"אדום קרנפים", "אבידקל", "טופז" "אלמנה לבנה", "צ'יזפיי". לא, אלו לא שמות קוד נסתרים או להקות רוק כושלות שלא שמעתם עליהן, אלא תרופות. אם עד כה ישראל הייתה ידועה בעיקר כמעצמת הסטארט אפ, קיים סיכוי גדול שבקרוב היא תקבל כינוי נוסף - מעצמת הקנאביס הרפואי.
מבלי ששמתם לב, ישראל הפכה בשנים האחרונות למובילה בתחום הקנאביס הרפואי בקנה מידה בינלאומי, כשלא פחות מתשע חברות מגדלות את הצמח בעל סגולות המרפא, לטובת כ-23 אלף מטופלים בעלי רישיון. כיום, מככבים באתרי החברות כ-100 זנים המוצעים למטופלים בעלי רישיון, בהם חולי אפילפסיה, סרטן ומחלות נוספות. החולים עברו כברת דרך ארוכה מאוד, שכללה תחלופת תרופות מייגעת, עד שהגיעו לצמח ומצאו איכות חיים.
בתקופה האחרונה, מבקש משרד הבריאות לפעול להסדרת הענף. הסדרה, משמעותה צמצום מספר הזנים לחד ספרתי על פי נוסחאות שיקבע המשרד. תכנית זו תביא למחיקת כ-60% מהזנים הקיימים שיצרו החברות השונות. ההנחיה, כפי שניתן לשער, נתקלה בהתנגדות רבה מצד רופאים, מגדלים ובעיקר מטופלים שחוששים מאובדן התרופה היחידה שמסייעת להם. התוכנית הייתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת החודש, אך כרגע היא נמצאת בדיונים בבג"ץ, שהקפיא לעת עתה את יישומה.
"מתפללים שלא ייגמר"
קובי ודוד אוחיון, בני 14 ו-15.5 מבני ברק, לוקים בשיתוק מוחין ואפילפסיה. הם עברו שנים של סבל ולא הכירו את המושג "שגרה", עד שהוריהם גילו שאפשר גם אחרת. "החיים לפני היו פשוט סיוט" נזכרת גלית אשלג-אוחיון, אימם של קובי ודוד, המטופלים על ידי חברת "בטר". "20-25 התקפי פרכוסים ביום מכל הסוגים, ובלילה בכי קשה. במקביל הם צורחים מכאבים ולצד תרופות רבות נגד ההתקפים היינו צריכים גם תרופות לשינה ומשככי כאבים. ניסינו המון סוגים של תרופות, אבל תופעות הלוואי היו קשות והפכו אותם למעין צמחים. הם היו בוכים בחדר ואני הייתי בוכה בסלון, זה חוסר אונים שאני לא מאחלת לאף אימא".
באחד מרגעי הייאוש הגדולים פגשה אשלג-אלימלך את אתי אזולאי-טנג'י מדריכת קנאביס רפואי לילדים ממשרד הבריאות, וחוקרת בתחום, שהמליצה על שימוש בקנאביס רפואי. "עד אז הוצאנו המון כסף ולא היו תוצאות. כשקיבלנו את האישור והתחלנו עם קנאביס בשמן גילינו שמש. ההתקפים כמעט ונעלמו, הכאבים דעכו, מתח השרירים ירד וזה השפיע על כל החיים. הילדים התחילו לחייך ולצחוק. לאחר זמן קצר עברנו לאידוי (שימוש בחומר בשאיפתו כאדים - דו"פ), שינינו מינונים עם המדריך מחברת 'בטר' עד שהגענו לשילוב המתאים ביותר של זנים. הפרכוסים פסקו, פתאום גילינו שיש דבר כזה איכות חיים, דבר נדיר שלא היה לנו. חיים בלי כאב, בלי תסכול. הבית חזר לתפקד והיום אנחנו רק מתפללים שזה לא ייגמר".
אשלג-אוחיון מכירה את התכנית של משרד הבריאות, וחוששת מאוד מהיום בו תצא לפועל. "החלפנו כמה וכמה זנים עד שמצאנו את מה שמתאים, כשיש זנים שעשו להם בחילות, יש כאלו שפגעו בתאבון. החשש הוא שיפגעו בתרופה היחידה שעושה להם טוב, התרופה היחידה שהחזירה את כולנו לחיים. אלו ילדים, הם לא מחפשים להתמסטל אלא רק לחיות. למה להרוס משהו שעובד?".
