ביום שישי האחרון הודיעה ערב הסעודית על השהיית חבילת סיוע בשווי של שלושה מיליארד דולר שנועדה להגיע לצבא לבנון. גורם רשמי בממלכה אמר שהצעד מגיע בתגובה לכך שלבנון לא גינתה את תקיפת השגרירות הסעודית בטהראן בחודש שעבר. בנוסך להשהיית החבילה, שנועדה לרכישת כלי נשק מצרפת למאבק בארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), ביטלה הממלכה סיוע נוסף בשווי של מיליארד דולר עבור מנגנוני ביטחון הפנים הלבנוניים.
איחוד האמירויות הערביות התייצבה לצדה של ערב הסעודית, כפי שעשתה גם במשבר החריף ביחסים בין ריאד לטהראן, והכריזה על איסור לאזרחיה לנסוע ללבנון. עוד דווח בסוכנות הידיעות הממלכתית כי המדינה תפחית את דרג נציגות הדיפלומטית שלה בביירות ותצמצמם את הסגל הדיפלומטי בביירות.
המהלך הסעודי מגיע לאחר שנים רבות שבהן התבססה איראן, והזרוע הלבנונית שלה - חיזבאללה, כגורם החזק במדינה. הרבה לפני שסוריה השכנה נקרעה לגזרים כחלק מהסכסוך הדתי הגדול במזרח התיכון - בין השיעים בהובלת איראן, לסונים בהובלת ערב הסעודית - נחלקה לבנון לשני מחנות פוליטיים: "מחנה ה-8 במרץ" השיעי ברובו, בהובלת חיזבאללה, ו"מחנה ה-14" במרץ" בראשות הסונים, הקרוב יותר למערב, אשר ערב הסעודית היא הפטרון שלו. שני המחנות מצויים בשוויון בפרלמנט והם מרכיבים יחדיו ממשלת אחדות.
הרכב האוכלוסייה המגוון והנפיץ של לבנון, המורכבת מארבע עדות שונות - סונים, שיעים, נוצרים ודרוזים - הצית בעבר שתי מלחמות אזרחים, והוא משפיע על כל החיים הפוליטיים במדינה. במציאות שבה כל משרד ממשלתי או זרוע ביטחונית מזוהים עם אחת העדות, צבא לבנון נחשב לגורם הממלכתי והנטרלי היחיד, שנמצא מעל כל המחלוקות. פעמים רבות הוא פעל על תקן "המבוגר האחראי", שמתווך בין הצדדים הנצים בתוך המדינה. גם מחוץ ללבנון הבחינו זה מכבר בהשפעתו הפנימית של הצבא: בהסכם הפסקת האש בסיומה של מלחמת לבנון השנייה דרשה ישראל שהצבא הלבנוני יתפרס לאורך הגבול, במקום לוחמי חיזבאללה.
כמו כן, ערב הסעודית וארצות הברית, החוששות מהעוצמה ההולכת וגוברת של חיזבאללה הפרו-איראני בזירה הפנימית בלבנון, החלו לספק לצבא המקומי החלש תמיכה כספית נדיבה ואמצעי לחימה מתקדמים, בתקווה שחיזוקו יאפשר לו להוות משקל נגד לארגון השיעי וישכנע את האזרחים בלבנון שאין צורך בו כדי להגן על המדינה מפני איומים חיצוניים.
ואולם, השד העדתי לא פסח על צבא לבנון, המורכב מחיילים מארבע העדות השונות וגם הוא החל לאבד מהנטרליות שלו. מאז בוטל גיוס החובה במדינה בשנת 2007, החלו השיעים להתגייס בהמוניהם לשורות הצבא, וכיום אפילו הקצונה הבכירה, שבעבר נשלטה על ידי הנוצרים, הולכת ומתמלאת בבני העדה. בישראל ובעולם חוששים שריבוי החיילים השיעים, התומכים ברובם בחיזבאללה, יקנו לארגון אחיזה בתוך הצבא ואף יביאו לזליגה של מידע ואמצעים המסופקים לו ממדינות זרות לידיו.
