פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש כאן יותר חולי סרטן, למה מחכים?": דיון סוער על הזיהום בחיפה

      חברי הוועדה לביקורת המדינה הגיעו לאוניברסיטת חיפה לדיון מיוחד בנוגע לרמות הזיהום החריגות באזור המפרץ. "כמה מחקרים עוד צריך לעשות", תהתה ח"כ אלהרר. נציגי המשרד להגנת הסביבה התעקשו: "בחיפה אין חריגות מערכי הזיהום"

      "יש כאן יותר חולי סרטן, למה מחכים?": דיון סוער על הזיהום בחיפה
      צילום: ערן גילווארג, עריכה: מתן חדד

      הוועדה לביקורת המדינה בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ערכה היום (ראשון) דיון מעקב בנושא דוח מבקר המדינה בטיפול בזיהום אוויר במפרץ חיפה ובבקשה לחוות דעת מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בנושא זה. "נדון בנושא באופן שוטף עד שינתנו תשובות מספקות", אמרה ח"כ אלהרר.

      במהלך הדיון נשאל נציג משרד הבריאות אודי קלינר על ידי אלהרר האם היה ממליץ לבני משפחתו לגור בחיפה. "אין מניעה לגור בחיפה", השיב. חברת הכנסת ענתה: "נמצא שיש קשר ישר בין זיהום לתחלואה ובין זיהום לגודל ראש". עם זאת, קלינר דחה את הטענות ואמר כי יש להמשיך לדוח הסופי המתגבש בימים אלו. "צריך לתקף את המחקר. אין עדיין מה שתומך בממצאים אלה".

      לקריאה נוספת:
      ליצמן: "פועלים לפנות את מכלי האמוניה עוד לפני דברי נסראללה טרללה"
      עשרות הפגינו בקריית חיים במחאה על הזיהום במפרץ: "רוצים לנשום"
      מחקר הזיהום: האם תושבי חיפה יוכלו לקבל פיצויים של מיליארדים?

      בתי הזיקוק בחיפה זיהום אוויר (ShutterStock)
      השתפר הפיקוח על המפעלים? בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: Shutterstock)

      בתשובה לשאלותיהם של אלהרר, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ אורן חזן (ליכוד), השיב קלינר כי הנתונים על אודות זיהום האוויר במפרץ אמנם מדאיגים, אך הזיהום מנוטר על ידי המשרד. "למחקר על היקף ראש קטן לא ניתן עדיין להתייחס, כי מדובר במחקר שבאמצע העבודה, ומבדיקות שלנו – אלו לא הממצאים", הדגיש.

      במשרד הבריאות השיבו בשלילה לשאלה אם ישנה כוונה להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר והסבירו כי "ישנה ירידה משמעותית בערכי הזיהום". במשרד להגנת הסביבה הוסיפו: "החוק קובע שצריך חריגות בזיהום אוויר, וכששר הבריאות קובע שיש עודף תחלואה". עם זאת, יובל חיו ממשרד מבקר המדינה הודיע כי נושא זיהום האוויר בחיפה מופיע גם בתכנית העבודה לשנת 2016. לדבריו, הנושא נמצא "ברצף ביקורות" זה שלוש שנים והשנה הוא יתמקד בחיפה.

      לדברי נורית שטורך, סגנית מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, זיהום האוויר באזור יורד בהתמדה מאז שנת 2009, ועד 2018 תופחת ב-50% פליטות החומרים המזהמים. היא דחתה את ההצעה להפחית את כמות האמוניה במיכל, כיוון שלדבריה, הסיכון בחומר גדול כשהוא גז, מאשר כנוזל. מאיה יעקוב, מנכ"לית "צלול", קראה להפחתת כמות האמוניה במיכל, לפצלו לשני מיכלים עם 3,000 ליטר במיכל בלבד, והלינה על קיצוץ מתמשך בתכנית הקמתו של פארק הקישון, שאמור להיות "ריאה ירוקה" של האזור.

      מאיה יעקבס מנכל עמותת צלול בעקבות אמירות נסראללה בנוגע לאמוניה במפרץ חיפה (מערכת וואלה! NEWS)
      "המיכל ממוגן בהתאם להוראות פיקוד העורף". מיכל האמוניה במפרץ חיפה

      אלהרר דרשה ממשרדי הבריאות והגנת הסביבה לקבל את עמדתם בנושא ההכרזה על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום האוויר ובשאלה מדוע לא נסגר מיכל האמוניה. "אני דואגת לתושבי מפרץ חיפה. המציאות מלמדת שיש כאן יותר חולי סרטן. למה אנחנו מחכים? כמה מחקרים עוד צריך לעשות?".

