פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זיופים ומצגי שווא: כך התנהלה מעילת הענק בארגון הביטחוני

      יותר מ-1.3 מיליון שקלים נעלמו בתהומות של דוחות נוכחות שקריים וניפוח חשבוניות של הארגון, במעילה שבה היו מעורבים לפחות ארבעה מבכיריו וכן החברה החיצונית שעמה פעל. החקירה, שהחלה כשבצעד נדיר פנה ראש הארגון למשטרה, הביאה להתפטרותם של ראש אגף חשוב וסגנו

      בית המשפט המחוזי, תל אביב. (אתר רשמי , GOOGLE EARTH)
      שורה של צעדים נדירים בהכרעה. בית המשפט מחוזי בתל אביב (צילום מסך: Google earth)

      פרשה של מעילת כספים בהיקף של יותר ממיליון שקלים בארגון ביטחוני שממומן מכספי מדינה הגיעה לאחרונה להכרעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשורה של צעדים חריגים שלא מאפיינים הן את הארגון והן את מערכת המשפט. בשנת 2011, הגיש ראש הארגון דאז תלונה שהביאה את המשטרה להיכנס לנבכי הארגון ולחקור לאן נעלמים הכספים שעוברים באחד מענפיו. בימים האחרונים דחה בית המשפט המחוזי בצעד כמעט חסר תקדים את ההסדר של ראשת הענף, שהורשעה במרמה והפרת אמונים לאחר שבמשך שנתיים מעלה בכספי הארגון הביטחוני – והקל בעונשה. גזר הדין מעניק הצצה נדירה למה שקרה באותם הימים במסדרונותיו. ההתנהלות של ראש הארגון איננה מובנת מאליה, מאחר שיכול היה לסגור את הנושא מול העובדים שלא היו נאמנים לו, ולהמשיך לפעול במחשכים.

      במסגרת ההסדר, עתרה הפרקליטות לגזור על ראשת הענף שני חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 50 אלף שקלים ושישה חודשי מאסר על תנאי. ואולם, השופט ירון לוי גזר עליה רק 200 שעות שירות לתועלת הציבור, קנס בסך 18 אלף שקלים ושלושה חודשי מאסר על תנאי. הסיבה להקלה, לדברי השופט, היא כי מרבית המעשים שבהם הורשעה נעשו בידיעת הממונים עליה - ראש האגף, סגנו וראשת המטה - ואף בגיבויים בזמן אמת. חלק מהעבירות נעשו בהנחייתם של הממונים, אולם איש מהם לא נדון למאסר בפועל, ומרביתם כלל לא הועמד לדין פלילי. "האם בנסיבות המתוארות, מוצדק לכבד את הסדר הטיעון ולהשית על הנאשמת – שהיא נושאת התפקיד הזוטר ביותר מבין המעורבים בפרשה בארגון – את העונש החמור ביותר?", תמה השופט בגזר הדין.

      במשך שבע שנים עבדה ראשת האגף בארגון. בתפקידה האחרון, פעלה באגף שאמון על פיתוח פרויקטים. במסגרת תפקידה, הייתה אחראית, בין היתר, על הקשר בין הארגון והאגף לבין ספקים חיצוניים. כתב האישום מייחס לה קידום וזירוז פרויקטים על ידי מרמה בכספי הארגון בשנים 2011-2009. כך, רכשה וקידמה פרויקטים שחלקם כלל לא אושר, או שאושר אך תחת מגבלה תקציבית, או תחת אישורי עבודה עבור בעלי סיווג ביטחוני מתאים. מעשיה אפשרו לחברות לקבל לידיהן כספים שלא נכללו במסגרת החוזה שאושר במכרז, עבור שירותים שקיבלו בפועל. החברות קיבלו חשבוניות שבאמצעותן הועברו כספים במרמה מהארגון.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מועמדי עבר רפובליקנים לנשיאות נגד טראמפ: "הוא הונאה, זיוף"
      יו"ר הרשימה המשותפת: "החזרת גופות היא מעשה מוסרי"
      "נחלת יצחק" בשייח ג'ראח: שמות עבריים חדשים לרחובות במזרח הבירה

      האישום הראשון מייחס לה "ניפוח" חשבוניות וזיוף דוחות נוכחות על מנת לממן רכש עודף בהיקף של 300 אלף שקלים. בשנת 2008 פרסם הארגון מכרז ובו זכתה חברת הבת, והוא כלל בעיקר מתן שירותי פיתוח וייעוץ – מה שהיווה את החלק הארי מבחינה תקציבית. חלק נוסף, במכרז, מזערי בהיקפו מבחינה תקציבית, כלל רכישת ציוד לטובת פרויקטים של הארגון ומתן שירותי חנייה ומזון לעובדי הפרויקט. במסגרת אותו החלק נקנה רכש עודף, ובשנת 2009 – החל להצטבר חוב.