כיום, כל מטופל שמקבל רישיון לקנאביס רפואי ממשרד הבריאות או מאחד הרופאים שהוסמכו לכך, כ-30 במספר, יכול לפנות לאחת מהחברות המגדלות ומשווקות את הצמח. לכל חברה מגוון זנים עם רמות CBD ו-THC (החומרים הפעילים בצמח) שונות. בסיוע מדריכים, החברה תתאים את הזן למטופל, על פי התסמינים מהם סובל, המחלה, ההיסטוריה רפואית ועוד.
אודם, ארגמן, PK, אלסקה
"הזן הכי פופולארי שלנו הוא 'טיל תכלת', זן עם ריחות וטעמים נעימים וארומטיים, בשיעורCBD בינוני ו- THC גבוה", מסבירה ניצן, מגדלת בחברת 'שיח'. "המטופלים בזן הזה חשים רוגע שמשליך מאוד על כאבים ובחילות, מסייע למטופלים אחרי הקרנות, ולבעיות עיכול וחרדות בשל תכונות אנטי בקטריאליות. זה הזן היחיד שאנחנו מגבילים בכמות ל-30 גרם היות והקו המנחה שלנו הוא אחידות תרופתית ורצף תרופתי. בנוסף, מדובר בזן קשה לגידול, המצריך עבודה ידנית רבה. לכן החלטנו להגביל, על מנת שכל אדם שירצה - יוכל לקבל".
זן נוסף וחדש יחסית בחברה הוא 'ארגמן'. מדובר בזן עם כמויות CBD ו- THC זהות, מה שיוצר השפעות פסיכו-אקטיביות מתונות, ויאכזב מעשנים שלא לצרכים רפואיים. "הזן מתאים לאנשים שרוצים את תחושת הרוגע, בלי התחושות הנלוות", מסבירה ניצן. "יש מטופלים רבים שלא עישנו מעולם וקשה להם לקבל זאת או שהם חוששים מהתחושות החזקות". אבל החברה מתגאה ברכיב סודי שלדעתה משפיע על הגידול, "שיח היא חברה משפחתית, בית של חקלאים שהולך ארבע דורות אחורה. חלק גדול מהעניין הוא חקלאות מדויקת עם מגע אישי בצמחים. יש לנו עובדים צעירים לצד פנסיונרים בני 74, והאווירה היא חלק שמאוד חשוב לנו. לאורך החווה מפוזרים רמקולים, והצמחים שומעים מוזיקה כל הזמן. אנחנו מאמינים שזה חלק מהותי מהמוצר הסופי שמתקבל".
"בין הזנים הפופולאריים שלנו ניתן למצוא את אודם וענבר, שני זנים שמתאימים לכל בעיה רפואית", מתאר ינון כוכבי, מנהל ייצור בחברת 'שאיפה לחיים'. "אלו זנים חזקים ויציבים המסייעים להרפיית כאבים, והיתרון שהם מתאימים לשימוש יום-יומי, כך שאדם הסובל מכאבים ועליו לצאת לעבודה יכול לקחת אותם ולהיות מרוכז יותר ולתפקד טוב יותר במהלך היום". זן נוסף הוא ספיר, המעורר מערכות, מעלה מצב רוח ותאבון. רוב האנשים צורכים אותו נגד כאבים, והוא מתאים לסובלים מפרקינסון, פיברומיאלגיה וכאבים בכלל. "אדם שמגיע אלינו עובר בירור על מצבו וההיסטוריה הרפואית שלו, לאחר מכן מתאימים לו זן שמתאים ל-60% מהאנשים עם אותה בעיה ספציפית. אנחנו מבצעים מעקב, ובעזרת הידע המצטבר ניתן להתאים את הזן למטופל. השאיפה העתידית היא לבודד את החומרים הפעילים הנקיים לתעשיית התרופות, ולמצוא זן שיתאים לכל מחלה. זאת על מנת לייצר תרופות שיהיו מושתתות על הצמח, ויימכרו בבתי המרקחת, כמו כל תרופה שאנו רוכשים היום".
"אנחנו מציעים 16 זנים, כשהפופולארי בהם הוא ארז, הזן הראשון שפותח בישראל", מסבירה ענבל סיקורין, מנהלת מרפאת האחיות בחברת "תיקון עולם". "מדובר בזן שלוקחים במהלך שעות הבוקר, שייתן תחושת רוגע ושלווה למטופל. בנוסף הוא מעודד תאבון, מסייע בריכוז ומתאים לאנשים הסובלים מבעיות שינה, רעד, כאבים חזקים, בחילות ומחלות כמו פרקינסון קרוהן וקוליטיס. גם אלסקה הוא זן מאוד מבוקש. נמצא שהוא מועיל מאוד לכאבים חזקים ומפחית תשישות קשה ומצב רוח ירוד, ובעל יכולות להפרות אנשים יצירתיים. חשוב שיהיו זנים רבים ומגוונים על מנת למצוא לכל מטופל את הזן המתאים ביותר ואת שיטת הצריכה הטובה ביותר. מגיעים לכאן אנשים שלא עישנו מעולם. האישה הכי מבוגרת שלימדתי לעשן הייתה בת 100".
"אחד הזנים הפופולאריים של החברה הוא PHD (צ'יז פיי), זן עשיר ב-CBD ומכיל מעט THC ביחס של 1:20, מה שהופך אותו לזן יעיל ביותר לטיפול באפילפסיה בקרב ילדים שהרפואה הקונבנציונלית הרימה ידיים בטיפולם", מסביר ניר מנאל, מנהל מחלקת הדרכה וייעוץ זנים בחברת בטר. "השימוש בו בצורת טפטוף דרך הפה, הביא להפחתה משמעותית בכמות ההתקפים, והביל לעצירה כמעט מוחלטת שלהם. זה זן טוב למחלות עצבים כמו MS, ניוון שרירים, ולמחלות נוירולוגיות, ומתאים לטיפול בילדים מאחר והוא חסר השפעות פסיכו-אקטיבית. הוא משרה תחושת נינוחות ורפיון שרירים, נעים ולא היי חזק של עישון, ולכן פופולארי מאוד". זן מבוקש נוסף הוא PK , זן חזק בריח פירותי - אורני. ייחודו בגנטיקה שלו ובשיטות גידול אורגניות. הוא מסייע לכאבים, מעודד תאבון, מעורר מצב רוח ומסייע בבעיות שינה, בדגש למחלות כאב וגם למחלות פריפריות.
"אסון גדול יכול לקרות"
התכנית של משרד הבריאות הובילה רבים מהמטופלים, המגדלים והרופאים בתחום לחשש גדול מפני העתיד. על אף שכל הנוגעים בדבר סבורים שיש ליצור סטנדרטיזציה בענף, הדרך בה נוקט משרד הבריאות דרסטית מידי, לא מבוססת מחקרים ועלולה לגבות מחיר כבד לטענתם. "המשמעות הגדולה ביותר של התכנית היא עבור המטופלים. היום יודעים מה הם לוקחים, מתי הם ירגישו את ההשפעה ואיך. אבל בתכנית של משרד הבריאות כול זה יעלם", אומר ד"ר איליה רזניק, רופא מומחה בפסיכיאטריה, חבר ועד הנהלת איגוד קנאביס ביו-לאומי ורכז הפורום הישראלי לחקר וטיפול בקנאביס רפואי. ד"ר רזניק פנה למשרד הבריאות בבקשה לעצור את ההליך, "אנשים הסתובבו שמונה שנים בין מגדלים עד שמצאו את הזן שמתאים להם, ועכשיו רוצים לשנות להם את זה. אסון גדול יכול לקרות להמון חולים, ואנחנו רוצים למנוע זאת. ביקשנו לעצור את התהליך עד שנבין מה בדיוק הולך להתרחש. כדי לשנות שיטה ולהקל על הלוגיסטיקה והסטנדרטיזציה, שזה בסדר גמור, צריך לפעול במתינות, ולא על חשבון החולים".
עוד טוען רזניק כי הבסיס לתכנית תמוה במקרה הטוב, שכן איש ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) לא נועץ עם מטופלים, רופאים או מגדלים. "למיטב הבנתי, בביק"ר אין מומחים לטיפול בקנאביס. לטענתם, יש ועדת היגוי לפיה מתקבלות החלטות. אך בעיני זה גוף פיקטיבי או וירטואלי שלא ברור ממי הוא מורכב או עם מי הם מתייעצים כשאין נציגות לאף גורם רלבנטי. אין שם אנשים טיפלו בחולים, לכן תמוה מאוד על בסיס מה מתקבלות ההחלטות וכיצד, כי החלטה זו התקבלה בצורה חשאית".
בקרב קהילת המגדלים מתקשים לומר כיצד תשפיע התכנית על המטופלים, אם כי מבינים גם את הצורך בצמצום מספר הזנים. "הרבה פעמים מגוון רב מדי יכול לבלבל מטופל. הוא כל הזמן יחשוב שיש משהו יותר טוב במקום שיתרכז בזן מסוים, ימצה אותו עד הסוף ויראה איך הוא משפר איכות חיים", אומר אבנר שקל, מנהל החווה של חברת 'שאיפה לחיים'. "אנחנו רואים לא מעט נדידה ותזוזה במהלך השנים, שבסוף פוגעות במטופל. אך עם זאת, חשוב שיהיה מגוון שייתן מענה לכל אחד ולבעיה הספציפית שלו".
באשר להיצע העתידי, מתקשה שקל לומר כיצד ייראה השוק. "היום, לא ברור לנו איך והאם אותה טבלה שחילק משרד הבריאות למגדלים תשרת בסוף את המטופלים, כשהמגוון שיש היום נותן מענה ליותר אנשים ולשם אנחנו חותרים. אנחנו בכלל לא פוסלים את הכיוון של מכירה בבתי מרקחת אליו חותר משרד הבריאות, אלא להפך, מנסים לעזור, לקדם ולדחוף יחד עם המשרד את הנושא כדי שהענף יגיע לשם. לצורך זה אנחנו מפעילים מעבדה ומחלקת מחקר שעובדים על בידוד של כל מרכיב ומרכיב, וההבנה של סגולותיהם הרפואיות, מה שבסופו של דבר יעזור לכל התעשייה בצורה מוכוונת ונקודתית, ובראש ושבראשונה למטופלים".
גם בחברת 'שיח' אומרים היום כי יתכן שמדובר בצעד המקדים את זמנו. "משרד הבריאות מדבר על שלוש קבוצות זנים, ואנחנו, כחווה הפועלת תחת משרד הבריאות נעשה כל מה שיגיד. אך בסופו של דבר זה נושא בעייתי, היות וזנים עם אותם אחוזי חומר פעיל עובדים שונה לגמרי על אנשים החולים באותה מחלה", מסבירה ניצן. "מעבר לכך ששני החומרים המוכרים היום הם שניים מתוך מאות חומרים פעילים בקנאביס, ולכל פרח פרופיל שונה לחלוטין. רוב החומרים הפעילים עדיין לא נבחנו או נחקרו, ויכול להיות מצב בו חומר פעיל שנמצא באחוזים מזערים יהיה בעל השפעה משמעותית. עד שלא יחקרו זאת, הורדת זנים מהמדף שעוזרים לאנשים, הוא צעד בעייתי".
ממשרד הבריאות נמסר:
ההנחיות החדשות נועדו להסדיר את התחום אשר כיום, בעיקרו פרוץ. המצב כיום, במסגרתו לכל מגדל יש את הזנים שלו, כאשר למשרד אין ידע לגבי מינוני החומרים הפעילים המצויים בכל זן. משרד הבריאות מכוון לכך שהקנביס הרפואי יכלול פירוט של החומרים, כך שתהיה יכולת מעקב. בנוסף, לעתים מטופלים מוצאים עצמם כבולים לחברה ספציפית, ומתקשים להשתחרר ממנה - מטרת המשרד היא להיטיב עם הציבור, כשהסדרה תתרום לכך.
הרופאים והרוקחים אינם יודעים להתייחס לזנים - אלא יודעים להתייחס למינונים של חומרים פעילים, אין מתפקידו של משרד הבריאות לבצע ניסויים. בשלב הראשון, יבקש המשרד מהמגדלים להבהיר מהם המינונים של החומרים הפעילים בצמח, בכדי שהרופא המספק את הרישיון לקנביס רפואי יידע להתאים את המינון למחלה או הסימפטום, כאשר פעולה זו תקרב אותנו לדבר שהוא מדעי יותר.