בעוד שתינוק בן ארבעה חודשים מאושפז בימים אלה ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי לילדים שניידר בפתח תקווה בחשד שטולטל על ידי מטפלת במשפחתון, נתונים רשמיים על טלטול תינוקות ופעוטות מלמדים כי מדובר בתופעה המובילה כ-20 תינוקות בישראל מדי שנה לחדרי המיון. עם זאת, על פי הערכות, ייתכן שמספר זה גבוה פי שלושה ואפילו יותר.
"הנתון הזה, להערכתנו, הוא רק קצה הקרחון", אמר פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "רוב המקרים לא מדווחים ולא מאובחנים, כשלעיתים יכול להיגרם נזק מינורי או מתון לאורך זמן ורק אחריו מגיעים לבית החולים, אז לא יקשרו את הפגיעה לטלטול. בישראל אין חובה של ביצוע נתיחה שלאחר המוות, כך שייתכן שיש מקרים שמסווגים כ'מוות בעריסה' אך נבעו מטלטול ואיש לא יודע".
בארצות הברית, שם קיימת חובת נתיחה לאחר המוות, מעידים הנתונים על כ-2,000 מקרי תמותה של תינוקות בשנה כתוצאה מטלטול, כמו גם על כ-50 אלף תינוקות שנפגעים. "מדובר באחת הסיבות השכיחות לתמותה ונזק קשה לתינוקות, ומודעות יכולה להוריד את המספרים בצורה משמעותית", הסביר סומך.
טלטול תינוקות או "תסמונת התינוק המנוער" הוא מצב שבו אדם בוגר מחזיק תינוק מתחת לבית השחי ומנער אותו, בדרך כלל במטרה לגרום לתינוק להפסיק לבכות. מדובר בתופעה המסכנת בעיקר תינוקות עד גיל ארבעה חודשים, שלב שבו מתרחשים שינויים פיזיולוגיים שבמסגרתם שרירי הצוואר עדיין אינם מפותחים, והראש גדול יחסית לגוף ומהווה 25% ממשקל הגוף. במצב זה, טלטול ראשו של התינוק עלול להוביל לקרע של כלי דם ולפגיעה חמורה ברקמות המוח בשל חבטה שלהן בקיר הגרמי של הגולגולת.
עד גיל ארבעה החודשים, תינוקות מרבים לבכות מסיבות שאינן ברורות להורים דבר שעלול לגרום להורה מתוסכל ועייף להתנהג בצורה אגרסיבית מבלי לשים לב. "הורים במצב כזה צריכים לזכור ולהיות מודעים לכך שיש דרכים להרגיע תינוק, אם זה מוצץ, החלפת חיתול או שינוי מקום. אפשר אפילו לבקש מאדם אחר שיחליף אותם ולצאת החוצה קצת", הציע סומך. "בעזרת מודעות, גם הורה שמאבד עשתונות יבין את ההשלכות".
במועצה לשלום הילד מנסים להילחם בתופעה זה ארבע שנים, ולצורך כך יזמו קמפיין הסברה הכולל הורים, יולדות, מטפלות ואנשי מקצוע בתחומי הבריאות, הסיעוד והרווחה. במהלך השנים חל שיפור במודעות לנושא, כשבסקר שנערך לאחרונה בקרב 500 אימהות טריות, 92% מהמשתתפות ידעו מה הוא טלטול תינוקות ואילו נזקים הוא יכול לגרום.
עם זאת, במועצה טוענים כי המדינה מפקירה תינוקות לתופעה המצערת. "המדינה מפקירה בהתמדה את שלומם, רווחתם, בריאותם ואף את חייהם של הילדים הצעירים בישראל", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "כבר למעלה מעשור שהכנסת והממשלה מכשילים את אישור החוק לפיקוח ורישוי על המסגרות לגיל הרך, וכך מתנהלים מוסדות אלה ללא פיקוח ורישוי. כל אחד - גם מי שהורשע בעבירות נגד ילדים - יכול להקים, לנהל או להפעיל מסגרות ל'טיפול' בגיל הרך, וההפקרות ממשיכה לחגוג. ומי ישמור על ילדי הגן?".