לא פעם התלוננה ישראל שחיילי צבא לבנון מעלימים עין ואינם פועלים נגד המוצבים ומאגרי הרקטות של חיזבאללה בדרום לבנון, כפי שמחייבת אותם החלטת האו"ם. בשתי תקריות שונות ב-2010 ו-2013 חיילים לבנונים המוצבים בגבול פתחו באש לעבר סיור של צה"ל, ככל הנראה ללא הוראה ממפקדיהם, וכתוצאה מכך נהרגו שני חיילים ישראלים. בשנתיים האחרונות הפך שיתוף הפעולה בין הצבא לחיזבאללה לרשמי וגלוי, כאשר שניהם החלו לשתף מידע מודיעיני ולבצע פעולות משותפות נגד הארגונים הסוניים הקיצוניים דאעש וג'בהת א-נוסרה, שמנסים להסתנן ללבנון משטח סוריה, וביצעו כמה פיגועים בצפון המדינה.
טשטוש הגבולות בין הצבא לארגון השיעי, הביא את המלך סלמאן, שעלה לשלטון בערב הסעודית בשנה שעברה, לשקול מחדש את התמיכה שהוא מעביר ללבנונים, מחשש שהיא עשויה להגיע לתומכיהם של יריביו האיראנים. הקש ששבר את גב הגמל היה העמדה שנקטה לבנון במשבר החריף שפרץ בחודש שעבר בין ריאד לטהראן.
בעקבות הוצאתו להורג של נימר באקר א-נימר, איש דת שיעי סעודי, הצית המון זועם נציגויות של הממלכה באיראן, מה שהוביל לניתוק היחסים בין המדינות. בלחץ הממלכה, מיהרו כל מדינות ערב הסוניות להביע בה תמיכה פומבית, אך לבנון המחולקת בין סונים ושיעים הייתה המדינה היחידה שנמנעה בהחלטת הגינוי בליגה הערבית נגד איראן.
הסעודים זעמו על כפיות הטובה של לבנון שממשיכה במשחק הכפול איתם ועם איראן, ונקטו בנשק החזק ביותר שלהם סגירת ברז המזומנים. נראה שריאד התייאשה מהממשלה בביירות, והחליטה להותיר אותה לבדה עם חיזבאללה ועם איראן. מאמר שפורסם אמש בעיתון "א-שרק אל-אווסאט" המקורב לבית המלוכה הסעודי קבע כי לאחר הפסקת הסיוע תהפוך לבנון ל"קולוניה איראנית" לכל דבר.
בלבנון מיהרו לנסות ולשנות את רוע הגזירה. ראש הממשלה תמאם סלאם קרא לריאד "לשקול מחדש" את החלטתה, ואמר כי ללבנון הערכה רבה כלפי המלך סלמאן. במחנה "ה-14 במרץ" מיהרו להאשים את חיזבאללה בהחלטה הסעודית, שעלולה לפגוע במאמץ של לבנון מול דאעש. יו"ר המחנה סעד אל-חרירי, שאביו וראש הממשלה חוסל ככל הנראה על ידי חיזבאללה, קרא אתמול לסעודים "שלא לוותר על לבנון".
יתרה מכך, שר המשפטים אשרף ריפי, שעמד במשך שנים בראש כוחות הביטחון הפנים בלבנון המקורבים לסעודים ולמערב, הודיע על התפטרותו בחחאה על כך ש"לבנון הפכה למדינת חיזבאללה". מנגד, במחנה "ה-8 במרץ" לא מתנצלים. שר החוץ ג'ובראן באסיל, המקורב לחיזבאללה, אמר אתמולכי "בבחירה בין האחדות הלאומית שלה לבין הקונצנזוס הערבי, בחרה לבנון באחדותה".
אם הממלכה אכן תפסיק את תמיכתה בלבנון, לדבר עשויות להיות השלכות דרמטיות. איראן שכבר הציעה בעבר את תמיכתה לצבא לבנון - תרצה בוודאי למלא את מקומה ובכך תגדיל עוד יותר את ההשפעה השיעית על הצבא. מהלך זה עשוי להשפיע גם על עימות עתידי מול ישראל, שכן בניגוד ל-2006, אז הצבא הלבנוני לא פעל מדרום לנהר הליטאני, היום חייליו פרוסים מעברו השני של הגבול. והם עשויים לסייע לחיזבאללה בלחימה.
לחלופין, הצבא החלש ממילא עשוי לאבד מכוחו, מה שיקל על חיזבאללה השקוע כיום מעל הראש בלחימה בסוריה להמשיך ולהתעצם בלבנון. כעת נותר לראות אם ארצות הברית תמשיך בסיוע שהיא מעניקה לצבא לבנון ההולך ומקצין או שגם האמריקנים ירימו ידיים ויסללו את הדרך להשתלטות האיראנית על השכנה מצפון.
(עדכון ראשון: 12:17)