המאבק בבתי הבושת בתל אביב עובר דרך הכיסים של הסרסורים

שילוב כוחות או זריקת אחריות? במסגרת המלחמה בתופעת כרטיסי ביקור המפרסמים בתי בושת, עיריית תל אביב הודיעה כי תעביר את האחריות לאכיפת פעילותם של בתי הבושת לרשות המסים. בימים האחרונים התקיימה פגישה בין הנהלת אגף הפיקוח של העירייה לבין אנשי יחידת יהלום של רשות המסים, ובה סוכם על שיתוף פעולה בין שתי הרשויות, שבמסגרתה העירייה תעביר לרשות את פרטי בתי הבושת המשליכים כרטיסי ביקור ברחבי העיר, והאחרונה תפעל לאכיפת תשלומי המס שלהם.

המידע על שיתוף הפעולה עולה מתשובה שכתבה העירייה לאזרח שהתלונן בפניה על המפגע שבהשלכת כרטיסי הביקור. "אנו מבקשים להביא לידיעתך כי האחריות והטיפול בחוק המוסר היא של משטרת ישראל בלבד", כתבה יהל מוהר, ממנהלת השירות לאזרח של העירייה.

עם זאת, היא הוסיפה: "הנהלת אגף הפיקוח קיימה בימים אלה פגישה עם יחידת יהלום ברשות המס, וסוכם כי פרטי בית העסק המפרסם בכרטיסי הביקור, וכן כל פרט אחר הידוע על מבצע העבירה, יועברו מאגף הפיקוח אל רשות המס, ואלו ינקטו נגדם הליכים".

עוד בנושא:
לראשונה: עוכבו יצרני כרטיסי ביקור לתעשיית המין
נעצר חשוד בהפצת מודעות לשירותי זנות

עו"ד רוני אלוני סדובניק, ששימשה ראש המטה למאבק בסחר בנשים ועמדה בחזית המאבק להפסקת שימוש בכרטיסי ביקור של בתי בושת, מתחה ביקורת על תשובת העירייה ואמרה כי מדובר ב"אוזלת יד ורשלנות קולוסלית" של המשטרה ושל העירייה. "יש בידם כל האמצעים המשפטיים והאכיפתיים להביא להפסקת התופעה, והם בכל זאת העדיפו לעצום עין ולא לעשות דבר", טענה עו"ד אלוני סדובניק. "זה נשמע רע מאוד, רשות המסים איננה יכולה לעשות דבר בעניין הפסקת שיווק מודעות זנות, זהו לא התפקיד של רשות המסים. זהו התפקיד של עיריית תל אביב והמשטרה".

עו"ד אלוני סדובניק הסבירה מה לדעתה יכולה העירייה לעשות על מנת למגר את התופעה: "היא יודעת היטב מיהם בתי הדפוס העובדים בקרבה ומדפיסים את הכרטיסים. היא יודעת ויכולה לעקוב אחר מחלקי הכרטיסים. היא יכולה פשוט להתקשר לטלפון המופיע על גבי הכרטיסים ולאתר את המוטבים בעניין, והיא לא עושה זאת. בתקופות שבהם מפלגות בכירות לכלכו את הרחובות במודעות פרסום, המחוקק קבע שמי שיישא באחריות לפרסום האסור הן המפלגות שנהנות מאותו פרסום, וצריך להחיל את אותו כלל גם על כרטיסי הביקור".

פרסום שירותי מין הוא אסור על פי חוק. ב-2011 אף הוחמרה הענישה על עבריינים למאסר מקסימלי של שלוש שנים. החוק במתכונתו הנוכחית כולל גם פרסום של שירותי מין המוסווה כשירותי "ליווי", או "עיסוי".

פעיל זכויות האדם שי גליק מסר: ,העירייה מודה לראשונה שהיא לא עושה כלום בעניין. מעניין אם זה היה עסק של פיצה, אם העירייה גם הייתה מעלימה עין".