הבחירות הכלליות אמנם לא נראות באופק, אבל יש מי שכבר מתכונן אליהן ברצינות: תחת השם "תור הזהב" קמה בשבועות האחרונים תנועה חברתית מזרחית חדשה, שמאגדת בתוכה עשרות פעילים חברתיים מרכזיים מתחומי התרבות, המוזיקה, הדיור הציבורי ותחומים נוספים. התנועה, שזוכה לשם "תור הזהב", מבקשת לקחת את השיח המזרחי שעלה לכותרות במערכת הבחירות האחרונה צעד אחד קדימה לגוף שיילחם על שוויון הזדמנויות עבור תושבי הפריפריה.
עם מייסדי התנועה נמנים אופיר טובול, שמקדיש את השנים האחרונות לקידום תרבות בפריפריה, והקים מיזמים כמו אתר "קפה גיברלטר" והוצאת הספרים "טנג'יר". בהכשרתו כעורך דין השתמש כדי לקדם חלופות לשיטת הכליאה הנוכחית בישראל. "בתי כלא לא משיגים את המטרה שלה הם נוצרו, ומבזבזים את כספי משלם המסים", הוא אומר. "במקום זה, עדיף לבחון חלופות של שיקום וחינוך". גם כרמן אלמקייס-עמוס, פעילה חברתית בתחום מאבק הדיור הציבורי וגבעת עמל, וממקימת "לא נחמדים-לא נחמדות" היא אחת המייסדות של "תור הזהב".
בשיחה עם וואלה !NEWS הם נזהרים משימוש ברור במילה "מפלגה", ומכנים את התנועה החדשה: "בית פוליטי אזרחי, חברתי, שיכול להיות שבעתיד ישתלב במפלגה עצמאית או לא". לדברי טובול, "בינתיים נהיה עסוקים בצבירת כוח אזרחי, התאגדות, פנייה לקהל שיכול להזדהות עם המסרים שלנו. הדבר הראשון שנדבר בו זה חינוך, תרבות וייצוג בפרסומות. נתקוף את הנושא עד הסוף כדי לשנות בו את השיח. כמו שעשינו בנושא של השטרות. כגוף מאורגן, זה הרבה יותר קל".
עוד בוואלה! NEWS:
המשטרה התנצלה על עיכוב עיתונאי וושינגטון פוסט: "מכבדים חופש העיתונות"
חסידיו של פינטו ממאנים לקבל את הגזרה: "היום העליבו את התורה"
באתר התנועה מפרטים 60 המייסדים את החזון המנחה, שלראייתם יכלול את ביטול הפריפריה, בין היתר באמצעות רפורמת קרקעות, שתיצור לדבריהם צדק חלוקתי, פיתוח של תחבורה ציבורית זולה ומהירה, ביטול החינוך המקצועי בעיירות הפיתוח, ביטול ההעסקה הקבלנית בשירות המדינה, ועוד שורה של צעדים שיבטיחו שוויון מלא בסמלי המדינה, שמות הרחובות, הפרסים ותקציבי התרבות לכל האוכלוסיות במדינה. "אחרי 70 שנה שבהן עמדנו בצד ולקחנו חלק בתנועות פוליטיות, באידאולוגיות דוגמטיות ובזרמים דתיים שלא נוצרו על ידינו, לא נועדו עבורנו ולא משרתים אותנו, הגיע הזמן של ישראל השנייה לעבור לקדמת הבמה, ולהפוך מפריפריה למרכז. עכשיו תורנו".
למה צריך את התנועה שלכם? לא מצאתם מישהו במפלגות הקיימות שמייצג אתכם?
אלמקייס: "לא, לא מצאתי את עצמי במפלגות הקיימות. יש לי חברי כנסת שאני אוהבת, כמו אורלי לוי, אבל אין לי בית. הרבה אנשים מרגישים אותו דבר, שאין להם ייצוג או בית פוליטי. זה ייקח זמן. זו לא עבודה לחודש ולא שנה. זו ריצה למרחקים ארוכים. יש לנו סבלנות. נגיע לכל מקום בארץ. נפגוש אנשים. זה מה שצריך לקרות".
אתם נמנעים מלהצהיר במפורש שתקימו מפלגה, אבל איך תצליחו לתרגם את הצעדים שלכם, שמדברים על שינוי בחוקי יסוד והקצאת תקציבים, בלי מפלגה?
