פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההאזנות לנתניהו מביכות את ארה"ב, אבל בעיקר את ישראל

      הפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" אמנם חשף כי ארה"ב עוקבת אחר ידידותיה אף שהתחייבה להפסיק, אך מבוכה גדולה לא פחות נגרמה לישראל, שמחשיבה עצמה ל"מעצמת סייבר". ההאזנות שפכו אור על ההתערבות הבוטה של נתניהו בפוליטיקה האמריקנית ועל התנהלותו בעניין הסכם הגרעין. פרשנות

      ההאזנות לנתניהו מביכות את ארה"ב, אבל בעיקר את ישראל
      עריכה: ניר חן

      כתבת התחקיר שפורסמה הלילה (רביעי) בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" על ההאזנות שביצע הממשל האמריקני לראש הממשלה בנימין נתניהו, טרם זכתה לתגובה רשמית, לא בוושינגטון ולא בירושלים. הסיבה לכך ברורה: הכתבה מכילה פרטים מביכים רבים עבור שני הצדדים. מצד אחד, היא חושפת ריגול אינטנסיבי של ארה"ב אחרי מדינות ידידותיות - לא רק ישראל. מצד שני, היא מפרטת עד כמה גדולה הייתה התערבותו של נתניהו בפוליטיקה האמריקנית בשנה האחרונה, ומציגה באור מגוחך את התנהלותו במאבק על הסכם הגרעין עם איראן.

      שני הגילויים האלה – שארצות הברית מרגלת אחר מדינות שעמן היא מקיימת יחסי ידידות, ושישראל מעורבת עד צוואר בנבכי הפוליטיקה האמריקנית – אינם חדשים לכשעצמם. אלה אמיתות שידועות היטב לכולם. אבל למרות זאת, כאשר פורטים אותן לדוגמאות ספציפיות, רבים עלולים לנוע בחוסר נוחות בכיסאותיהם. כך למשל, כאשר מתברר שתוך כדי ציתותי הממשל לנתניהו, האזינו אנשי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) גם לשיחותיו עם חברי קונגרס אמריקנים. דוגמה מביכה אחרת קשורה בציטוט שהובא של בכירים ישראלים בשיחות הטלפון עם חברי הקונגרס. "מה צריך לקרות כדי שתצביעו נגד הסכם הגרעין עם איראן?", נחשף בעיתון האמריקני.

      מבחינת הממשל האמריקני, החלקים המביכים של הכתבה קשורים לאו דווקא לישראל. בשנת 2013 פרצה סערה כאשר הדלפותיו של איש ה-NSA לשעבר, אדוארד סנודן, חשפו כי ארצות הברית מאזינה באופן שיטתי לראשי מדינות בעלות ברית, בהם מנהיגי גרמניה, צרפת וברזיל. הנשיא ברק אובמה התחייב בעקבות ההדלפות לחדול מההאזנות הללו. אולם על פי הפרסום, ההתחייבות הזו לא הייתה תקפה לגבי היועצים והעוזרים הבכירים של אותם מנהיגים, שהמשיכו להיות נתונים תחת האזנה אמריקנית. היועצים הבכירים, כידוע, משוחחים לא מעט גם עם המנהיגים שעבורם הם עובדים.

      לקריאה נוספת:
      דיווח: ארה"ב צותתה לשיחות נתניהו במהלך שיחות הגרעין עם איראן
      ניצחון בנקודות: נתניהו לא הזכיר את איראן, אבל הרוויח את ההתנחלויות

      פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין. אוקטובר 2015 (רויטרס)
      אובמה התחייב לא לרגל אחר חברים. מרקל ונתניהו (צילום: רויטרס)

