. בעתירה נקבע כי יש למנות שר בריאות חדש בתוך 60 ימים.
עוד באותו נושא:
שופט בג"ץ נגד כהונת נתניהו ב-4 תפקידי שר: "ניגוד עניינים בחוק"
פסיקה דרמטית של בג"ץ: למנות שר בריאות בתוך 60 יום
דעת המיעוט הייתה של השופט חנן מלצר, שבמהלך הדיונים היה פעיל והעיר הערות ביניים, שמהן היה ניתן ללמוד כי דעתו אינה דוחה מכך שנתניהו מחזיק בכמה תיקים בו-זמנית. "ראש הממשלה אמור לפעול כראש ממשלה 'דמוקרטי' וכ'מנצח' על 'תזמורת השרים' ולא כ'אחד הנגנים'", כתב בפסק הדין בלשון ציורית, והוסיף: "מקורותינו אף קדמו לכך בהנחתם כשכתבתו 'תפסת מרובה - לא תפסת, תפסת מועט - תפסת', וראוי שפרנסינו ינהגו כאמור".
מפלגת יש עתיד, שהגישה את העתירה, מסרה הודעה לפיה "אנחנו מכבדים את ההחלטה. במישור המשפטי והחוקתי, זהו סוף פסוק. במישור הפוליטי, אזרחי ישראל צריכים להחליט אם זה מצב עניינים סביר בעיניהם שאין למדינה שר חוץ, שר כלכלה, שר תקשורת ושר לשיתוף פעולה אזורי והאם לדעתם ראש הממשלה יכול למלא את כל התפקידים האלה ביחד".
מפלגת יש עתיד הגישה עתירה לבג"צ בנושא ריבוי התיקים בהם מחזיק ראש הממשלה ואי היכולת שלו לתפקד כראוי כשר. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין רונן אביאני וגיא בוסי.