טובול: "אנחנו כן שואפים שיהיה לזה ביטוי מפלגתי אבל זה לא חזות הכול. השמאל המפלגתי למשל נמצא בקאנטים כבר 20 שנה, אבל יש לו מוקדי כוח בתקשורת ובבתי המשפט שמשאירים אותו רלוונטי. יש הרבה מוקדי כוח ואנחנו רוצים להגיע לכולם".
בחזון שפרסמתם נשמעת ביקורת על "זרמים שלא נוצרו על ידינו", אתם מתכוונים לש"ס?
אלמקייס: "יש היום קיצוניות, או שאתה חילוני או שאתה חרדי, איפה המסורת? רוב העם מסורתיים".
טובול: "גם החרדים וגם החילונים אימצו מודל שהוא זר לנו. אף אחד מהסבא והסבתא שלנו לא הגדיר את עצמו ככה, כולם פשוט היו יהודים. יש לי ילדה, כשהיא תגדל לאן אני אשלח אותה? אם אני אשלח אותה לבית ספר חילוני היא לא תדע לומר שמע ישראל. אבל בבית ספר דתי היא אולי לא תדע דברים בסיסיים בצד השני. אני בא מבית של גם וגם. אין סתירה בין כבוד למסורת ובין להיות רופא ומדען".
מקריאה באתר "תור הזהב" עולה שהמניפסט שלכם נראה כמו הגרסה המזרחית של יאיר לפיד. לקחתם את המסרים שלכם, שהם מאוד מחודדים, והפכתם אותם לדברים כלליים תחת שמות קוד כמו "יהדות פרגמטית" והתעלמות מנושאי ביטחון ופלסטינים.
אלמקייס: "יאיר לפיד? עשית לי התקף לב. שנה הפגנתי לו מול הבית. אבא שלי אומר שהבעיה שלי היא שאני לא ימין, לא שמאל ולא מרכז, הוא חייב למקם אותי באחד המקומות".
טובול: "מה המצע המדיני של כחלון? או לפיד? או בוז'י? חוץ מלצעוק 'ביטחון ביטחון'? בנושא הפלסטיני אין היום הבדל בין ימין לשמאל. ביבי אמר שצריך הפרדה בין ישראל לפלסטינים ובוז'י אמר בדיוק אותו דבר. כולם אליטות. הנושא הזה מסמא את עינינו כדי שנחשוב שיש כאן הפרדה".
השאלה היא לא למי מהם יש תכנית יותר טובה, אלא האם אנשים מצביעים למפלגה מסוימת בגלל עמדתה בנוגע לתחבורה ציבורית או בגלל השאלה מי ייתן להם ביטחון שיאפשר להם לישון טוב בלילה?
אלמקייס: "כולנו ישנים בלילה לא טוב, לי מאוד חשוב הנושא החברתי. אני נמצאת בפינויים, אני רואה את תושבי גבעת עמל נזרקים מהבית, זה גם חשוב לי, קורת גג זה לא פחות חשוב מביטחון, זה הביטחון".
טובול: "יאיר לפיד בא ופותח מפות עם עצמו ובוז'י עושה לי תכניות, אתם עובדים על עצמכם. זה לא רציני. כדי להגיע למצב שבו אפשר לפתוח מפות, בוא קודם כל נבין שאנחנו לא אירופה. פעם אחת נסעתי לירדן, כשחזרתי שאלו אותי בתקשורת איך היה לטייל במזרח התיכון, כאילו אנחנו בסקנדינביה. בוא קודם כל נלמד לדבר ערבית מכיתה א'".
השניים מדגישים כי הם כופרים בהגדרות הקיימות לחלוקה בין ימין, שמאל ומרכז, וטוענים כי בין המפלגות הקיימות למעשה אין הבדל. לדברי טובול, "יש פה איזושהי בועה. אתה עובר את רוטשילד שני מטר ויש פה מדינה אחרת. זה שתי מדינות לשני עמים. יש פה פריפריה ומרכז בצורה גסה. ואתה מצפה שביבי מרחביה, או בוז'י וציפי מצהלה או לפיד מרמת אביב ג' יידעו מה קורה? והם לכאורה מייצגים ימין, שמאל ומרכז".
כחלון מגדיר את מפלגתו ככזו שפונה לציבור המסורתי, מה אתם חושבים עליו?
