תגובה לציר הרשע: הרווח של ישראל מהעברת האיים בים סוף

הדיאלוג בין קהיר לירושלים הלך והתהדק אחרי מבצע "צוק איתן" ובישראל ראו בנשיא סיסי כאיש שעומד במילתו. ההסכם בין ערב הסעודית למצרים, שדרש גם את אישור מערכת הביטחון, הוא סימן נוסף למשקל שיש לאחרונה נגד סוריה, איראן וחיזבאללה

13/04/2016
צילום: רויטרס

(הכרזה על הסכם בניית קשר בין ערב הסעודית לסיני, בסוף השבוע)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה בוגי יעלון התעקשו במהלך מבצע "צוק איתן" לדחות את ההצעות של שר החוץ של ארצות הברית, ג'ון קרי, לקבל את הצעות התיווך של קטאר וטורקיה ולהביא להפסקת אש עם החמאס. על אף שהמערכה התמשכה ל-52 ימי לחימה, העדיפו השניים לשמור על מערכת יחסים קרובה עם מצרים ולתת לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי משקל רב בתיווך ובתהליך קבלת ההחלטות. כך, כיווצו בירושלים את ההשפעה של טורקיה וקטאר, חרף קולות המחאה בבית הלבן. קרי לא אהב את הסרבנות הישראלית, בלשון המעטה.

לאחר המערכה הצבאית דיברו ראש הממשלה ושר הביטחון על הזדמנויות יוצאות דופן שנפתחו עבור ישראל במישור המדיני במזרח התיכון, אך סירבו לנקוב בשמות של מדינות שעמן התפתחו יחסים. אף אחד לא הזכיר את שמה של ערב הסעודית.

לקריאה נוספת:
הסכמת ישראל להעברת האיים בים סוף: מחווה למצרים וקריצה לסעודיה
התחממות ידועה מראש: על הסכמי מצרים וערב הסעודית

עוד באותו נושא

"ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי

לכתבה המלאה
רצון לחזק את מצרים. האיים שיועברו לידי ריאד(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

התמונה הלכה והתבהרה. שתי נקודות מפתח היוו את השינוי הדרמטי בהלך הרוח של הציר הסוני המתון, ובמרכזו ערב הסעודית. האחת, בירושלים חיפשו פרטנר כדי לאזן את הכאוס האזורי, ובכלל זה המלחמה בסוריה ותמיכתם של איראן וחיזבאללה בנשיא בשאר אסד. השנייה, פעילות האחים המוסלמים במזרח התיכון ותמיכתן של טורקיה וקטאר בחמאס.

הדיאלוג בין מצרים לישראל הלך והעמיק מאז "צוק איתן". ישראל הוכיחה כי היא רואה במצרים בעלת ברית איתנה, ובמערכת הביטחון אף החמיאו רבות לנשיא סיסי על כך שלהבטחותיו יש כיסוי; לא עוד מלים, אלא בעיקר מעשים. כך, למשל, נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק התחייב אין-ספור פעמים להשמיד מנהרות הברחה בציר פילדלפי, לסכל הברחת כלי נשק לחמאס בעזה ולהילחם בטרור שמתפתח בחצי האי סיני - אך לא עשה מאומה. סיסי הבטיח, ומקיים.

מבטיח - ומקיים. סיסי חונך את תעלת סואץ החדש, אוגוסט 2015(צילום: רויטרס)

חמאס איבד נתח משמעותי ממנהרות ההברחה בין רפיח הפלסטינית למצרית, שהיו ברשותו טרם המערכה הצבאית בקיץ 2014. קהיר הגדירה את הארגון ששולט בעזה כאויב והידקה את הפיקוח על מעבר כלי השיט הפלסטיניים, שמנסים להבריח מסביב לשון אמצעי לחימה לרצועה. זאת ועוד, סיסי מנהל מלחמת חורמה באנשי חמאס שנמצאים בסיני, ואף בולם את הברחות הנשק מהשכנה לוב לחצי האי ומשם לעזה. על אף שנרמול היחסים בין המדינות לא התבטא, לדוגמה, ביחסים כלכליים ותרבותיים, שיתוף הפעולה בין דרגי השטח של צה"ל וצבא המצרי הלך והתהדק.

האישור הישראלי להסכם בין ערב הסעודית למצרים בנוגע למסירת האיים סנפיר וטיראן לידי ריאד, וכן בניית הגשר בין סעודיה לסיני, מגיע על רקע התחממות במערכת היחסים בין ירושלים לקהיר והרצון לחזק את האחרונה כגורם אזורי מאזן. לא פחות מכך, קרצה גם האפשרות להתקרב לערב הסעודית, שעמה לישראל אין מערכת יחסים דיפלומטית רשמית.

משקל נגד לציר הרשע בהובלת איראן. מפגינים שורפים את דגל ישראל בטהראן, יולי 2015(צילום: AP)

ישראל דרשה וקיבלה ערבות מצרית ואמריקנית, שמבטיחה חופש לכלי השיט שלה בים האדום, וכן נוכחות של כוח רב-לאומי באזור. זאת, כפי שנכתב בנספח הצבאי של הסכם השלום בין מצרים לישראל. בתמורה, מצרים מקבלת סיוע נדיב מערב הסעודית בסך 16 מיליארד דולרים, שישמשו אותה בין היתר להתעצמות צבאית. מכאן גם ניתן להסיק מדוע ישראל מסרבת לחתום על הסכם הסיוע הביטחוני האמריקני: בזמן שהמזרח התיכון מתעצם ומבעבע, סבורים בירושלים כי היקף הסיוע מארצות הברית צריך לא רק להיות איכותי, אלא לגדול הרבה מעבר ל-3.1 מיליארד דולר בשנה.

גולת הכותרת של אישרור ההסכם בין מצרים לערב הסעודית על ידי ישראל היא ההתקרבות בין ירושלים לריאד. גם אם לא מדובר בפתיחת שגרירויות בין המדינות, אין ספק שעוד יהיו לכך השלכות רבות וחיוביות מבחינת ישראל. ישראל מתקרבת ומייצרת הזדמנויות דרמטיות עם מדינות הציר הסוני המתון, שיהוו משקל נגד לטורקיה, סוריה ואיראן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully