לאחר שוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר דחתה אתמול (רביעי) את בקשתו של הנשיא לשעבר והאנס משה קצב לשחרור מוקדם, כמה אפשרות יעמדו עכשיו בפניו של האסיר על מנת להמשיך ולנסות להשתחרר בטרם יסתיימו שבע השנים שנגזרו עליו. עורכי דינו כבר הודיעו כי יערערו על ההחלטה ויגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מרכז, מאחר שהו גם בית המשפט לעניינים מנהליים. ואולם, סביר כי בית המשפט המחוזי לא יהפוך את ההחלטה, משום ששחרור מוקדם נחשב פריבילגיה, ולקיחת אחריות והבעת חרטה מוכרות כתנאי לשחרור מוקדם אף שאין חוק מפורש בעניין.
האפשרות הראשונה שעומדת בפני קצב היא עלייה נוספת לוועדת השחרורים בעוד כחצי שנה. ואולם, הרכב הוועדה צפוי להיות זהה להרכב הנוכחי שלא שחרר אותו, או לכל הפחות, יעמוד בראשו אותו השופט. סיכוייו עשויים לגבור אם יתחיל בהליך שיקום בכלא, אך אם יתמיד בסירובו לכך, לאור ההחלטה הנחרצת של הוועדה מאתמול, קשה לראות סיבה לשינוי דעתה.
עוד בנושא:
גם קורס "לגעת ברגש" לא עזר: קצב סירב להשתקם - וחרץ את דינו בעצמו
פרקליטיו של קצב יערערו: "השתעבדו להלכי רוח מבחוץ"
אכזבה בעירו של קצב: "אם שמו היה משה אייזנברג הוא היה משתחרר"
אם בית המשפט המחוזי ידחה את הערעור שמתכוונים להגיש עורכי דינו של קצב, יוכל האחרון להגיש רשות ערעור בג"ץ (רע"ב) ההליך המקובל לערעור על החלטה מנהלית. גם אז לא בטוח שבקשתו תתקבל; יהיה עליו להוכיח שנסיבות חריגות ביותר הן שגרמו לדחיית הבקשה שלו על ידי ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי. אם בקשתו אכן תתקבל, ומדובר בסיכוי קלוש ביותר, ידון בג"ץ בערעור.
האפשרות האחרונה העומדת על הפרק היא חנינה, ובקשה מטעמו של קצב כבר מונחת על שולחנו של נשיא המדינה ראובן ריבלין. לאחר פרסומים לפיהם ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד תומכים בחנינתו, התנער הנשיא מכך וצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הדברים לא נכונים. "הנשיא ידון בסוגיה זו ויגבש את עמדתו אם וכאשר יידרש לכך, זאת רק לאחר שיעמדו בפניו כלל השיקולים הנדרשים לקבלת החלטה כפי שהוא נוהג בכל בקשת חנינה אחרת המובאת לפניו", נכתב. יומיים אחריו, גם שקד התבטאה והבהירה כי אין בכוונתה להתערב בהחלטה.
בהחלטתה, מתחה הוועדה ביקורת קשה על קצב ועל העובדה שלא הביע חרטה על מעשיו. "האסיר תופס את עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד", נכתב. "גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה ו/או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם".
עוד נכתב: "בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. [...] מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות, בתי המשפט קבעו מפורשות שמדובר בעבירות חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן, נפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הוועדה. לדעת חברי הוועדה לא יהיה בכוחה של התכנית הפרטית למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו, ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהיה בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות הדעת כלפי נשים".
(עדכון ראשון: 17:35)