טובול: "הוא מסורתי, אבל למה לפני הבחירות הוא התבייש להציג את זה? יכולתי לתמוך בו, הוא יכול היה לייצג אותי, הוא שר אוצר לא רע. אבל זה שהוא התבייש לומר פריפריה, התבייש לומר מזרחי, לקח את אודי פרידן שאמר לו תיזהר (מלדבר על זה, ע"נ) והלבין לו את התמונות. אם אתה רוצה לדבר דוגרי, דבר עד הסוף. הלוואי שיאמץ את השיח הזה, שיבוא, שידבר. וגם התבאסתי עליו על כל הסיפור על הגז. מה זה יש לי ניגוד עניינים עם בעל הון, נו באמת".
"מעדיף את ביבי על בוז'י"
בבחירות האחרונות הודיע טובול, יחד עם קבוצה של עשרות פעילים, על תמיכה במפלגת ש"ס. הקמת "תור הזהב" מבשרת על יציאה לדרך עצמאית ופרידה בין דרעי לאנשיו של טובול. "אני לא חושב שזו הייתה טעות", הוא אומר בדיעבד. "מהחיבור הזה אנחנו בונים את תנועת 'תור הזהב'. ש"ס היו היחידים שדיברו על פריפריה, על מזרחיות, על השקופים. הלוואי שכחלון, פרץ, דרעי ואורלי היו רצים ביחד והופכים את המדינה. זה לצערי לא קרה. היחיד שהסכים לחבק אותנו היה דרעי. הייתי שמח להצביע לעמיר פרץ, אבל לא רוצה להצביע גם ללבני והרצוג מאותו רחוב בצהלה. אני מעדיף את ביבי על בוז'י. יוסי יונה גייס תמיכה מטורפת אבל הידרדר במיקום בגלל שריונים לקיבוצים".
יש מקום לאשכנזים בתנועה שלכם?
טובול: "זו לא תנועה סקטוריאלית. אנחנו לא שומרי תורה ספרדים. אנחנו מביאים אג'נדה מזרחית, להביא את הפריפריה למרכז. אני חושב שכל אחד, בין שהוא רוסי או אתיופי או ערבי צריך להכיר בזה שמשהו פה לא עובד. אנחנו חיים כל הזמן על הפרדות ורבים אחד עם השני".
וזו לא עוד מפלגה סקטוריאלית?
טובול: "אנחנו המפלגה הלא סקטוריאלית הראשונה בישראל".
אז מה זה הסלוגן 'עכשיו תורנו', אם לא ביטוי סקטוריאלי?
"בגלל שאנחנו לא סקטוריאליים. מזרחים הם שקופים. אין מזרחים שמתאחדים כדי לקדם אחד את השני כמו שעושים בתקשורת בני הציונות הדתית. תמיד חינכו אותנו לחשוב על טובת הכלל. אצלנו יש חילונים, דתיים, אשכנזי, להט"ב".
אלמקייס: "לעולם לא אקח חלק במשהו שהבסיס שלו מדיר מישהו אחר בגלל עדה. זה נוגד את האידיאולוגיה שלנו".
מה השתנה בשיח המזרחי בחמש השנים שבהן אתם פעילים?
טובול: "עד לפני שלוש עד ארבע שנים השיח המזרחי היה שיח מושתק. לא נתנו להם לפתוח את הפה. בשנים האחרונות זה נכנס למיינסטרים. אם לפני חמש שנים היו אומרים לי 'על מה אתה מדבר?', במערכת הבחירות האחרונות, ובמיוחד אחרי כל מה שקרה עם אלי אוחנה, לא היה אפשר להתעלם מזה".
בעבר היו כלפיכם תגובות בנוסח "בכיינים", אתם עדיין נתקלים בזה?
טובול: "אנשים יותר מבינים. בטוקבקים פה למטה יהיו כמה תגובות כאלה. במקום לדבר על אנשים שמנסים להפוך את המקום הזה ליותר טוב יש כאלה שקל לתייג אותם כבכיינים, אבל הרוב כבר לא שם".
אתם מקימים תנועה חדשה ונוסעים בכל הארץ, מי מממן אתכם?
טובול: "אף אחד, לצערנו הרב. אין לנו שקל. הנה הסטיקרים פה, אני הדפסתי אותם על חשבוני. אנחנו 60 איש, הנסיעות בהתנדבות. נבקש מאנשים לשלם דמי חבר וזה מה שיממן את הפעילות".