(הפגנה מול משרד ראש הממשלה נגד חוק המקוואות, לפני כשבועיים)
"באתי לקיים מצווה (של טבילה במקווה, ע"ח), וזה מה שהכי מפריע לי. זה משהו שאמור לחבר אותך למשהו גדול, למשהו טהור, למשהו של ניקיון. במקום זה, חזרתי משם בתחושת גועל. לקח לי זמן לעבד את זה עם עצמי בראש. רק אחרי שהגעתי הביתה והתחלתי לספר לבעלי מה קרה, בכיתי". במשך יותר משנה, סירבה י', דתייה אורתודוקסית מצפון הארץ, לחשוף בפומבי את ההטרדה שחוותה, כפי שהיא מספרת, על ידי בלנית במקווה. דווקא הצעת חוק המקוואות של מפלגת יהדות התורה, גרמה לה לספר בקול את שחוותה בין כתלי המקווה.
חוק המקוואות המוצע מבקש להכפיף את המקוואות בישראל למועצת הרבנות הראשית, כשבמצב הנוכחי הם כפופים למשרד הדתות ולמועצות הדתיות המקומיות. כך, תבוטל הוראתו של סגן שר הדתות לשעבר אלי בן דהן שלפיה נשים יוכלו לטבול במקווה לפי ראות עיניהן בנוכחות בלנית או בהיעדרה. ואולם, קיימות מועצות דתיות שמפרות את ההוראה ומחייבות נוכחות בלנית במקום, מה שהביא נשים דתיות להגיש עתירה לבג"ץ.
עוד בוואלה! NEWS:
בג"ץ עיכב תקדים של בית דין רבני: אביו של סרבן גט לא יישלח למאסר
שיאנית הגירושים בישראל ב-2015 תל אביב
זעם על ההנחיה לנשות בני ברק לחגוג פורים בביתן: "ביזוי היהדות"
"הגשנו עתירה בשם 13 נשים שרוצות לטבול ללא נוכחות בלנית", הסבירו בארגון "עיתים" הנאבק נגד הצעת החוק, בטענה כי מטרתו האמיתית היא מניעת גיור של רפורמים ורפורמיות המבקשים לטבול במקוואות הללו. "כולן דתיות, אורתודוקסיות שהטבילה במקווה חשובה להן. אבל חלקן עברו הטרדות מיניות בעבר. פיקוח של אישה זרה להן על המעמד האינטימי הפך את המצווה הזו לקשה עד בלתי אפשרית עבורן. זה היה כל קשה להן נפשית, עד כדי כך שחלקן פשוט הפסיקו ללכת למקווה בגלל זה".
החוויה ש-י' מתארת, התרחשה בימים שבהם יושמה לכאורה הוראתו של בן דהן. בשנתיים האחרונות, מאז שנישאה, היא נוהגת לפקוד את המקווה פעם בחודש. לדבריה, לאחר שערכה סקר השוואת מחירים, בחרה במקווה שבו הוטרדה. "חוויתי הטרדה מינית מצד הבלנית. אחרי שמעולם לא נכנסה איתי בלנית לחדר המקווה, היא נכנסה איתי לחדר וגרמה לי להוריד את המגבת ולעמוד מולה עירומה", סיפרה בגילוי לב. "פשוט עשיתי מה שהיא אמרה לי לעשות בלי לחשוב יותר מידי. היא עמדה והסתכלה עלי ואני אפילו לא הבעתי התנגדות, הייתי קפואה. היא עשתה לי בדיקה גופנית ומיששה אותי מכף רגל ועד ראש. כל זה כביכול באצטלה שהיא רוצה לבדוק שאין לי חוצץ. חוצץ זה משהו שלא שייך לגוף, איזושהי שערה שנתלשה, פצע, או גלד שאסור שיהיה בזמן שאת טובלת".
