פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיקום מקטע נוסף בירדן הושלם, אך הוויכוח על השימוש במימיו נמשך

      בתום שנתיים של עבודות, סיימה רשות הכינרת שלב נוסף בפרויקט השיקום של תוואי הנהר. כעת, ממתינים לתקצוב שיאפשר את שיקומו הכולל. ואולם, טרם הוחלט כיצד יוזרמו המים לממלכת ירדן

      שיקום מקטע נוסף בירדן הושלם, אך הוויכוח על השימוש במימיו נמשך
      צילום: אנצ'ו ג'וש, עריכה: גדי וינסטוק

      (הוויכוח בנוגע לשימוש במי נהר הירדן)

      שנתיים לאחר תחילת הפרויקט, מסיימת בימים אלה רשות הכינרת את העבודות לשיקום ראשוני של המבואה הדרומית למורד נהר הירדן, באזור המושבה מנחמיה. זאת, לאחר השלמת שיקום המקטע הראשון בין דגניה לבית זרע. בעוד שהרשויות הממונות ממתינות להעברת כספים לשיקום הנהר כולו, עדיין לא הוחלט כיצד תעביר ישראל מים ממנו אל ממלכת ירדן, כחלק מהסכם השלום בין המדינות.

      במסגרת העבודות המדוברות, שוקם קטע שאורכו הכולל 11 קילומטרים, המשתרעים מסכר דגניה ועד נהריים. לפני כשנתיים, לראשונה זה עשרות שנים, חדלה בו זרימת מי השופכין, והמכון לטיהור שפכי עמק הירדן אף הזרים לנהר תשעה מיליון מים מעוקבים מהכינרת בכל שנה. נוסף על כך, הוצא סחף רב ששקע במקום עם השנים.

      העבודות, שתוארו על ידי רשות הכינרת בתור "מורכבות ויקרות במיוחד", ולו בשל הקושי להוציא מהקרקעית את המשקעים והסחף, דרשו שימוש בכלים הנדסיים ומשאבים רבים. במקטע הצפוני ששוקם הוסר סבך קנים ועצי אשל שהשתלטו על גדות הירדן. מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת, רן מולכו, הסביר כי לאחר הוצאת הסבכים השוטים, הוחזרו לגדות הנהר הצמחים המקוריים, שהפכו במשך שנים ל"פליטים". כמו כן, קרקעית הערוץ נוקתה וזרימת המים הוסדרה.

      לקריאה נוספת:
      הוויכוח על הזרמת המים לירדן הגיע לכנסת: "הזדמנות לשיקום האזור"
      ישראל, הפלסטינים וירדן משתפות פעולה לשיקום נהר הירדן
      אחרי 50 שנה: מי הכינרת שוב זורמים בירדן הדרומי

      מוצא הירדן ליד הכינרת, בין דגניה ב' ובית זרע. מרץ 2015 (מערכת וואלה! NEWS , חמד אלמקת)
      המקטע הראשון שבו נערכו העבודות, בין דגניה לבית זרע (צילום: חמד אלמקת)

      כעת, עם סיום שיקום המקטע באזור מנחמיה, יושלם שיקום ראשוני של 20% מהפרויקט, בעלות של כשבעה מיליון שקלים מתקציב רשות מקרקעי ישראל, באמצעות הקרן לשטחים פתוחים במשרד החקלאות. תכנית נוספת לשיקום הנהר כולו, שעלותה נאמדת בכ-50 מיליון שקלים, ממתינה אף היא לתקצוב מהמדינה. יצוין כי מומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה קבעו כי לניתן לשקם את הנהר באופן מלא, לאור העובדה שהזיהום בו אינו מכיל מתכות כבדות.

      למרות זאת, השלמת תכנית השיקום במלואה עלולה להתעכב לא רק בשל היעדר תקצוב, אלא גם עקב הוויכוח המתמשך סביב הדרך שבה תעביר ישראל לירדן כ-50 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה מהכינרת. זאת, נוסף לכ-50 מיליון מטרים מעוקבים המסופקים מדי שנה כיום במסגרת הסכם השלום בין המדינות.

      בתחילת החודש קיבלה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעמק הירדן את ההחלטה להזרים את המים ישירות בנהר הירדן, ואולם ההחלטה עברה לאחר מכן לדיון בערכאות תכנון גבוהות יותר. ברשות המים ובחברת "מקורות" עומדים על ההצעה להזרים את המים לירדן בצינור ישיר מהכינרת, בהתאם לתכנית שאושרה בעבר. המצדדים באפשרות זו מציינים כי החלופה שהתקבלה, לפיה מי הכנרת יוזרמו בירדן עד לנהריים, נפסלה עוד בשנת 2000 מאחר שהיא אינה אפשרית הן מבחינת הסכם השלום עם הממלכה והן נוכח הסכנה לזיהום המים.

      מנגד, ברשות הכינרת, בארגונים הירוקים ובקרב תושבי עמק הירדן מתעקשים כי הדרך הנכונה להובלת המים היא אכן הזרמתם במוצא הירדן מהכינרת, שם יישאבו בצינור לממלכת ירדן. המים, לדבריהם, יסייעו בפיתוח האזור לאחר עשרות שנות הזנחה, ובכך יאפשרו תיקון "עוול היסטורי". זאת ועוד, החלופה תחסוך עשרות מיליוני שקלים למדינה וכן תשמור על איכות המים.