      בגלל הרכש העודף לא יכולה הייתה ראשת הענף להשתמש בשיטת התשלום הקבועה בארגון עבור החוב, מכיוון שהדבר היה מביא לעיכוב הפרויקט. אגף הכספים היה עובר על החשבוניות, מגלה את הרכש העודף ודוחה את בקשת התשלום. בשלב זה, מצאה העובדה פתרון מהיר יחד עם ראשת המטה של האגף – שימוש בתקציב הייעוץ, שבו נותר כסף זמין. החשבוניות עבור הייעוץ "נופחו" ביחד עם דוחות נוכחות כוזבים ובהם תשלום על שעות ייעוץ שמעולם לא ניתנו. בהתבסס על החשבוניות המנופחות, אישר אגף הכספים להעביר לספק את התשלום.

      האישום השני נוגע למרמה בסך כמיליון שקלים לצורך שימוש עתידי בתקציב עודף. לקראת סוף שנת 2010, הבחינה ראשת הענף כי בפרויקט מסוים נותר עודף של כמיליון שקלים לא מנוצלים. כשהבינה שכל תקציב שלא ימומש על ידי האגף יחזור לקופת הארגון, החליטה יחד עם ראשת המטה, גם הפעם, לנפח חשבוניות עבור שעות ייעוץ עבור יועצים שכלל לא עבדו, או שעבדו באחוז משרה נמוך. כך, הכסף העודף שיתקבל מחשבוניות אלה יישמר עבור הארגון ביתרת זכות, בקופת החברה החיצונית שעסקה בפרויקט.

      הפרויקט הוגדל - וכך גם "שעות הייעוץ"

      בגזר הדין מצוין כי הפעם דיווחה ראשת הענף על הדברים לממונים עליה - סגן ראש האגף וראשת המטה. לאחר פגישה זו העביר עובד בחברה החיצונית, אשר הואשם בסופו של דבר בניפוח חשבוניות על שעות ייעוץ ודוחות נוכחות כוזבים ואלה הועברו לאגף הכספים ששילם את הכסף. מיליון השקלים נשמרו אצל החברה החיצונית ולא חזרו לקופת הארגון הביטחוני, שממומן כאמור מכספי מדינה.

      במקביל לאירועים, בסוף שנת 2010, הוגדלו נפח הפרויקט שביצעה החברה החיצונית ועלויותיו, משום שבארגון הביטחוני התווסף פרויקט חדש שדרש רמת אבטחה גבוהה מזו שהייתה במשרדי החברה. ראשת הענף טענה בפני גורמי מקצוע כי החברה החיצונית תספוג את עלויות הבינוי, אך האחרונה סירבה לכך וראשת הענף תכננה לממש את הכסף שנותר. גם במקרה הזה, שאר הכסף נרשם על "שעות ייעוץ" עבור עבודות בנייה. לאחר סיום הפרויקט, עדכנה העובדת המורשעת כי סך העלויות עמד על 1.2 מיליון שקל, סכום גבוה משמעותית ממה ששיערו בארגון הביטחוני.

      לאחר מכן, יצרו ראשת הענף וסגן ראש האגף מצג שווא מול ועדה מקצועית שכללה את אנשי הכספים והייעוץ המקצועי של הארגון, ולפיו אותה החברה הסכימה לוותר על חלק מהעלויות, כשלמעשה אלה שולמו לה אלה בדרכים שונות כדי לאשר את המשך ההתקשרות עמה בשנה נוספת, ללא צורך במכרז חדש. אישום נוסף, מדבר על עבירות דומות.

      בסופו של דבר, הועמד סגן ראש האגף לדין והורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים לאחר שהודה. נגזרו עליו חצי שנת מאסר מותנית וקנס בסך 50 אלף. לאחר תחילת החקירה, סיים את עבודתו בארגון הביטחוני. ראש האגף שדרגתו מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל ננזף במסגרת הליך משמעתי, ולאחר שהושעה מתפקידו, התפטר. הפרקליטות טענה כי לא היו ראיות נגדו. בעניין ראשת המטה, הגיעו הצדדים להסדר מותנה לפיו לא תועמד לדין, בכפוף להודאה בעבירות של קבלת דבר במרמה ותשלום לאוצר המדינה. התיק נגדה נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר".

      "הכול נעשה למען הארגון"

      השופט טוען כי למעט האישום הראשון, היה סגן ראש האגף מעורב בכל יתר המעשים המתוארים בפרטי האישום האחרים, בהם הורשעה ראשת הענף וכי לא זו בלבד שהוא היה מודע למרמה, אלא הוא זה שהנחה אותה באמצעות סגנו למצוא פתרון לתשלום חוב הבינוי, מתוך תקציב האגף, ולא בפנייה לאגף הכספים. זאת, בניגוד להנחיית ראש הארגון הביטחוני. כמו כן, הוא אף הנחה אותה להוציא לפועל את פתרון המרמה, לפי פרטי ההליכים שנוהלו נגד השניים.

