גורמים בישראל הגיבו להסכם שנחתם הלילה (שישי) במינכן הקורא להפוגה הומניטרית בלחימה בסוריה, וטענו כי כל עוד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ושאר הארגונים האיסלאמיסטיים בסוריה לא שותפים להסדר החדש בין המעצמות, לא יהיה כל שינוי אסטרטגי במצב בשטח. במערכת הביטחון מעריכים כי הארגון כי הארגון האיסלאמיסטי "יפנים וילמד את ההסכם, וינסה לנצל אותו לאינטרסים שלו".
גורם ביטחוני בכיר הסביר כי להסכם עשויות להיות השלכות חיוביות, אולם ההערכה הרווחת היא פסימית, ולפיה דעאש ושותפיו הקיצוניים ימהרו לטרוף את הקלפים. כל עוד הרוסים, שמנהלים מבצע צבאי אווירי במדינה בחודשים האחרונים, ובעלי בריתם לא יתחילו לתקוף את מוקדי הכוח הכלכליים של דאעש, כמו א-רקה בסוריה, שמוגדרת "בירת דאעש", לא יחול שינוי ממשי.
עוד בוואלה! NEWS:
במינכן הכריזו על "פריצת דרך" - אך בסוריה מחכים לתוצאות בשטח
המשבר בסוריה: המעצמות הסכימו על הפסקת מעשי האיבה במדינה
רוסיה: "כניסה קרקעית של כוחות זרים לסוריה תוביל למלחמת עולם"
המשטר הסורי מונע לפי שעה תקיפות כאלה, מחשש שתשתיות הנפט באזורים שבשליטת "המדינה האיסלאמית" יושמדו גם כן, וייקח שנים לשקם אותן. החלופה היא מתקפה קרקעית של צבא סוריה, בגיבוי כוחות חיזבאללה ומשמרות המהפכה של איראן, אולם הסורים מתקשים לקדם מהלך כזה.
הגישה הרוסית בסוריה מתמקדת בשלוש נקודות עיקריות. הראשונה היא נאמנות מוחלטת לבעלי בריתה של מוסקבה, בראשם משטרו של בשאר אסד, ומוכנות לסייע במאבק נגד המורדים באשר הם. הנחת העבודה המרכזית השנייה, שמתייחסת לתקדימים בלוב ובעיראק תחת המטריה האמריקנית, קובעת כי באזורים שאינם תחת שליטת המשטר, הארגונים האיסלאמיסטיים ישתלטו, ולכן חשוב להשיב כמה שיותר מוקדי כוח לשליטת המשטר. הנקודה השלישית טוענת כי אם הצבא הרוסי לא יפעל נגד הארגונים האיסלאמיסטיים בסוריה, הוא ימצא אותם במהרה מתדפקים על גבולותיה של המדינה, במקרה הטוב.
כניסתו של חיל האוויר הרוסי לסוריה לוותה בביטחון עצמי גבוה מאוד ובאמונה בכך שעוצמתה הצבאית של מוסקבה תביא לשינוי ניכר במאזן הכוחות בלחימה. מדי שבוע התגבר היקף התקיפות, עד לשיא בחודש שעבר, של כ-800 תקיפות בממוצע בכל שבוע. הרוסים הבינו במהרה כי התקיפות האוויריות יעילות, אך השפעתן מוגבלת. בנוסף לכך, ההרס שנגרם כתוצאה מהן הוא עצום והביא למותם של אזרחים רבים.
לדברי גורמים במערכת הביטחון הישראלית, הרוסים לא הצליחו להתמקד בתקיפות נגד דאעש בלבד, והארגון מיהר להסתגל למצב הקיים, שמר על פרופיל נמוך והצליח להיטמע באוכלוסייה האזרחית ביעילות רבה. בהתאם לכך, רק כ-20% מהתקיפות הרוסיות כוונו נגד דאעש ונגד ארגונים איסלאמיסטיים נוספים, וחלק גדול מהיעדים הנוספים שהותקפו היו דווקא נגד קואליציות של ארגונים מתונים כמו "צבא סוריה החופשי", או הקואליציה האיסלאמיסטית "ג'יש אל-פתח", שנתמכת על ידי ערב הסעודית.
הדרך לשינוי דרמטי: מעורבות קרקעית
הרוסים הבינו כי מארג הארגונים שפועלים בסוריה הוא מגוון ומורכב. על מנת ליצור שינוי דרמטי, יש צורך להכניס כוחות קרקעיים בהיקף גדול. אולם החשש מהרוגים רבים לצבא הרוסי הוביל את מוסקבה לאפשרות אחרת: מציאת מכנה משותף רחב בקרב המדינות המובילות באזור, במטרה להגיע להסדר.
ערב הסעודית, טורקיה ומדינות נוספות הציבו כל אחת מהן תנאים משלה, וחלקן דרשו את העברתו של נשיא סוריה בשאר אסד מתפקידו. המשא ומתן הגיע למבוי סתום והתקיפות נמשכו בצל התגברות גל הפליטים, הרג האזרחים והרעב והמצוקה האדירים בעיירות הנצורות. הלחץ הבינלאומי על סוריה גבר, והיא נאלצה להגיע להסדרה זמנית בשיתוף עם המעצמות. עם זאת, לכל הצדדים ברור כי מדובר בניסיון להראות לעולם כי נעשים מאמצים למנוע הרג אזרחים, ולהבהיר כי המעצמות לא נותרו אדישות לתופעות הקשות בסוריה.
יחד עם זאת, ברור כי המדינה הסורית נעלמה והתפוררה ליחידות קטנות. בישראל מבינים היטב כי לא מדובר בהסכם הפסקת אש כולל. במצב כזה, שבו לכל צד יש שליטה או השפעה על אזורים מסוימים, הערך של הדיפלומטיה הצבאית עולה, ויש לנצל את הקשרים עם רוסיה ועם מדינות האזור כדי להרחיק את האיומים מישראל ולתאם עמדות למקרה שבו גורמים קיצוניים יחליטו להתחכך עם צה"ל בגבול הצפוני.