      בנוסף לכך, הפרסום האמריקני חשף כי למרות ההנחיה של אובמה להפסיק להאזין למנהיגי מדינות ידידותיות, נותרו עדיין כמה מנהיגים שהנשיא עדיין דרש מסוכנות הביון לעקוב אחריהם. אחד מהם הוא נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. על רקע מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה, הסכנה לפרוץ עימות בינה לבין רוסיה, והקמפיין שלה נגד הכורדים בעיראק – ניתן להבין מדוע אובמה רוצה לדעת מהן תכניותיו של המנהיג הטורקי. אך למרות זאת, יש לזכור שטורקיה היא חברה מלאה ושוות זכויות בברית נאט"ו. ההחלטה להמשיך לרגל אחרי ארדואן, בשעה שמנהיגים כמו אנגלה מרקל ופרנסואה הולנד זוכים ל"חסינות" מהאזנות, עשויה ליצור משבר דיפלומטי.

      בהקשר הישראלי, המבוכה אינה מעצם העובדה שהממשל האמריקני אכן מאזין לנתניהו. ראש הממשלה הרי סבור שהאמריקנים מאזינים לו עוד מהקדנציה הראשונה שלו בתפקיד, בשנות ה-90. הבעיה בפרסום אמש, היא שעולה ממנו כי תוך כדי ההאזנות צותתו בתווך גם שיחות של נתניהו עם חברי קונגרס ומנהיגי ארגונים יהודיים בארה"ב. על פי הדיווח, הממשל גילה זהירות בעניין הרגיש הזה. כך למשל, בדיווחים שהועברו על ידי ה-NSA, לא צוינו שמותיהם של חברי הקונגרס או הארגונים היהודיים המדוברים. ברוב המקרים, נכתב רק "נציג אמריקני", או "ארגון אמריקני".

      חבר הקונגרס הדמוקרטי אדם שיף, החבר הבכיר ביותר בוועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקני, הסביר כי "עד כמה שאני יודע, לא הייתה לנו בעיה עם אופן הטיפול במקרים שבהם היה איסוף מודיעין מקרי על חברי קונגרס". האמירה של שיף מחזקת את טענת הממשל, אבל היא לא תמנע מיריביו של אובמה בימין האמריקני להאשים אותו בימים ובשבועות הקרובים ב"ריגול אחר חברי קונגרס", ולדרוש שייפתחו חקירות בנושא.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה עם ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן (רויטרס)
      המשיך לרגל אחר ארדואן. אובמה ונשיא טורקיה (צילום: רויטרס)

      טד קרוז, המועמד לראשות המפלגה הרפובליקנית במרוץ לנשיאות 2016, כבר התייחס לדיווח ואמר כי הוא לא היה מופתע מכך שהממשל יירט את התשדורות של נתניהו, או את השיחות שערך עם חברי קונגרס, באמצעות ה-NSA. "הממשל רואה בקונגרס, ברפובליקנים ולעתים בדמוקרטים כאויב. לעתים, נראה כי הם רואים את העם האמריקני כאויבו", אמר בדרכו לאירוע בחירות.

      אבל לא משנה כמה גדול יהיה היקף המבוכה שהכתבה תגרום לממשל האמריקני, ייתכן שהיא לא תעלה על המבוכה שגורם הפרסום לישראל. ראשית, בכתבה נטען שהמודיעין האמריקני הצליח להאזין בצורה שיטתית ויסודית בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, לשיחותיו של ראש הממשלה נתניהו. אותו נתניהו המתגאה מעל כל במה בעולם בכך שישראל היא "מעצמת סייבר" ובכך שמדינות שונות מרחבי תבל, מעוניינות ללמוד ממנה את סודות עולם הריגול המתקדם. הפרסום הזה, אלא אם יוכחש על ידי ישראל, פוגם בתדמית הזו, ומציג את ישראל כמדינה ש"קודש הקודשים" שלה פרוץ לחלוטין, בדיוק כמו במדינות אחרות ואולי אף בצורה גרועה יותר.

