מי מאיתנו לא זוכר את התופעה המרגיזה והמכוערת שהפכה לחלק מהנוף של מוסדות החינוך לדורותיהם: המורה נכנסת לכיתה והמסטיקים שבפיות תלמידיה עושים את דרכם הקצרה לתחתית השולחן או הכיסא. העיסה הדביקה הופכת באחת לחלק בלתי נפרד מחזות הכיתה. אלא שייתכן כי דווקא תחרות חינוכית במדע וטכנולוגיה, שעוסקת השנה בנושא פסולת, עשויה להפוך את המטרד למשאב.
"במסגרת התחרות ניסינו לחשוב בצורה יצירתית על סוגי הפסולת שקיימים בארץ ובעולם וניסינו למצוא חומרים שעדיין לא ממחזרים", סיפרו עידו בן יצחק ועופר דדיה, תלמידי כיתה ח' בחטיבת הביניים שקד בתיכון קריית חיים, שישתתפו בשלב הראשון של התחרות, שייערך היום (שני). "הכול התחיל ביום המורה, שהיה אצלנו בבית הספר בסביבות חג החנוכה. בסוף היום הפכנו את כל השולחנות כדי לשטוף את הכיתה ופתאום הזדעזענו לראות כמה מסטיקים דבוקים על תחתית השולחנות".
לקריאה נוספת:
משרד הבריאות בדיון בכנסת: "יש עודף תחלואה בסרטן בנפת חיפה"
שני קשישים בני 79 נמצאו סובלים מהיפותרמיה בשלוליות שונות; מצבם בינוני
ח"כ עודה חושש: "בחברה יש פשיזציה, וייתכן שבל"ד תורחק מהכנסת"
השניים סיפרו כי גילו ממצאים מפתיעים. "זה היה ממש מגעיל, אבל התדהמה הכי גדולה שלנו הייתה כשהחלטנו לבדוק מה קורה עם יתר השולחנות בבית הספר. בחופשת החנוכה עברנו כיתה-כיתה, עשינו רשימות ובדקנו כל שולחן. מתחת לכל שולחן מצאנו בין 70 ל-150 מסטיקים דבוקים, ובסך הכול מצאנו שבשלושת החודשים שחלפו מתחילת שנת הלימודים ועד לחודש דצמבר הודבקו לא פחות מ-20 אלף מסטיקים לשולחנות".
כשהמשיכו לחקור גילו כי על פי נתוני יצרניות המסטיקים, צורך השוק הישראלי מדי שנה לא פחות מ-750 טון של גומי לעיסה, אולם אף גרם מהם לא נשלח למחזור, לא בארץ ולא בעולם. מכאן, הדרך להחלטה השאפתנית לנסות למצוא פתרון של מחזור מסטיקים משומשים, הייתה קצרה.
במהלך ימי חופשת החנוכה בילו תלמידי אשכול הפיס של תיכון קריית חיים בגירוד גומי הלעיסה משולחנות בית הספר, וצברו כמה עשרות קילוגרמים של מסטיקים לעוסים שהתקשו. "התחנה הראשונה שהגענו אליה חיכתה לנו אצל אריה לצטר, הטכנולוג הראשי של הסוכרים והמסטיקים בעלית שטראוס. הוא גילה לנו שאשתו מייצרת פסלים ממסטיקים משומשים, אבל שאין למעשה מחזור אמתי של מסטיקים", סיפרה חגית מזרחי, מנהלת בית הספר, המנחה את התלמידים בהכנה לתחרות המדע והטכנולוגיה. "שאלנו אותו ממה מורכב המסטיק והוא אמר שאחרי שהמסטיק מאבד את הטעם שלו הוא הופך לגומי. עם המידע הזה הלכנו למעבדות הגומי והפלסטיק של הטכניון ושם אמרו לנו שיכול להיות שאם נמיס את המסטיקים באצטון או בבנזין ייצא דבק".
אחרי ההתייעצות עם אנשי המקצוע, פנו התלמידים לעזרתם את אנשי התכנון והפיתוח של מפעל נירעותק שבקיבוץ ניר דוד. כשהגיעו למפעל הדבקים, זכו לליווי צמוד של אריק קרינגל, הטכנולוג הראשי של המפעל. "הם עצרו את העבודה השוטפת במעבדה והצליחו לייצר בעזרת החומר שהפיקו התלמידים גומי המתאים לתעשיית הדבקים, שהוזיל את עלות ההפקה בכ-50%", הוסיפה מזרחי. "חזרנו לבית הספר עם גיליונות של מדבקות לבית הספר, כשהדבק שמרוח על המדבקות עשוי ממסטיקים ממוחזרים. הרעיון הוא שהמדבקות הללו יודבקו בתחילת שנת הלימודים הבאה בתחתית השולחנות, במטרה שהמסטיקים יודבקו הפעם עליהם ולא ילכלכו יותר את התחתיות של השולחנות. אחת לתקופה נוריד את המדבקות, נגרד מהן את המסטיקים ונכין מהם שוב מדבקות שעליהן יודבקו המסטיקים".
כשגומי שווה כסף
כדי לקדם את היוזמה החדשה, יצאו התלמידים למסע הסברה הכולל פתיחה של דף פייסבוק, הסברה בכיתות ותליית שלטי חוצות בסביבת בית הספר ובסביבת מגוריהם. "הנזק המידי שהפסולת הזאת גורמת הוא שזה תופס הרבה מקום בהטמנת הפסולת. מדובר במאות טונות של גומי שכרגע הולך להטמנה, והרעיון הוא לצמצם את הפסולת הזו", אומרים התלמידים בן יצחק ודדיה. "כרגע, לפחות במעגל הקרוב אלינו, כל התלמידים מפרגנים ואנחנו מניחים ומקווים שהילדים הפסיקו להדביק מסטיקים על השולחנות. בתוך כמה ימים נעשה ספירה נוספת ונראה אם זה אכן עבד".
למרות שמדובר ברעיון יצירתי ששואף לכבוש את המקום הראשון בתחרות, גורמים בתעשייה כבר שוקלים בכובד ראש כיצד ליישם את הרעיון בשטח. "מדובר ביוזמה גאונית ונהדרת", הוסיף לצטר, שסייע לתלמידים הצעירים. "עניינתי את המנכ"לים שלי ביוזמה זאת וכרגע זה נמצא בסיעור מוחות. צריך כמובן לבדוק כמה גומי צריך כדי שזה יהיה מספיק כלכלי למחזר אותו. אנחנו מנסים לחשוב אם נצליח להפוך את הפרויקט של הילדים למשהו ישים, שבאמת יתרום לסביבה".