      במהלך הדיון הסבירו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי גג מכל האמוניה שבמפרץ חיפה אינו ממוגן. לטענתם, פיקוד העורף הוא שהורה למגן את הדפנות ולא את גג המכל. נמרוד שיין, עוזר ראש עיריית חיפה, אף סיפר כי נציגי הפיקוד שללו את איומו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לפגוע במיכל האמוניה, וטענו כי "הוא לא משוגע עד כדי כך". בדיון לא השתתפו נציגים מפיקוד העורף. אלהרר הזהירה כי מדובר "בפצצת זמן מתקתקת" והבהירה כי היא מסכנת מדי יום את תושבי מפרץ חיפה, מבחינה ביטחונית ובריאותית כאחד.

      ח"כ חזן קרא להחיל אחריות פלילית בנושא על השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, והתחייב לתמוך בהעברת המכל מהאזור. "מפתיע שבזכות נסראללה נערך הדיון הזה", ציין. "יש כאן מיכל אמוניה שמסכן מאות אלפי תושבים ואנחנו עוצמים עיניים? צריך להעביר את המיכל ליהודה ושומרון וכל ארגוני זכויות האדם יגידו שמסכנים את הפלסטינים".

      הפגנה נגד הזיהום במפרץ חיפה (ערן גילווארג)
      "למה מחכים?" הפגנה נגד הזיהום במפרץ חיפה, אפריל 2015 (צילום: ערן גילווארג)

      לישיבה, שנערכה באוניברסיטת חיפה, הוזמנו נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד מבקר המדינה. כמו כן, הוזמנו נציגי עיריית חיפה, עכו, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק ותל אביב-יפו. בין המוזמנים היו גם נציגי בז"ן (בתי זיקוק לנפט) והתאחדות התעשיינים וכן ארגונים סביבתיים כגון "אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות", "מגמה ירוקה", "האגודה למלחמה בסרטן", "הקואליציה לבריאות הציבור", "צלול" ועוד ארגונים רבים.

      בדוח המבקר, שפורסם בחודש מאי אשתקד, מתח שפירא ביקורת על המשרד להגנת הסביבה בנוגע לטיפול במקורות זיהום אוויר ממפעלים. ביקורת, שמאז התעצמה בציבור על רקע חשיפת ממצאי מחקר הזיהום באוניברסיטת חיפה, שלפיהם תושבי האזור חולים יותר כתוצאה מהזיהום, ואף נולדים כשהיקף ראשם קטן יותר.

      הפגנה בחיפה נגד הרחבת המפעלים המזהמים במפרץ העיר (אדריאן הרבשטיין)
      המחאה קמה בעקבות דוח משרד הבריאות. הפגנה נגד הרחבת המפעלים בחיפה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      הדוח נכתב בצל הסערה סביב חשיפת דוח משרד הבריאות, שממנו חזרו בכירי המשרד, ובמסגרתו נטען כי קיים קשר בין עודף תחלואת סרטן בקרב ילדים לזיהום אוויר כבד במפרץ. הטענות הקימו מחאה של תושבים ופעילי סביבה, והביאו בהמשך למסקנות הקשות העולות מדוח המבקר – שדרש לקדם תקנות ומערכות מידע לשדרוג מערך הבקרה של המשרד להגנת הסביבה.

      בין השאר, עלה מהדוח כי המשרד להגנת הסביבה לא הקפיד על איסוף נתוני הפליטות מהמפעלים, ובשנת 2013 לא ביצע במפעלים בחיפה, העיר מוכת הזיהום ברמה הגבוהה בישראל, ולו ביקורת פתע אחת. מלבד זאת, מצא המבקר כי כמעט שלא ננקטו פעולות פיקוח ואכיפה נגד המפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי. כמו כן, נמצאו ליקויים בשקיפות ואמינות נתוני זיהום האוויר המועברים לציבור באמצעות אתר האינטרנט של המשרד. כדי כך, על פי המבקר, 86 מפעלים שלא נדגמו מסיבות שונות נרשמו מינואר 2014 ככאלה "שנדגמו תקופתית על פי הנדרש".

      יתרה מכך, בדוח צוין כי עד לסיום תהליך כתיבתו, באוקטובר 2014, לא קבעו השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן והשר לשעבר עמיר פרץ – שכיהן בתפקיד בעת כתיבת הביקורת – הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממפעלים כנדרש. יתרה מכך, גם קובצי התקנות למניעת מפגעים לא עודכנו על ידי אותם שרים, אף שאלה הותקנו לראשונה ב-1961."אחד מקובצי התקנות אף בוטל בשנת 2012, ולא הותקן אחר במקומו", ציין המבקר.

      הפגנה בחיפה נגד הרחבת המפעלים המזהמים במפרץ העיר (אדריאן הרבשטיין)
      הפגנה נגד הרחבת המפעלים במפרץ חיפה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      במשרד להגנת הסביבה טענו אז בתגובה כי המשרד הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון שקלים, אך לאחר "קיצוצי הממשלה" הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון שקלים. עוד נמסר: "למרות הקיצוצים, וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת, הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה".

      במשרד להגנת הסביבה הוסיפו: "במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב-70% בתוך 6 שנים והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. לפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופים המתקדמים ביותר בתחום".