(נתניהו על דוח לוקר: "אביא להכרעת הממשלה את התכנית הטובה ביותר עבור מערכת הביטחון")
משרד הביטחון וצה"ל קיבלו את מה שרצו: תקציב רב-שנתי שיתחיל ב-59 מיליארדי שקלים לשנה, ויעלה בהדרגה מדי שנה ב-300 מיליון שקלים עד שיתפח ל-61.5 מיליארד שקלים. לשם השוואה, בשנת 2015 עמד התקציב על 56 מיליארד שקלים ללא תוספות. הישג נוסף נרשם בדמות הוצאת מגוון פרויקטים מהתקציב הכללי, בהם עלות הקמת הגדר המזרחית, הפרטת התעשייה הצבאית, פרויקט "מים כלכליים" להגנת אסדות הגז, תוספת דמי קיום לחיילים הסדירים, שיפוי על קיצור שירות חובה ומעבר צה"ל דרומה. אנחת הרווחה נשמעה מהקריה בתל אביב ועד ירושלים.
לכאורה נראה שבכיפופי ידיים מאחורי הקלעים נחלו פקידי האוצר הפסד צורב למשרד הביטחון אך ככל שחולף הזמן ומתבהרים הפרטים מסתבר שמדובר רק במערכה הראשונה ולהסכם ישנם סעיפים קטנים מאוד, שכאשר מביטים עליהם, מבינים כי מדובר גם בניצחון אסטרטגי למשרד האוצר. לא בכדי נראו אתמול (שני) מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד וראש אגף התקציבים אמיר לוי שבעי רצון בתדרוך הכתבים הצבאיים בקומה ה-15 של משרד הביטחון כשלצדם מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל מחזה נדיר בהשוואה לשנים שעברו.
הסיבה לאווירה הקסומה בין הצדדים כעת, קשורה דווקא ליחס הקשוח שהעניקו פקידי האוצר למשרתי הקבע בתקופתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. לפיד, שחרר את הרסן לפקידים ושיסה אותם במשרתי הקבע. אחרי המערכון הידוע לשמצה בקרב המשרתים של תכנית הבידור "ארץ נהדרת", כל מה שנותר לפקידות הבכירה היה לשפוך את הזפת על ראשם ולגלגל אותם היטב בנוצות, כדי לגרום לדימוי שלהם להיצרב כנגדים וקצינים המבזבזים את משאבי הצבא.
לקריאה נוספת:
צה"ל מפנק: 70 אלף שקל לקצין שיעבור לנגב
הערכה במערכת הביטחון: אם התקציב יקוצץ הסיוע מארה"ב לא יגדל
כעת מסתבר כי זעקת משרתי הקבע נחרתה היטב בזיכרונו של שר האוצר הנוכחי משה כחלון ועם כניסתו לתפקיד הוא מתח קווים אדומים לבכירי משרדו ואסר להשליך חצים לעבר צה"ל. המשא ומתן התנהל באווירת גן עדן בהשוואה לימי לפיד במשרד האוצר. "הכול בהסכמה", חזר ראש מנכ"ל משרד האוצר באב"ד פעם אחר פעם כדי להמחיש שמדובר בפרק חדש במערכת יחסים.
בכירי משרד הביטחון וצה"ל הבינו שכדי להכין את הצבא היטב לאתגרים שיעמדו בפניו בשנים הקרובות הם חייבים תכנית רב-שנתית וכדי לא לפגוש גל מחאה נוסף נגדם עליהם להתפשר משמעותית מול משרד האוצר, לשפר את השיח וליישם סדרת רפורמות כואבות. אלה כוללות פיטורי אלפי משרתי קבע וצמצום סד"כ (סדר כוחות) צה"ל ל-40,000 משרתים, כמו גם יישום מודל קבע חדש שיביא להתבגרות הצבא ושינוי מבני, קיבוע וניהול תקציב השכר והגמלאות, התייעלות במספר תחומים ואזרוח 32 משרות (כלכלנים ומשפטנים) מדי שנה למשך חמש שנים. בכירי המשרד והצבא גם הסכימו ליישום מסקנות ועדת גורן באגף השיקום ומשפחות שכולות, שלפיהן יש צורך בהפרדת התקציב המדובר מתקציב הביטחון, ולשם כך תוקם ועדת ציבורית בראשות שופט בדימוס. והדובדבן שבקצפת בעיני האוצר: שקיפות מלאה ובקרה.
אף ששר הביטחון משה יעלון נופף "סדין אדום" בכל מה שקשור לדוח ועדת לוקר, כשצוללים לפרטי ההסכם מגלים התאמה בין חלק מעקרונות הוועדה לבין הסיכום שנחתם על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון. "הכול בהסכמה, אין מנגנוני כפייה", אמר ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, כדי לרכך את האווירה. השורה התחתונה היא התכנית הרב-שנתית ניתנה תמורת רפורמות בצירוף כוכבית שקיפות תמורת תוספת מיליארד שקלים.
במהלך תדרוך הכתבים נעשו עוד בירורים בין הצדדים על אודות קיומם של הסעיפים הקטנים. אך מנכ"ל משרד האוצר מיהר להבהיר כי צפויים עוד דיונים ושיחות, והדגיש: "הכול יהיה ברוח טובה".
השאלה הגדולה כעת היא כיצד יצליח משרד האוצר לעקוב אחר משרד הביטחון וצה"ל ולבקר אותם כשלאורך שנים טענו הפקידים כי שני הגורמים מתעתעים בהם. ראש אגף התקציבים באוצר ענה על כך באופן די נחרץ. "רצינו שמסך המחשב שלנו יהיה מחובר למשרד הביטחון כמו שאר משרדי הממשלה וזה יקרה. את השינויים נראה בזמן אמת. כולל הסטות מתקציב קניות לשכר אם יהיו. תהיה לנו שליטה מלאה על ניהול התקציב", אמר לוי, בעוד מנכ"ל משרד הביטחון הראל מקשיב ומחייך: "אין לי בעיה עם שקיפות. יש לי בעיה עם שליטה".
מפני הדברים נראה כי משרד האוצר עשוי לגלות בשנים הקרובות את הפינות החשוכות של תקציב הביטחון ויאגור נתונים כדי לאתגר את הענק שבמשרדי הממשלה. גם דוח לוקר שריחף מעל הדיונים השפיע דרמטית על הצדדים אחרי שחשף לא מעט נקודות תורפה. אך משרד הביטחון וצה"ל יכולים להתנחם בכך שלא הכול סגור ורק הקווים הכלליים הוסכמו וכן מוועדת המעקב העליונה שהוקמה שאמורה לפקח על התנהלות הצדדים.
(עדכון ראשון: 22:23)