      במסגרת ההליך נגד ראשת המטה, היא הודתה בעובדות נוספות וסיפרה שבשלב מסוים התפרצה התקציבאית מאגף הכספים בבכי בפני ראש הענף, בשל מעורבותה במעשי המרמה כלפי הארגון, ועמדה בתוקף על כך שאינה מוכנה לתת עוד יד למעשים אלה. ראשת הענף עדכנה אותה מיד בפרטי ההתפרצות ובנסיבות שהביאו את התקציבאית למשבר זה – טיפול בחשבוניות "מנופחות" ודוחות נוכחות כוזבים. בעקבות זאת, הורתה ראשת המטה להעביר מתפקידה את התקציבאית, כך שלא תטפל יותר בעניינים אלו והבטיחה לראש הענף כי תצוות עובדת אחרת, במקומה.

      מאחר שלא הגיעו לשלב ההוכחות במשפט, הסבירה ראשת הענף במסגרת הטיעונים לעונש כי הרקע לדברים הוא אירוע משמעותי שהתרחש בארגון וגרם לסיכון חיי אדם, באופן שחייב החלפת מערכת תיעוד בבהילות, פרויקט שהוטל עליה. בשל הבהילות, נעשתה פנייה בדרכים המקובלות להסטת כספים מתקציב אחד למשנהו, אך זו נענתה בשלילה בנימוק שהדבר יחייב פרסום מכרז חדש. לפיכך, נתקבלה החלטה באגף למצוא פתרונות אחרים. הפתרון נמצא בדמות "השיטה", אך לא נולד במוחה, שכן אינה כלכלנית. לדבריה, פעלה על פי הנחיות מפקדיה למצוא פתרון.

      "השוואה מדוקדקת בין חלקה של הנאשמת לבין חלקם של הממונים עליה בפרשה, מחזקת את המסקנה שחלקם הכולל של הממונים במעשים אינו פחות מחלקה של הנאשמת, ובחלק מהמעשים אף גדול יותר, בניגוד לטענת הפרקליטות [...] עוצמת המעילה של הממונים באמון הארגון – בשל בכירותם ותפקידם – גבוהה מזו של הנאשמת", כתב השופט ירון לוי בגזר הדין. "אמנם הנאשמת היא זו שהוציאה לפועל את הפתרון הבלתי חוקי, ואין חולק שמעלה באמון שניתן בה על ידי הארגון, אך האם המעילה באמון הארגון של ראש האגף, סגן ראש האגף והמפקדת, אינה חמורה יותר מהמעילה של הנאשמת, שפעלה על פי הנחייתם, או למצער, שוות ערך לה? האם ראש האגף, סגן ראש האגף, והמפקדת אינם 'שומרי הסף' מפני מעשי מרמה מסוג זה? להשקפתי, התשובה לשאלות אלה מתבקשת מאליה". עוד ציין השופט כי שום חלק מהכספים שהועברו שלא כדין לא הגיעה לכיסה של ראשת הענף, וכי הכול נעשה למען הארגון.

      עו"ד דוד יפתח מייצג את המתלוננות בפרשת אייל גולן, נובמבר 2013 (דרור עינב)
      "החלטה נדירה של שופט אמיץ". עו"ד יפתח (צילום: דרור עינב)

      ואולם, גישתו של השופט נתקלה בלא מעט ביקורת וגורמים שבקיאים בתיק טענו שההסדר מלכתחילה היה מקל, ואף תהו לגבי חלק מקביעותיו שנדמו, לדבריהם, לא נכונות. בין היתר, התייחסו לטענותיו לפיהן הפרקליטות השתהתה בהגשת כתב האישום, עובד בחברה הרוויח מאותן עסקאות, וכיוצא בזה. עוד טענו כי לא מדובר בעובדת זוטרה שמהווה מעין ש"ג, אלא בעובדת בכירה וותיקה.

      מעו"ד דוד יפתח שמייצג את ראשת הענף נמסר: "מדובר בהחלטה נדירה ביותר של שופט אמיץ שלא היה מוכן לקבל את התנהלות הפרקליטות וקבע כי העובדה שהממונים על מרשתי נדונו לעונשים קלים מחייבת להשוות ביניהם. אני הגעתי להסדר הטיעון בלב כבד ומחוסר ברירה ואף אמרתי זאת לשופט. אמרתי שבסופו של דבר השופט מטיל את העונש על פי מצפונו. נעשה פה צדק. מדובר בעובדת מצטיינת ומוערכת שהקדישה את חייה להגנה על ביטחון ישראל ועשתה את המעשים שיוחסו לה רק לטובת ביטחון ישראל. אני סברתי שלא היה מקום כלל להגיש נגדה כתב אישום ונכון עשה בית המשפט כשדחה את הסדר הטיעון".

      (עדכון ראשון: 21:30)