"המציאות דורשת יצירתיות": אם חיפשה עבודה - ופתחה סטודיו לקעקועים

אחרי עשור של התלבטויות וכשהבינה שיהיה קשה למצוא עבודה שתאפשר לה גם ליהנות מילדיה החליטה חמוטל מלכי, בת 36 מכפר ורדים, לפתוח סטודיו בקומה השנייה בביתה. "כל הזמן מצאתי סיבות למה לא", סיפרה, "החלטתי שזה הזמן"

  • כפר ורדים
  • קעקועים
"הבנתי שלפעמים הפחדים שלנו הרבה יותר גרועים ממה שזה באמת". מלכי (צילום: ראובן קסטרו)

בשכונת מגורים מוקפת הרים, בין בית קטן שמציע חוג קדרות לבית של שף מארח ואינספור צימרים, שוכן לו עסק קצת אחר - סטודיו לקעקועים. אם זה לא בדיוק העסק שתצפו לפגוש בנוף הצפוני הפסטורלי של כפר ורדים, אז חמוטל מלכי - אם לשלושה המקבלת את פני הבאים, היא בדיוק ההיפך מהדמות שתצפו מ"מקעקעת" ובעלת סטודיו לקעקועים. מלכי למדה אמנות וקיוותה לעסוק בתחום. אחרי כמה שנים הבינה שמציאת עבודה שתאפשר לה גם ליהנות מילדיה הגדלים היא עסק לא פשוט, וקשה במיוחד באזור הצפון.

מלכי, בת 36 ונטולת "שרוולי קעקועים", החליטה ליזום את הפתרון בעצמה. לפני כחצי שנה פתחה בקומה השנייה בביתה את הסטודיו "Tintattoo". "זה משהו שעלה לי לראש וירד כבר לפני עשר שנים וכל הזמן מצאתי סיבות למה לא", אמרה. "יום אחד הבנתי שאני לא רוצה להתעורר עוד 20 שנה ולומר 'למה לא עשיתי את זה?' והחלטתי שזה הזמן". למלכי שלושה ילדים בני 12, תשע ותינוקת כבת ארבעה חודשים. הקטנה שבהם, אלה, מסייעת להרגיע את מי שלחוץ "רגע לפני שמתחילים לקעקע. מכניסים אותה וברגע אנשים מוצאים את עצמם עסוקים איתה ונרגעים".

עוד בוואלה! NEWS

ההמבורגר שמשנה את כללי המשחק

לכתבה המלאה
עוזרת להרגיע את מי שלחוץ. מלכי עם בן זוגה עמית ועם התינוקת אלה (צילום: ראובן קסטרו)

האמנות והציור הם חלק בלתי נפרד ממלכי. היא למדה אמנות לתואר ראשון ולאחר מכן המשיכה ללימודי עיצוב פנים. אלא שהקושי במציאת תעסוקה עשה את שלו. "כל חיי אני עוסקת באמנות ותמיד חיפשתי את הדרך לשלב את זה עם פרנסה", סיפרה.

"הבנתי שלא אוכל להיות 11 שעות בעבודה 'רגילה' בשילוב זמני הנסיעות כשיש לי בת על סף גיל ההתבגרות ותינוקת"

"עבדתי בבניית מודלים לארכיטקטורה, עבדתי כמעצבת מטבחים, אבל בשלב מסוים הבנתי שלא אוכל להיות 11 שעות בעבודה 'רגילה' בשילוב זמני הנסיעות, כשיש לי בת על סף גיל ההתבגרות ותינוקת. וכל זה עוד בצפון, למצוא כאן עבודה כשכיר זו משימה לא פשוטה. ידעתי שאני רוצה להיות מעצבת פנים אבל קשה מאוד להיכנס כאן למשרד כשעל כל משרה מתמודדים לפחות 30 אנשים, ויש כאן פחות עבודה, כך שמציאות כזו מאלצת אדם להפוך יצירתי", אמרה.

לעסק שהקימה קשה להישאר אדישים. "החלטתי לנסות בקטנה וזה ממש החל לתפוס", תיארה מלכי את הצעדים הראשונים. "התחלתי במקביל עבודה 'מסודרת', אז מצאתי עצמי עובדת כל היום בעבודה של 11 שעות, ואז חוזרת הביתה לעשות קעקועים. זה כבר היה יותר מדי. לכן, החלטתי שאאריך את חופשת הלידה שלי ואשאר רק עם הסטודיו. למרבה השמחה העסק תפס ממש חזק, מה שאיפשר לי להישאר בבית עם אלה ולקבוע עבודה באופן כזה שאוכל גם לעבוד וגם לתפקד כאימא".

