21 חודשי מאסר נגזרו היום (ראשון) על עוז סגל, בן 26 מהרצליה, שדקר עובד ניקיון ערבי בעודו צועק "מוות לערבים" לפני כעשרה חודשים. בית המשפט הרשיע את סגל בעבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה ופציעה כשהעבריין מזויין. בפסק הדין נימק השופט מדוע גזר עונש מאסר ארוך יחסית לעבירות: "מעשה כה אלים ומפחיד באמצעות נשק קר כלפי אדם, רק בשל גזעו, מחייב קל וחומר שבימים טרופים אלו עונש הולם ומרתיע שמשדר מסר חד-משמעי לציבור, יהודים וערבים כאחד, כי התוקף ודוקר - לא ינוקה".
המקרה אירע ב-20 באפריל 2015, עת עסק קורבן הדקירה, איברהים עיסאווי בעבודות ניקיון ברחוב קהילת ציון בהרצליה, כאשר לפתע, ללא כל התגרות מצדו, דקר אותו סגל בגבו באמצעות סכין מטבח, בעודו צועק את האמירה הגזענית. הקורבן, ערבי-ישראלי תושב הצפון, נפצע אז באורח קל בכתפו. "ראיתי אותו ברחוב, זיהיתי שהוא ערבי - והחלטתי לדקור אותו עם הסכין שהייתה לי בגלל שהוא ערבי", הודה אז סגל.
ההגנה טענה כי סגל אינו שפוי וביצע את העבירות בצל מצבו הנפשי ולכן אינו כשיר לעמוד למשפט. סנגורו הסביר כי סגל נרדף על ידי "קולות" שהורו לו לפגוע בעובד. אך השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב דחה את הטענה לאי-שפיות והרשיע את סגל בעבירות שצוינו בכתב האישום שהוגש.
לקריאה נוספת:
העתירות לבג"ץ נגד דרעי כבר יצאו לדרך, אך הוא יכול להיות רגוע
נשיא העליון לשעבר על הפנסיה לשופטים: "15 אלף שקל? בושה וחרפה"
"סגל לא רק ידע שהוא מבצע מעשה פלילי, אלא שאדרבא ואדרבא, גם אם נאמץ את דבריו שלו (כאמור המופרכים, לדעתנו), לפיהם נרדף אחרי רוחות וקולות ורצה למצוא מסתור מפניהם בבית הסוהר, הרי שהוא זה שבחר בפתרון ובכלי לשם הגשמת יעדו, ההגעה אל מאחורי הסורגים: לבצע מעשה פלילי", כתב השופט בפסק הדין.
השופט בקר המשיך לסתור בנימוקיו את "גרסת הרוחות". לדבריו, "הרוחות הרודפות רק רדפו ו'שיגעו' את סגל. הן לא 'אמרו לו' לבצע אקט פלילי, לא ציוו עליו לדקור, או בוודאי לא הצביעו על נדקר ערבי דווקא (יאמר לשבחן של הרוחות והקולות כי לפחות הן לא היו גזעניות), אלא אך רדפו אותו וגרמו לו לרצות למצוא מחסה".
השופט הסביר כי סגל יכול היה למצוא מגוון פתרונות, ולבצע שורה של מעשים ולאו דווקא פליליים. "הוא בחר למצוא מחסה דווקא בבית סוהר, ולשם כך הוא בחר לבצע עבירה פלילית. והנה, לא רק שסגל בחר לבצע עבירה פלילית, אלא שהוא-הוא ולא אחר לא רוח, ולא קול, ולא שרף, ולא בת קול שבחר לדקור, ודווקא לדקור ערבי".
כאמור, השופט ציין בפסק הדין כי העונש הגבוה יחסית שקבע לעבירות אלו נועד לשדר מסר חד-משמעי. "ספק בעיניי, אם מילים יכולות להעביר מצב או תחושה, כיצד זה מרגיש אדם, המוציא לחמו בניקיון רחובות, העוסק בשלו, מבלי להפריע לזולת כאשר לפתע עט עליו מאחור, משום סיבה גברתן בידו סכין ובפיו איחול-מוות, והוא דוקר אותו באמצעות הסכין".
לדבריו, "מדובר באירוע שמטיל אימה וטרור על הקורבן, שאין לו שמץ של מושג, על מה ולמה הותקף. ליתר דיוק, דווקא שמץ יש: התוקף מבהיר, בזעקה 'מוות לערבים', ללמד את הקורבן שזה לא אישי חלילה, אלא שהאקט האלים נובע כל כולו מהשתייכות הקורבן לקבוצה או לגזע מסוים".
סנגורו של סגל: "התנהגות הנאשם נבעה ממחלת הנפש שלו"
עורך הדין אלעד רט, שייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את עוז סגל, אמר כי הוא ומרשו מצרים על פסק דינו של בית משפט השלום. "לטעמנו הוכח במשפט שאין כל קשר בין פציעתו של המתלונן לבין מוצאו, והוכח שהתנהגות הנאשם בעת האירוע הייתה פועל יוצא של מחלת הנפש ממנה הוא סובל במשך שנים ושל המצב הפסיכוטי בו היה שרוי.
"לצערנו, בית המשפט בחר להסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית בלתי מקצועית שנכתבה על ידי הפסיכיאטר המחוזי שאפילו התביעה כינתה אותה בסיכומיה 'מעט רשלנית', תוך שהוא דוחה את חוות דעתו של מומחה ההגנה שקבע שהנאשם לא היה כשיר בעת ביצוע העבירות. הוא התעלם מפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון הקובעת שהיה מקום לזכות את הנאשם בשל מצבו הנפשי. לאחר שנלמד את פסק הדין נשקול בכובד ראש את האפשרות לערער עליו לבית המשפט המחוזי".