כשהשלד של אסד קם לתחייה: כישלון המודיעין - וההזדמנות הישראלית

במהלך ביקור בסוריה בחודש דצמבר 2012, לצורך הכנת כתבה על מלחמת האזרחים במדינה יחד עם עמיתי איתי אנגל, הגענו לכפר קטן בצפון-מערב המדינה שזה עתה נכבש על ידי כוחות המורדים שנאבקו במשטרו של הנשיא בשאר אסד. את פנינו קיבל שלד מפלסטיק, מהסוג שפעם היו תולים בכיתה בשיעורי ביולוגיה, שהמורדים תלו על עץ. "זה בשאר אסד הכלב", הסביר אחד הלוחמים, "זה יהיה סופו של בשאר, והעונש שלו על מה שהוא עשה לעם הסורי".

בכתבה ששודרה לבסוף בתכנית "עובדה" אימצנו את הערכת המורדים, והיו לכך סיבות טובות. הדיווחים מהחזית באותה התקופה היו עקביים: אסד מאבד עוד ועוד שטחים, המורדים מרחיבים את אחיזתם במדינה – ועוד רגע הם כבר מגיעים למרכז דמשק. לתחזית האופטימית והשגויה של המורדים שפגשנו בסוריה הייתה באותה תקופה אחיזה חזקה גם בישראל. מדי יום התפרסמו בתקשורת פרשנויות על כך ש"אסד מחשב את קצו לאחור", ואפילו שר הביטחון דאז אהוד ברק העריך בכמה הזדמנויות כי נפילתו של אסד תגיע תוך חודשים ספורים בלבד.

חמש שנים לתופת הסורית || פרויקט מיוחד:
"הרגע בו הבנתי שאיבדתי את כולם": 3 סורים בעדות מיוחדת מהתופת
5 שנים לתופת בסוריה: המספרים שלא הכרתם על ממדי החורבן

כיום, במבט לאחור, מדהים לראות עד כמה השתנתה מאז התמונה בסוריה. אסד אמנם איבד חלקים נרחבים מהמדינה, אולם הוא הצליח לשרוד ולהתבצר בשלטון. המבצע הצבאי המסיבי של חיל האוויר הרוסי מסייע לו בחודשים האחרונים להפוך את המגמה, גם אם בקצב איטי. ברק כבר הפך לאיש עסקים פרטי, המורדים הסורים שעמם דיברנו נכתשים תחת אש מטוסיו של ולדימיר פוטין, ורק אסד – נכון להיום – עדיין במקומו.

השר זאב אלקין נשא בסוף חודש פברואר נאום שעלה לכותרות, במהלכו הזהיר כי הרשות הפלסטינית עומדת לקרוס וכי על ישראל להתחיל להתכונן לאירוע הזה ולהשלכותיו הדרמטיות. לטענת אלקין, מערכת הביטחון לא ממש מתכוננת לתסריט האימים שהוא מצייר. "ליפול שבי בידי אמונה של נצחיות הסדר הקיים, זו לצערי אחת הטעויות הנפוצות של גורמי ההערכה הישראלים, כולל הרציניים ביותר", הבהיר אלקין. "לא חסרות דוגמאות: ההערכות הישראליות לגבי גורלו של נשיא מצרים חוסני מובארק, למשל. אני הייתי חבר בוועדת החוץ והביטחון, שמעתי גורמים בכירים מאוד מסבירים לנו איך אין סיכוי שמובארק ייפול, בערך שבועים לפני ששלטונו קרס לחלוטין. הסבירו גם ששלטונו של אסד הוא נצחי, ואחר כך הסבירו לי שתוך שבועיים אסד ייעלם כי גורלו נחרץ. כולנו רואים כיום את המציאות מול עינינו".

אלקין הוא אחד מכמה שרים החברים בקבינט המדיני-ביטחוני, שמוצאים את עצמם לאחרונה מתווכחים לא מעט עם בכירי מערכת הביטחון, ובעקיפין גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, בנושא "אינתיפאדת הבודדים" המשתוללת. את דבריו בנושא הפלסטיני חשוב לראות גם בהקשר הזה, אולם האמירה של אלקין בנוגע לתקדימים המעידים על חוסר היכולת של המערכת המודיעינית לצפות התפתחויות שעשויות לשנות סדרי עולם היא תזכורת חשובה לנושא שלא מרבים לעסוק בו בתקשורת הישראלית: העובדה שמאורעות "האביב הערבי", ובתוכם המלחמה בסוריה שפרצה לפני חמש שנים, תפסו את ישראל ואת גורמי המודיעין שלה בהפתעה גמורה.