"גיליתי פרגון גדול שממש הפתיע אותי מהסובבים"

פתיחת העסק לוותה בחששות רבים, אך אלו התבדו במהרה. "היו חששות רבים מאיך זה יתקבל בקרב חברים ובני משפחה, ואני מניחה שזה חלק ממה שעצר אותי במהלך ההתחבטויות הארוכות שהיו לי. אבל כשהחלטתי ללכת על זה, בתמיכה מלאה של עמית בעלי, שתמך, פרגן ותמיד משמש לי קנבס לדברים חדשים, גיליתי גם פרגון גדול שממש הפתיע אותי מהסובבים, ואז הבנתי שלפעמים הפחדים שלנו הם הרבה יותר גרועים ממה שזה באמת", הסבירה.

"ההורים בעיקר התעניינו ודאגו לעניינים טכניים". מלכי בסטודיו (צילום: ראובן קסטרו)

"ההורים שלי היו נקודה רגישה. שחששתי מאוד איך זה יתקבל אצלם", הוסיפה. "אבל שוב, הכול היה בראש. הם בעיקר התעניינו ודאגו לעניינים טכניים, שהכול יהיה מסודר, שיהיה לי אישור ממשרד הבריאות וגם מה קורה אם אדם לא מרוצה. הרגעתי אותם שתמיד אפשר לשפר ולשנות ואז גם הם נתנו ברכתם".

"יש נשים רבות שמגיעות עד לכאן כי הן פשוט מרגישות נוח יותר שאישה תקעקע אותן"

הסטודיו של מלכי קטן, אינטימי ונטול ציורים עזי צבע. מהחלונות נשקפים רק עצים ואת הקיר מעטרות סקיצות של קעקועים שקעקעה לאחרונה ובהם נוצה, כיתובים, צלב קלטי, שחפים וכוכבים. "יש נשים רבות שמגיעות עד לכאן כי הן פשוט מרגישות נוח יותר שאישה תקעקע אותן ולא גבר, בטח כשמדובר בקעקוע באזור אינטימי", סיפרה. "היו מקרים שנשים סיפרו על מקעקע שהתחיל איתן או הציק להן, אז את הקעקוע השני כבר רצו לעשות אצל אישה".

במקרה אחר סייעו הביתיות והנשיות למתקעקעת להתמודד עם הכאב שלעיתים כרוך בהליך. "אישה הגיעה עם תינוקת בת שלושה חודשים וביקשה קעקוע באזור המפשעה, אזור די רגיש", נזכרה מלכי. "כדי להסית תשומת ליבה מהפעולה ולהתמודד עם הכאב היא ביקשה להניק תוך כדי וזרמתי עם זה כמובן, וככה השלמנו את הקעקוע. גם הכלב שלה גם נמצא לצידה. זה משהו שהיא הייתה מתקשה מאוד לעשות במקום אחר. באופן כללי, סטודיו בבית אוטומטית מוריד את מפלס החרדה של אדם. יש קפה, יש עוגיות של בית, ומצד שני יש הפרדה, וזה משהו שונה מאוד מסטודיו שבו תופרים אחד אחרי השני".

"העבודה שלי לא שונה מפקידה בבנק או מורה"

חלומה של מלכי הוא להתפרנס מאמנות, ועל השאלה אם קעקועים עונים להגדרה זו היא ענתה באופן מפוכח. "זו שאלה של איפה האגו שלך", אמרה. "יש לי משפחה, אני רוצה לפרנס ונהנית מהחופש האמנותי שקעקועים נותנים לי. כשיש אנשים שאני מציירת להם את הסקיצה, אני מייעצת להם על צבעים, על הצללות שניתן להוסיף ובסוף יש שם ציור שנוצר מאינטראקציה בין אותו אדם לביני וזה כיף גדול. יכול להיות שבעתיד יהיה לי את הזמן והיכולת לחזור לעסוק בציור ואני אעשה גם את זה".

על אף שבשנים האחרונות הפכו קעקועים לנחלת הכלל, מלכי עדיין נתקלת בתגובות של הרמת גבה למשמע מקצועה. "'את לא נראית ככה' היא תגובה די שכיחה כששומעים מה אני עושה. היופי זה שעבור ילדיי הגדולים העבודה שלי לא שונה מפקידה בבנק או מורה. הם גאים בי מאוד ולא מושפעים מהסטיגמות כי הם רואים את זה בבית. אולי כשיגדלו הם יבינו עוד יותר איזו אימא מגניבה יש להם", אמרה בחיוך.

על השאלה אם תאפשר להם לעשות קעקוע ענתה מלכי חד משמעית: "לילדים לא אעשה קעקוע לפחות עד גיל 16, עד שיהיו גדולים מספיק ומגובשים בדעתם, שלא יעשו משהו שיתחרטו עליו".

לפניות לכתבת: danawp@walla.com

"לילדים לא אעשה קעקוע לפחות עד גיל 16" (צילום: ראובן קסטרו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully