פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אבטלה, התאבדויות וסמים: המצוקה ב"כלא עזה" מקרבת את המבצע הבא

      עם הריסת מנהרות ההברחה והפסקת תזרים המזומנים של חמאס, תושבי הרצועה כורעים תחת המסים הכבדים - ומייחלים לסיום המצור בכל דרך. בהיעדר אלטרנטיבה, מוצאים עצמם חלק מהצעירים בשורות הארגון, שלמרות המצב, שומר על משילות גבוהה

      אבטלה, התאבדויות וסמים: המצוקה ב"כלא עזה" מקרבת את המבצע הבא
      עריכה: ניר חן

      כלי התקשורת בעזה דיווחו ביום שבת האחרון כי צעיר פלסטיני נפל אל מותו מהקומה השישית של בניין ברפיח שבדרום הרצועה. בחלוף פחות מ-24 שעות דווח כי הצעיר, בשנות ה-20 לחייו, התאבד. שבוע לפני כן, פלסטיני בן 33, תושב בני סוהילה שליד חאן יונס שפך על עצמו חומר דליק והצית את עצמו למוות. תחילה נמסר כי סכסוך כספי עם אביו הביא אותו למעשה, אולם כצפוי, ההורים הכחישו. כמה ימים לפני כן, דווח על עוד צעיר פלסטיני ממרכז הרצועה שנמצא מת בשדה פתוח - ולא נמסר מה היו נסיבות מותו.

      האם מדובר ברצף מקרי של צעירים הלוקים בנפשם, או שמא בעלייה במספר מקרי ההתאבדות הנובעת מהמצב הכלכלי וההומניטרי הקשה ברצועת עזה? באתרי אינטרנט שמפעיל פתח נטען כי מדובר בתופעה חברתית מדאיגה הנובעת מהמציאות האיומה ברצועה.

      בסך הכול, דווח על שבעה מקרי התאבדות בחודש החולף מתוך 30 ניסיונות התאבדות, כולם בחברה דתית-מסורתית ברובה, המחשיבה את מעשה ההתאבדות פסול ואסור בתכלית. אמנם תמיד ייתכן שפתח מנסה לנפח את ממדי התופעה, אך עם זאת, ישנה גם אפשרות שמדובר במשהו עמוק הרבה יותר. הייאוש ברצועה, בניגוד אולי לגדה המערבית, לא נעשה יותר נוח.

      עוד כתבות בנושא:
      האיום האווירי החדש של חמאס על ישראל: רחפנים לאיסוף מודיעין
      "הניה ידע על עינויים שעבר בכיר חמאס שהוצא להורג ולא מנע אותם"
      גיבורי המנהרות: למרות הלחץ ובגלל הייאוש - חמאס זוכה לתמיכה בעזה

      מזג אוויר חורפי והצפות ברצועת עזה. 26 בינואר 2016. (AP)
      "המצב הוא הקשה ביותר בתשע השנים האחרונות". הצפות בעזה בינואר האחרון (צילום: אי-פי)

      "המצב ההומניטרי ברצועה הוא הקשה ביותר בתשע השנים האחרונות", סיפר לי י', חבר משכבר הימים מעזה. "אין תקווה. רק ייאוש. הצעירים מסתכלים מסביב ואינם רואים דבר. עזה היא כמו כלא גדול שאי אפשר לצאת ממנו, ולאלה שנשארים כאן אין שום עתיד", הוא הוסיף. י' מספר שבכל שנה מסיימים קרוב ל-20 אלף סטודנטים את לימודי התואר הראשון שלהם באוניברסיטאות. "מה אתה חושב שהם יכולים לעשות? כלום", הוא אומר. "אין עבודה. שיעור האבטלה מגיע כאן לממדים בלתי נתפסים. העוני כאן שובר שיאים בכל שנה מחדש. אין כאן חשמל, אין מים ראויים לשתייה בברזים".

      אלא שההשלכות של המצוקה בעזה, כפי שקרה בעבר, אינן נעצרות בגדר הגבול. תוך ניסיון לשפר את המצב הכלכלי, דווקא המצב ההומניטרי הירוד ברצועה עלול להיות זה שיביא ללחץ של דעת הקהל על החמאס, ובעיקר על הזרוע הצבאית שלו, לתקוף את ישראל. כך קרה ערב מבצע "צוק איתן", כאשר חמאס לא שילם משכורות לאנשיו וציפה שהמלחמה תביא לשינוי בסטטוס קוו של המצור.

      רבים בעזה טוענים כי "הרחוב" ברצועה אינו רוצה בהסלמה, וייתכן שהצדק עמם. ואולם, מי שעוקב בשבועות האחרונים אחר הקולות שנשמעים ברצועה מתחיל לשמוע כבר לא מעט אנשים שמצדדים במלחמה. במילים אחרות, המצב ההומניטרי הקשה כל כך מייצר אצל הציבור ייאוש כה גדול, עד כדי דרישה לשבור את "המצור" גם במחיר של מלחמה נוספת.

      הפעילות נגד המנהרות יצרה את "הכלא של עזה"

      אחד המנועים המרכזיים ביצירתה של אותה תחושת "מצור", שניתן לכנותו גם "הכלא של עזה", היא דווקא הפעילות המצרית האינטנסיבית נגד המנהרות בגזרת רפיח, בין חצי האי סיני והרצועה. המציאות של מאות מנהרות שהזרימו מאות מיליוני דולרים לקופת חמאס בחודש נעלמה, ובמקום נותרו כעת מנהרות בודדות בלבד, שאינן מספיקות לדרישות של עזה. גם 40 אלף בני אדם שהתפרנסו ישירות או בעקיפין מעסקי המנהרות נותרו מובטלים.

      סגירת המנהרות מנעה הברחה של אמצעי לחימה לידי חמאס וכן להפחתה בהברחות הסמים לרצועה. כך לדוגמה, חפיסה של 20 גלולות "טרמדול", שנחשבו לנפוצות כל כך בעזה מאחר והן בגדר סם מרגיע, עלו בעבר 20 שקלים בלבד. כיום, בגלל מצוקת הסמים, עלה מחירה של חפיסה כזו לפי עשרה ויותר. למרות המחיר הגבוה, יש עדיין מספיק צעירים שמשתמשים בגלולה כדי לברוח קצת מהמציאות.

      גשם בעיר עזה, 25 בינואר 2016 (רויטרס)
      לרוב הבתים אין אפשרות חימום ראויה. גשמים בעזה (צילום: רויטרס)

      הסגירה הובילה גם לצניחה דרמטית בהכנסות חמאס שנשענו על כלכלת המנהרות. עם שיעור האבטלה שעומד כיום על 38%, וכן כמאה אלף בני אדם שנותרו חסרי קורת גג מאז "צוק איתן", ניתן לשער כיצד נראים החיים כיום ברצועה. החורף האחרון רק הקצין את המצוקה הזו. הואיל ולרבים מהבתים יש שלוש-ארבע שעות חשמל בלבד, לא ניתן לחמם את הבתים באמצעות חשמל. האפשרות השנייה תהיה מן הסתם גז, אולם ברצועה יש מצוקה קשה גם בגזרתו של מקור אנרגיה זה.

      "אנשים התחילו לשרוף עצים בתוך הבתים", סיפר לי ע', תושב ג'בליה במקור. "אבל גם עצים אין כמעט להשיג מאחר שישראל עצרה את הכנסתם לרצועה (מחשש שישמשו לבניית מנהרות -א"י). אז עם מה בדיוק אנשים יחממו את הבתים?". ע' מספר שהמצב הכלכלי אפילו הביא לעלייה במקרי הזנות אצל נשים, חלקן נשואות.

      בהיעדר אפשרויות אחרות - חמאס מהווה אופציה מושכת

      "הצעירים יודעים שאחד המקומות העדיפים כיום למצוא בו מקום עבודה בעזה הוא הזרוע הצבאית של חמאס", הוסיף ע'. "יש להם יותר מ-20 אלף אנשים, והם עושים דברים מסוכנים, אבל המשכורת שם גבוהה יחסית, יותר מ-400 דולר בחודש". בנוסף, כל אחד מהפעילים בזרוע הצבאית, בשונה מפקידי הממשלה של חמאס, מקבל שלוש ארוחות ביום, והמשכורת לעולם לא מאחרת להגיע.

      בולטים לדוגמה הם "אנשי המנהרות", שזכו לאחרונה לעדנה כאשר חמאס העמיד אותם במוקד קמפיין הסברה שנועד לרומם את המורל של תושבי הרצועה. הארגון הציג את החופרים כחברי יחידת עילית שיאפשרו לו להכות את ישראל במלחמה הבאה. יותר מאלף חופרים מועסקים על ידי הארגון, שישה ימים בשבוע, עם משכורת סבירה במונחים של עזה, ארוחות סדירות ואפילו חשמל רציף 24 שעות ביום במנהרות.

      צעדת תמיכה בחמאס היום בחאן יונס (רויטרס)
      על אף הייאוש, התושבים לא נראים צמאים להחליפם. צעדת תמיכה בחמאס בחאן יונס (צילום: רויטרס)

      הריסת המנהרות מחד והפסקת רוב הסיוע מאיראן מאידך יצרו בעיות תקציביות קשות לחמאס. מכאן באה ההחלטה להטיל עוד ועוד מיסים על תושבי הרצועה. תוך פחות משנה עלה סכום הגבייה החודשי ממסים מ-80 מיליון שקל ל-140 מיליון. כיצד עושים זאת? ראשית, מס על סיגריות – חמישה שקלים על כל חפיסה. זאת על רקע העובדה שרוב הגברים בעזה מעשנים. חמאס הטיל מיסים גם על אולמות ומסעדות, כאשר רק בשנה שעברה נאסר על קיום של אירועים חגיגיים ברחוב. נראה שהיה כאן צעד מתוכנן - תחילה להסביר לציבור שלא ניתן לקיים עוד חאפלות ברחוב למען הסדר הציבורי הטוב, ובהמשך, להטיל מיסים על אולמות אירועים.

      רשימת המסים החדשה ארוכה ומייגעת: עשרה שקלים על כל מוצר חשמל, 25% מע"מ על כלי רכב חדשים ועוד. ועדיין, על אף שמדי פעם אפילו נשמעים קולות של ביקורת נגד חמאס, בעיקר ברשת, הארגון ממשיך להפגין משילות יוצאת דופן ולאכוף חוק וסדר ברצועה.

      גם מתחרים של ממש בזירה הפוליטית אין בעזה. הסלפים בפיקוח צמוד של חמאס ולפתח אין כמעט נוכחות ברחוב, מלבד אולי לאנשיו של מוחמד דחלאן. רעייתו לדוגמה, ג'לילה, מגיעה פעם בכמה שבועות לביקור ברצועה מצוידת במזומנים שאותם היא מעבירה לפרויקטים שונים של רווחה. אך בסופו של דבר, על אף הייאוש, התושבים לא נראים צמאים להחליף את חמאס. רבים בעזה זוכרים את ימי הכאוס של הרשות הפלסטינית ולא מצליחים להתגעגע, כך שסכנה של ממש לשלטון הארגון ברצועה אינה נראית באופק.