ההפתעה היכתה בנו פעם נוספת רק השבוע, עם הודעתו של פוטין על כך שהוא מסיג את כוחותיו מסוריה. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט התייחס לנושא בסקירה שהעניק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא הודה כי לישראל לא היה מידע מקדים לגבי המהלך הרוסי. אייזנקוט ציין כי ישראל דווקא כן צפתה מראש, על סמך מידע מודיעיני והערכות שונות, את כניסתה של רוסיה למלחמת האזרחים הסורית, אבל גם האמירה הזו נכונה רק באופן חלקי. ישראל אמנם זיהתה את האירוע הזה סמוך להתרחשותו, אבל כפי שיעידו אמירות הבכירים לאורך השנים על קריסתו הקרובה של אסד, היא לא ראתה את המהלך הזה מגיע זמן רב מראש.

"הסיפור של סוריה זה סיפור של כישלון מודיעיני, אבל לאו דווקא של ישראל, אלא של כל סוכנויות המודיעין בעולם – מארצות הברית, דרך מדינות המערב ועד לשכנותינו במזרח התיכון", הסביר ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר. לדבריו, "צריך לזכור שקו המחשבה במשך שנים היה שסוריה היא מדינה יציבה, עם שלטון מרכזי חזק. לעומת זאת, אחרי שכבר התחילה הלחימה, קו המחשבה היה שזה עניין שיסתיים תוך כמה חודשים בנפילתו של אסד. בפועל, שתי ההערכות הנפוצות הללו היו שגויות לחלוטין".

דיכטר סבור שלפני שמדברים על סוריה, צריך להתעכב רגע במבט כולל על תפיסת ישראל בנוגע לאירועי האביב הערבי, שהחלו בסוף 2010 עם ההפיכה בתוניסיה. "הנקודה הראשונה שבה כולם פיספסו את המגמה הייתה מצרים", אמר. בדומה לאלקין, גם דיכטר – שכיהן באותה עת כחבר בוועדת החוץ והביטחון – זוכר תדרוכים שבהם ההערכה הייתה שנשיא מצרים, חוסני מובארק, יציב בכיסאו, וש"האחים המוסלמים" לא מהווים איום משמעותי על השלטון בקהיר.

אירוע אחד שזכה בזמנו לחשיפה תקשורתית בהקשר זה היה תדרוך של ראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי בפני ועדת החוץ והביטחון ב-25 בינואר, 2011, היום שבו החלו ההפגנות ההמוניות בכיכר תחריר שבלב קהיר, והביאו לבסוף לנפילת מובארק. ראש אמ"ן דאז אמר באותו הבוקר שמנהיגי מדינות ערב עוקבים בדאגה אחרי המהפכה שהתרחשה בתוניסיה ונוקטים צעדי מנע, אבל צוטט כמי שאומר כי "אין כרגע חשש ליציבות השלטון במצרים. 'האחים המוסלמים' אינם מאורגנים מספיק כדי לתפוס את השלטון ולהתלכד לכדי מהלך משמעותי".

דיכטר העיד כי גם אחרי שהתברר ששלטון מובארק אכן בדרך ליפול – וזה לקח שלושה שבועות בלבד – במערכת עדיין התקשו לזהות את המומנטום של "האחים המוסלמים". לדבריו, "זו הייתה גישה רווחת בארגוני מודיעין בכל העולם, כולל במדינות ערב השכנות, שנפילת מובארק לא תוביל לעליית 'האחים המוסלמים' בהכרח, אלא שהמשטר הישן ימשיך להתקיים פשוט בלי מובארק, או לחילופין, שיעלו הכוחות החילוניים יותר במדינה, אלה שהובילו את מהפכת תחריר. 'האחים המוסלמים' חיכו ברקע להזדמנות, ובסופו של דבר ניצחו בבחירות הראשונות שנערכו אחרי המהפכה".

אלא ששרשרת ההפתעות לא נגמרה כאן. "אחרי הניצחון של 'האחים המוסלמים', שוב היו הערכות לא נכונות", אמר דיכטר. "'האחים המוסלמים' קיבלו חיבוק אוהד מהממשל האמריקני, ונראה היה שהם הולכים לשלוט במדינה למשך זמן רב. אף אחד לא חזה שלצבא המצרי ייקח פחות משנה לבצע הפיכה, להשתלט מחדש על המדינה ולזרוק את כל הנהגת 'האחים' למרתפי החקירות. היו אצלנו מי שקראו להיערך כבר לעידן חדש שבו מצרים חוזרת להיות מדינת אויב פוטנציאלית. הקאמבק של סיסי תפס את כולם בהפתעה, פעם נוספת".