בהמשך, מתארת י', המשיכה הבלנית וליוותה אותה עד למדרגות היורדות לבור הטבילה. "זה גם משהו שמעולם לא קרה לי בעבר. זה לא הסתיים בטבילה אחת, למרות שהכנסתי כפי שצריך את כל הגוף למים. בכל פעם שטבלתי היא אמרה 'לא כשר'", סיפרה. "טבלתי ו'לא כשר', טבלתי ושוב 'לא כשר'. באיזשהו שלב הרגשתי שהיא פשוט נהנית לצפות בי בתוך המים. זה חזר על עצמו בערך שש פעמים, עד שהיא אמרה 'כשר'".
לדבריה, לפי ההלכה, הבלנית לא הייתה צריכה לנהוג כפי שנהגה. "אני אורתודוקסית, אבל ההלכה האורתודוקסית אומרת שאדם חיצוני צריך לצפות בך, רק כשאת בתוך המים, כדי לוודא שבזמן הטבילה השערות לא יהיו מחוץ למים. זאת יכולה להיות גם חברה, אימא, אחות, גיסה או כל אישה אחרת שנוח לי שתבוא איתי", הסבירה. "למה שאני אהיה עם אישה שאני לא מכירה? למה שהיא תצפה בי בזמן הטבילה? למה שהיא תורה לי להתפשט, תסתכל עליי ותמשש אותי בכל גופי מבלי לשאול אם אני מסכימה? למה שהמצווה שלי, שאני בוחרת לקיים, תהיה תלויה בה?".
רק לאחר שפנתה לקו נפגעות תקיפה מינית, הבינה י' שהתהליך שעברה מאז אותו אירוע, הוא טבעי לנפגעות מסוגה. "הסבירו לי שעברתי תהליך 'לפי הספר'. בזמן האירוע לא התנגדתי, הייתי קפואה. בהתחלה האשמתי את עצמי, אמרתי לעצמי שבטח לא פירשתי נכון את מה שהיה שם, שאין סיכוי שהבלנית התכוונה למה שאני חושבת ואין סיכוי שהיא רוצה להטריד נשים מינית. אבל הבנתי שמשהו שם לא היה נכון, שמשהו שם היה אסור. אחר כך פשוט כעסתי על עצמי. איך לא עצרתי את זה?", סיפרה.
על החוק, אמרה כי הוא "מאוד מטריד" אותה. "במקום שאישה תבוא ותקיים מצווה מתוך קרבה לשם, קרבה ליהדות, קרבה למצוות, היא עלולה להירתע מזה. אני אמנם לא חזרתי יותר מעולם למקווה הזה, אבל המשכתי לטבול ואני אמשיך לטבול ולקיים את ההלכה והמצוות. ואולם, חשוב לי שזה ימשיך בדרך טהורה ובריאה. זהו. שהיחס הלא ראוי הזה פשוט ייעלם ונישאר רק עם הטוב".
י' הגישה תלונה במשטרה נגד הבלנית בגין הטרדה מינית. אחרי שהמשטרה סגרה את התיק, פנתה י' לארגון "עיתים" וזה בודק את האפשרות לפתוח בהליך משמעתי נגד עובדת המדינה. "חשוב להבהיר שהבלניות הן לא המוקד של הסיפור הזה, רובן עושות את מלאכתן נאמנה. המוקד של הסיפור הוא מקרים יוצאי דופן שבהם יש רגישות מצד הטובלות או שישנה בעיה נקודתית עם בלנית מסוימת כמו במקרה הנוכחי", מסכם ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים המלווה את י' ומוביל את בג"ץ המקוואות.
לדבריו, "ממשרד הדתות ומהרבנות הראשית היה מצופה לגלות רגישות למקרים האלה. לא רק שזה לא קורה, מגיע גם חוק המקוואות ומחריף עוד יותר את הבעיות האלה. המקרה הנוכחי מאיר את זה בצבעים חדים מאוד. כמו במקרה הזה, גם במקרים רבים אחרים מדובר בנשים דתיות שרוצות בכנות לטבול במקווה, טבילה שהיא הלכתית. עלינו לאפשר להן זאת במלוא הרגישות המתבקשת ובמסגרת ההלכה ולדאוג שנשים ירגישו בנוח במקוואות".