      מביכים לא פחות הפרטים הנוגעים למאמץ הכושל שניהל נתניהו לסיכול הסכם הגרעין עם איראן. בין השאר, נטען בדיווח כי שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, "הדריך ארגונים יהודיים כיצד לשכנע חברי קונגרס להתנגד להסכם הגרעין עם איראן". מדובר בטענה דרמטית, שכן אותם ארגונים יהודיים בארה"ב מקפידים להציג את עצמם כעצמאיים לחלוטין מהשפעה ישירה של ישראל, בוודאי בסוגיות פוליטיות רגישות בתוך ארה"ב. לאורך השנה האחרונה, היו לא מעט גורמים שהזהירו את נתניהו ואת דרמר שמידת המעורבות שלהם בוויכוח הפנימי בארה"ב על הסכם הגרעין עם איראן, חורגת מהכללים המקובלים. הטענה הזו – היחידה בכתבה שהשגרירות הישראלית בוושינגטון מיהרה להכחיש – מוכיחה שאכן נחצו קווים אדומים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את רון דרמר לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון (לשכת העיתונות הממשלתית)
      דרמר ונתניהו הוזהרו ממידת מעורבותם בפוליטיקה האמריקנית (צילום: לע"מ)

      לבסוף, החשיפה המביכה ביותר עבור ישראל מופיעה דווקא בשורת הסיום של הכתבה, שם נכתב כי ההאזנות האמריקניות לנתניהו חשפו פרט מפתיע עבור האמריקנים: ראש הממשלה האמין באמת ובתמים שיש ביכולתו לסכל את הסכם הגרעין עם איראן דרך הקונגרס. כזכור, בחודש ספטמבר האחרון, המאמץ של נתניהו להכשלת ההסכם נכשל כשאובמה זכה לתמיכתם של יותר מ-90% מהדמוקרטים בסנאט. כשזה קרה, הוציאה לשכת ראש הממשלה תדרוך מוזר לעיתונאים לפיו "ראש הממשלה מעולם לא האמין שאפשר יהיה לסכל את ההסכם דרך הקונגרס".

      התדרוך היה תמוה, שכן רק כמה חודשים קודם לכן, בעיצומה של מערכת הבחירות, יצא נתניהו לוושינגטון כדי לשאת נאום בפני הקונגרס. בעוד יריביו הפוליטיים האשימו אותו שכל מטרת הנאום היא לחזק את מעמדו לקראת הבחירות, טען נתניהו בתגובה שיש ביכולתו להשפיע על הקונגרס ולהביא להכשלת ההסכם. התדרוכים הסותרים הותירו שאלה לא פתורה - האם נתניהו באמת האמין שיצליח לנצח את אובמה? הכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל" מוכיחה שהתשובה חיובית, ושהתדרוך לתקשורת הישראלית בחודש ספטמבר, היה פשוט שקר וכזב.

      אחרי אי הנוחות שנגרמה לשני הצדדים בעקבות הפרסום, תיוותר בקרת הנזקים. בארה"ב יעלו שאלות קשות לגבי התנהלות ה-NSA, ושאלת המפתח תהיה אם הממשל באמת הקפיד על כל הכללים הנוגעים להאזנות רגישות לבכירים אמריקנים. בצד הישראלי, דרושות שתי בדיקות נפרדות לחלוטין. האחת נוגעת לסוגיית ההאזנות וסביר להניח שהיא בוצעה עוד בטרם הכתבה פורסמה. האחרת קשורה להתנהלות הפוליטית של נתניהו והשגריר דרמר בארה"ב. כאן, עולה השאלה: האם נתניהו ודרמר הפיקו לקחים?

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נואם בקונגרס. מאחוריו נמצאים יו"ר בית הנבחרים ג'ון בונר (משמאל) וסנטור אורין האץ. 3.3.2015 (AP , אנדרו הרניק)
      האם נתניהו באמת האמין שיצליח לנצח את אובמה? ב"וול סטריט ג'ורנל" טוענים שכן (צילום: אי-פי)