פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מורה נבוכים: כל מה שרציתם לדעת על הסכם האקלים שנחתם בפריז

      בסוף השבוע נחתם הסכם אקלים היסטורי שאמור לבלום את התחממות הגלובלית. כיצד בדיוק תעבוד התכנית? מהיכן יגיע הכסף? ומה הסיכוי שההסכם שנחתם ייאכף? פרופ' אורי מרינוב לאולפן וואלה! NEWS עונה על השאלות

      מורה נבוכים: כל מה שרציתם לדעת על הסכם האקלים שנחתם בפריז
      צילום: אבי כהן, עריכה: ניר חן

      נציגי 195 המדינות המשתתפות בוועידת האקלים בפריז אימצו אמש (שבת) הסכם להפחתת גזי החממה, שבמסגרתו תוגבל ההתחממות הגלובלית ותופחת כמות פליטת גזי החממה. אך מה כלול בהסכם וכיצד הוא ייושם? פרופ' אורי מרינוב מבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה ענה באולפן וואלה! NEWS על כל השאלות.

      מדוע העולם התעורר עכשיו וחתם על ההסכם? מה הדחיפות הגדולה?
      כדור הארץ כבר התחמם במעלה אחת ב-20 השנים האחרונות. היו אסונות אקלימיים רבים מאוד שהשפיעו על יותר ממחצית העולם, והם קשורים ישירות להתחממות. סופות, בצורות, שריפות, עלייה של פני המים, כולל פגיעה בקרחונים. אנחנו רואים בכל רחבי העולם נזקים של מיליארדים. זה לא סתם שכולם התעוררו והגיעו למסקנה שצריך לעשות משהו.

      מי חתום על ההסכם?
      195 מדינות שהשתתפו בכנס בפריז חתומות על ההסכם. אני ממתין לראות שהמדינות שחתמו על ההסכם יאשררו את ההסכם הזה ובעיקר כיצד הם יבצעו אותו. לכן אני רוצה לראות 195 פרלמנטים שמאשררים את ההסכם הזה. לדוגמה בארה"ב, כיצד הקונגרס הרפובליקני יאשרר את ההסכם הזה כשהם לא אישרו בעבר הסכמים קודמים.

      האם אפשר לאכוף אותו?
      אין בית משפט בינלאומי לנושא הזה. מה זה אומר מחייב? זה אומר שמדינה מחליטה להתחייב, אבל מי יפקח עליה? מה יקרה לה אם לא תעשה? חוץ מאשר "שיימינג" כמעט ולא ניתן לעשות למדינה כזאת שום דבר.

      ועידת האקלים בפריז, דצמבר 2015 (רויטרס)
      195 מדינות השתתפו בוועידת האקלים בפריז וחתמו על הסכם שמטרתו צמצום פליטת גזי חממה (קרדיט: רויטרס)

      מי המרוויחים?
      כולם מרוויחים. כל המדינות.

      מי המפסידים?
      המפסידים היחידים הן חברות הנפט והפחם שאני מקווה שבשנים הקרובות כל התוצרת שלהם תישאר באדמה ולא תישרף כדי לחמם את כולנו. הם יהיו המפסידים, כל השאר יהיו המרוויחים.

      מה עם ישראל?
      ישראל לא עושה מספיק לא למען האקלים העולמי ולא למען תושבי מדינת ישראל עצמה. ההרגשה שלי די מעורבת. אני חתמתי בשם מדינת ישראל בריו על הסכם דומה לפני 25 שנים ולמעשה מה שקרה שהפליטות עלו ב-30 אחוזים ולא ירדו. אני שומע שקיים ויכוח בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה, שרוצה להמשיך לשרוף פחם ליצור. זה ממש פשע להמשיך ולשרוף פחם שכשנשרף הוא פולט כספית לאוויר. מרעילים את התושבים ואני קורא למשרד האנרגיה למנוע בצורה חד משמעית את המשך שריפת הפחם.
      מדינת ישראל רחוקה מלעשות את כל מה שהיא צריכה לעשות. מדינת ישראל נמצאת באזור שיש בו יש שמש כמעט כל ימות השנה, היא הייתה חלוצה באנרגיה סולרית, ובמקום להמשיך ולהיות אור לגויים אנחנו מפגרים בצורה קשה ומונעים מאנרגיה סולרית להתפתח. השמש נותנת את כל צרכי האנרגיה של העולם ב-40 דקות של קרינה, אפשר לספק את כל צרכי העולם, כל מה שצריך לעשות זה להשתמש בה.

      ועידת האקלים בפריז, דצמבר 2015 (רויטרס)
      (צילום: רויטרס)

      מה יקרה בעולם עם עלייה נוספת של שתי מעלות?
      עלייה של שתי מעלות עלולה להיות יותר מדי, צריך לדבר על מעלה וחצי. העולם עלול להיכנס למסלול שבו יתחילו להפשיר קרחונים ותתרחש פליטה של גז מתאן שהוא פי 20 יותר חמור מגז חממה. פני המים יציפו אזורים רבים שבהם חיים מיליארדים של אנשים, בנגלדש ולואיזיאנה שבארה"ב ייעלמו מתחת למים. איים שלמים באוקיינוס השקט ייעלמו מתחת למים. יהיו סופות ובצורות חזקות מאוד. אפילו כאן בישראל יהיה מזג אוויר קיצוני: גשם, שלג, ורוחות חזקות יותר ממה שחווינו עד כה.

      מה צריך לעשות?
      צריך לייצר מנגנונים שבהן מדינות מתפתחות, בהן אין עדיין פיתוח אנרגיה, לא נכנסות למסלול של שימוש פחם, נפט וגז אלא עוברות ישירות למסלול של שמש ורוח לייצור אנרגיה. העולם צריך ללכת לכיוון של שמש ורוח וזה אפשרי. אין בעיות טכנולוגיות, כל מה שצריך זה רצון לעשות זאת.