הדוגמאות שדיכטר מציין לגבי מצרים מחווירות כאשר נזכרים בכמה מההתבטאויות של בכירים ישראלים בשנים האחרונות בנושא סוריה. שר הביטחון אהוד ברק צוטט בכלי התקשורת בחודש דצמבר 2011 כמי שמעריך כי "אסד ייפול בשבועות הקרובים". במאי 2012 דווח כי באגף המודיעין של צה"ל מעריכים ש"אסד נמצא במסלול נפילה". ביולי 2012 דווח שהערכת אמ"ן היא שאסד ישרוד "בין כמה חודשים למעט יותר משנתיים". באותו חודש העריך גם ה-CIA האמריקני כי אסד צפוי ליפול בקרוב, וזה היה הנרטיב ששלט בתקשורת הבינלאומית. מאז עברו כמעט ארבע שנים, ובינתיים לא רק שאסד נמצא עדיין בארמון הנשיאות בדמשק, הוא אף הצליח לכבוש מחדש לאחרונה שטחים בצפון סוריה.

"התחזיות שאסד יפול בתוך כמה חודשים לא נאמרו סתם", טען דיכטר. "זה היה נראה הגיוני. יכול להיות גם שבעקבות ההפתעה שיצרו האירועים במצרים – המהירות שבה זה פתאום קרה, ופתאום כבר לא היה מובארק – גרמה לאנשים לחשוב שיהיה שידור חוזר בסוריה. הרי אפילו בלוב של קדאפי, שם הייתה לחימה אלימה מאוד, זה לקח רק כמה חודשים מהרגע שהמפגינים יצאו לרחובות ועד שקדאפי הוצא להורג והמדינה התפרקה. אבל אף אחד לא ציפה שאיראן, ובעקבותיה רוסיה, ישקיעו מאמץ כזה בלשמר את שלטונו של אסד. זה לא משהו שראינו אותו מגיע".

גורם ישראלי בכיר שהשתף בדיונים רבים בנושא הסורי אמר השבוע לוואלה! NEWS כי במבט לאחור, ברור שהאירוע ששינה את המגמה עבור אסד התרחש בספטמבר 2013, כאשר נשיא ארצות הברית ברק אובמה נסוג מהקו האדום שהבית הלבן סימן בנוגע לשימוש בנשק כימי. אובמה הבטיח שאם יתברר כי אסד אכן הרעיל בגז אלפים מאזרחיו, ארצות הברית תתערב ותפגע בכוחותיו של הנשיא הסורי. אולם בסופו של דבר אובמה חזר בו מהבטחה זו, בתמורה להסכמה סורית-רוסית להוציא את רובו המוחלט של הנשק הכימי מתחומי סוריה.

דווקא סביב האירוע הזה, לטענת הגורם הבכיר, ישראל זיהתה את המגמה בצורה מדויקת. "בחלוף הזמן נוצר הרושם המוטעה שמדובר כאן על אירוע שארך כיממה, שבמהלכה אובמה פתאום נסוג מהבטחתו", הסביר, "אבל מי שהיה מעורב בתהליך הזה זוכר היטב שזה היה משהו שנמשך כמה ימים, שבמהלכם אפשר היה לראות התרככות ונסיגה הדרגתית של האמריקנים מהקו האדום שהם הציבו. במקרה הזה, אפשר לומר בלי להיכנס לפירוט רב מדי, שישראל בהחלט זיהתה את הכיוון בו הדברים מתקדמים, ויש הטוענים שהיא אפילו תרמה משהו לשיח בנושא".

מייקל אורן, שכיהן כשגריר ישראל בוושינגטון בשנים 2013-2009, טען בספר שפרסם בקיץ שעבר כי הרעיון להוציא את הנשק הכימי מסוריה בתמורה לכך שארצות הברית תמנע מהפצצת כוחותיו של אסד היה יוזמה של ישראל – ובאופן ספציפי, מצדו של השר יובל שטייניץ. הטענה הזו לא זכתה לאישור רשמי מאף גורם בארצות הברית או ברוסיה.

"המשמעות העיקרית של האירוע הזה הייתה שאסד עשוי לשרוד, בניגוד לתחזיות שנשמעו בשלוש השנים הראשונות של המלחמה, כל עוד הוא ממשיך ליהנות מהתמיכה הרוסית", הסביר הגורם הישראלי. "אם העולם לא מתערב כדי להפיל אותו אחרי שיש עדויות ברורות לשימוש בנשק כימי, אז ברור ששום דבר כבר לא ישנה את זה. ומכיוון שהמורדים הסורים חלשים מדי ומפוצלים מדי להפיל אותו בכוחות עצמם, זה אומר שכל עוד הוא מצליח לשרוד מול האופוזיציה הזו, אזי הוא כאן כדי להישאר".

