(תושבת טהראן לאולפן וואלה! NEWS: "הבחירות לא הביאו שינוי")
הניצחון של המחנה המתון בבחירות למג'לס (הפרלמנט) ולמועצת המומחים באיראן השבוע הוא מעל לכל ניצחונם של שניים: הנשיא חסן רוחאני, שרבות כבר נכתב ונאמר על כך שהבחירות הללו היו מבחן להצלחתו בציבור האיראני ולמידת התמיכה בו, אך לא פחות חשוב מכך, של הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני. כמו עוף החול, רפסנג'אני, בן 81, מתגלה כל פעם מחדש כאחד האנשים החזקים והערמומיים ביותר בפוליטיקה האיראנית.
על אף אינספור הניסיונות של הממסד השמרני, בראשות המנהיג הרוחני עלי חמינאי, להרחיק אותו ממוקדי הכוח ולבודדו, רפסנג'אני מראה לחמינאי וחבורתו פרק מאלף בפוליטיקה. אם היה מדובר במדינאי מערבי, כבר מזמן אפשר היה לכתוב עליו עונה שלמה של "בית הקלפים". הוא כיהן בעבר כנשיאה של איראן, בין 1989 ל-1997, והוחלף בנשיא הרפורמיסט מוחמד חתאמי, שהורחק בינתיים ממוקדי הכוח במדינה.
כאשר ניסה ב-2005 להיבחר לכהונה שלישית, התמודד מול בחיר לבם של השמרנים ושל עלי חמינאי - מחמוד אחמדינג'אד. רפסנג'אני, שהיה מהאישים הבולטים שסייעו לבחירתו של חמינאי כיורשו של חומייני בתפקיד המנהיג העליון, חשד אז כי מי שעומד מאחורי גל הפרסומים בדבר שחיתותו הכלכלית, הוא לא אחר מאשר חברו חמינאי. מאז אותן בחירות נדמה שנוצר שבר בין השניים. אולם זה היה רק תחילתו של הסכסוך בין הצדדים.
לקריאה נוספת:
תושבת טהראן לאולפן וואלה! NEWS: "הבחירות לא הביאו שינוי"
רוחאני: "העם הפגין את כוחו, התוצאות חיזקו את הממשלה"
תוצאות ראשוניות מהבחירות באיראן: יתרון יחסי למתונים מול השמרנים
במהלך גל ההפגנות שלאחר הבחירות ב-2009 לנשיאות באיראן, נעצרה בתו של רפסנג'אני ונכלאה לשישה חודשים. הנשיא לשעבר עבר להתגורר בקום, העיר השיעית הקדושה, אולם נזהר מלהתעמת ישירות עם המשטר. בהמשך הוא הודח מתפקיד יו"ר מועצת המומחים וכפרס ניחומים קיבל מחמינאי את תפקיד ראש מועצת "אבטחת אינטרס המשטר", מעין גוף מייעץ ומתווך בין הפרלמנט למועצת שומרי החוקה, שמאשרת או פוסלת מועמדים בבחירות באיראן. אותה מועצה פסלה את מועמדותו של רפסנג'אני עצמו במרוץ לנשיאות ב-2013 וכדי "לנקום" בשמרנים, יריבו משכבר הימים העניק את תמיכתו למועמד המתון יחסית, רוחאני.
מאז, כאמור, פרחה החברות בין השניים הללו, בעוד הקרע בין רפסנג'אני למחנה השמרני הקיצוני הלך והתרחב. בבחירות הללו, זכה רפסנג'אני במספר הקולות הגדול ביותר בבחירות למועצת המומחים, שתבחר את יורשו של חמינאי, ככל הנראה במהלך כהונתה הנוכחית. יריביו הגדולים, האייתוללות מסבח יזדי ומוחמד יזדי, יו"ר מועצת המומחים, הובסו ורפסנג'אני יכול סוף סוף לחייך.
אך מעבר לסכסוכים האישיים והפוליטיקה הקטנה, זו כמובן הבעת תמיכה של הציבור בהסכם הגרעין ובהיפתחות למערב. נכון, התוצאות משלל המחוזות באיראן עדיין לא ידועות לגמרי ובחלק מהאזורים יתקיים סיבוב שני. ועדיין, נראה שיותר מאשר בשנים עברו, הציבור מעוניין ב"השפעה המערבית", שהשמרנים הזהירו מפניה כל כך. לא רק מסיבות אידיאולוגיות או עייפות מרעיונות המהפכה, אלא בעיקר בגלל מניעים כלכליים. כמו שנאמר: It's the economy, stupid.
עם זאת, עדיין צריך לציין שתי אזהרות חשובות: רפסנג'אני, רוחאני וחבריהם למחנה "המתון" הם נאמני המשטר האיראני המהפכני. הם לא היו רוצים בהפיכה או מהפכה, אלא בשימור כוחה של איראן. שניהם היו מעורבים במלחמות נגד "אויבי המשטר" בעבר, ורוחאני היה מעורב גם במשא ומתן לגבי הגרעין. ההערה השנייה היא שעם כל הכבוד לפוליטיקה והדמוקרטיה האיראניות, הממסד השמרני עדיין לא סיים את דרכו. רחוק מכך: גם הם כבר הפגינו יכולות של "עוף חול".
אין בכוונת האייתוללות השמרנים או חמינאי להרים דגל לבן כל כך מהר ולהסתלק בקול דממה חרישית. הם וחבריהם במשמרות המהפכה, ימשיכו להשפיע על מדיניות החוץ של איראן ועל שלל מלחמותיה במזרח התיכון והאופן שבו היא מפעילה ארגוני טרור רבים כל כך. "המתונים", במידה רבה, ימשיכו לסייע להם לקבל תקציבים גדולים יותר, בזכות מה שהשמרנים הזהירו מפניו, "ההיפתחות למערב".
