המדינה על מינוי דרעי: "עבירת שוחד איננה ייחודית למשרד הפנים"

בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירה של התנועה למען איכות השלטון נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר הפנים. במהלך הדיון דחתה נציגת המדינה את ההתנגדות למינוי בשל העובדה כי הורשע בעבירות שוחד, שאותן ביצע בעת שכיהן כשר במשרד. "אין זיקה בין העבירה שבה הורשע דרעי לתפקיד שר הפנים. עבירות של שוחד והפרת אמונים הן עבירות שיכולות להתקיים בכל משרד ממשלתי אחר, זו עבירה שאיננה ייחודית למשרד הפנים".

במהלך הדיון טענה התנועה כי "כבר במינוי כשר הכלכלה נאמר על ידי בית המשפט, שמדובר במינוי על גבול האפור-שחור. אנו מצויים בחוסר סבירות קיצונית, שבה אדם ממונה לשר באותו המקום שבו בוצע הפשע".

עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, הוסיף בעוקצנות: "יעלה על הדעת שנמנה את מרדכי ואנונו ליו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית רק כי חלף זמן רב מביצוע העבירה? ואולי נמנה אותו לשר הביטחון?".

הפרקליטות השיבה לטענות כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שמינוי דרעי כשר הפנים לא הופכת אותו לבלתי סביר ושאין מקום להבחין בין שר הכלכלה לשר הפנים". שופט בית המשפט העליון ניל הנדל הוסיף: "נניח שהיו רוצים למנות את דרעי לשר המשפטים או לשר המשטרה, גישתכם הייתה אחרת? הדעת אומרת שיכול להיות הבדל. מדוע במקרה הנוכחי זה לגיטימי?".

עורך הדין נבות תל-צור, שמייצג את דרעי, ביטל את ההתנגדות הציבורית. "במדינת פייסבוק הדברים אינם נקבעים לפי עצומות או דעת קהל. חלפו 25 שנים מביצוע העבירות. אנחנו מביאים את הקלפי, לא את פייסבוק. הציבור בחר בו. הם שקלו הכול, הציבור בוגר, אנחנו ניקח ממנו את הצבעתו? יש גם עצומות לשחרור רומן זדורוב בפייסבוק, אבל פה שופטים לפי הדין".

הממשלה אישרה בחודש שעבר את מינוי של דרעי לתפקיד שר הפנים. זאת, 22 שנה לאחר שהתפטר מאותו תפקיד בעקבות הגשת כתב אישום נגדו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

דרעי מונה לראשונה לתפקיד בשנת 1988 בהיותו בן 29 בלבד, והיה לשר הצעיר בתולדות ישראל. הוא החזיק במשרה בכנסת ה-12 ובכנסת ה-13, תחת ראשי הממשלה יצחק שמיר ויצחק רבין. ביוני 1993 הוגש נגדו כתב אישום וגם בג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון, שהובילו להתפטרותו שלושה חודשים מאוחר יותר, בספטמבר 1993. הוא נידון לשלוש שנות מאסר והוטל עליו קלון.

מינוי דרעי התאפשר לאור חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, שקבע כי "מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים אינה לוקה, במישור המשפטי, באי סבירות קיצונית". ואולם, הדגיש, "אין בכך כדי לומר שהחלטה כזאת היא טובה וראויה".