את ההערכות על נפילתו הקרובה של אסד החליף טיעון חדש על כך שהוא עשוי לשרוד בתפקיד מוגבל כ"שליט עלאוויסטן", כלומר נשיא של מדינה עלאווית שתהיה מוגבלת לרצועת החוף בסוריה, עם מסדרון צר לדמשק, ולא יותר מכך. סוריה, על פי התסריט הזה, תתפרק לתת-מדינות בהתאם לחלוקה עדתית ואפילו חמולתית, ולמעשה תחדל להתקיים כמדינה. מי שנתן ביטוי קליט לתיזה הזו הוא שר הביטחון משה יעלון, שאמר כי "אפשר לעשות חביתה מביצים, אבל אי אפשר לעשות ביצים מחביתה" – כלומר, אחרי שמדינה כמו סוריה מתפרקת לגורמים, לא ניתן יהיה לחבר אותה בחזרה.

אלקין, אגב, התייחס בספקנות מסוימת גם לתיאוריה הזו בנאומו בשבוע שעבר, ואחרי שסקר את טעויות המודיעין מן השנים הקודמות, הוסיף: "ייתכן שגם הדיבורים שלנו בשנה האחרונה על החביתה שאי אפשר לעשות ממנה ביצה מחדש לא יעמדו במבחן המציאות לנוכח החדשות של הימים האחרונים". גם דיכטר הציע להיזהר מקביעות חד-משמעיות, בהתאם לניסיון שנצבר בשנים הקודמות. "המשפט הזה על החביתה נכון יותר לגבי לוב, שבנויה משבטים, מאשר לגבי סוריה, שם יש אוכלוסיה סונית גדולה שמהווה רוב מוחץ במדינה, ועשויה בסופו של דבר לשלוט בה – גם אם זה יקח עוד שנים, לאור הנחישות הרוסית להנשים את שלטונו של אסד", הסביר.

על דבר אחד כולם מסכימים: ישראל פעלה בחוכמה רבה כשנמנעה עד כה מלהתערב במלחמה בסוריה, דווקא בגלל האופי הבלתי-צפוי של האירועים. העיתונאי נזיר מג'לי, פרשן העיתון הערבי "א-שרק אל אווסט" בישראל, טען כי "בעולם הערבי יש הערכה להתנהלות של ישראל, שהצליחה לא להיגרר ולא להתערב במלחמה בסוריה, למרות שהיו כל מיני גורמים שניסו לפתות אותה להיכנס למלחמה הזו בניגוד לאינטרסים שלה. כשעושים את חשבון הרווח וההפסד, ברור שגם אם היו לישראל טעויות בהבנת המציאות והמודיעין, ההתנהלות האסטרטגית שלה כלפי המשבר בסוריה הייתה נכונה".

מצד שני, הבהיר מג'לי, "ישראל פספסה הזדמנות אסטרטגית לנצל את המצב החדש שנוצר במזרח התיכון לקידום האינטרסים הביטחוניים והמדיניים הרחבים יותר שלה. המצב הנפיץ בסוריה ובכל האזור יצר הזדמנות יוצאת דופן לישראל לשפר את היחסים שלה עם רבות ממדינות ערב, ולהעביר את היחסים האלה מהמימד החשאי-מודיעיני בלבד, לתחומים גלויים יותר. בינתיים אפשר לומר שחמש שנים אחרי שהתחילה המלחמה בסוריה, נראה שההזדמנות הזו הולכת ונסגרת".

"בעולם הערבי יש היום יותר הבנה מבעבר לטיעון הישראלי הביטחוני", הוסיף מג'לי. "מבינים שזו לא סתם המצאה, אלא שזה משהו אמיתי, שזה רצון העם בישראל. זה קשור כמובן לדברים שקורים בכל האזור. נוצרה הזדמנות לישראל לעשות מהלכים מול הפלסטינים, ואני לא מדבר על הסכם שלום כולל, אלא על תהליך הדרגתי שיתבסס על כבוד הדדי ועל ביטחון – באופן שיאפשר לישראל פריצת דרך אמיתית מול העולם הערבי. אני מדבר עם אנשים ממדינות ערביות רבות ואני יודע שיש רצון עז, דווקא בגלל המצב בסוריה ובאזור, לשינוי גישה מצידה".