ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי, גינה היום (שלישי) את המחאה שהקימו תושבי אופקים נגד רכישת קרקעות בעיר בידי 14 משפחות בדואיות. "צר לי שהדבר הזה מתחיל לחלחל בחברה הישראלית נגד המיעוט הערבי ביישוב זה או אחר, שמנסה לקנות יחידת דיור או מגרש כדי לבנות העתיד שלו", אמר אלקרינאוי בריאיון לאולפן וואלה! NEWS.
"אני חושב שזה מאוד-מאוד מסוכן לחברה הישראלית ולדמוקרטיה הישראלית. צריך לאפשר לכל אזרח ישראלי שרוצה לבנות את עתידו, לקנות חלקת אדמה ולבנות את הבית שלו. צריך לאפשר לו את הדבר הזה", הוסיף.
עוד בנושא:
בעפולה זועמים על מכירת דירות לערבים-ישראלים: "מקימים אצלנו כפר"
בדואים רכשו קרקעות באופקים; התושבים זועמים: "לא רוצים אותם פה"
"כל בניין שיקום - יישרף": תושבי עפולה שמתנגדים לגור ליד ערבים
תושבי אופקים, שרכשו מגרשים בשכונת נווה יעקב במכרזים של מנהל מקרקעי ישראל, הקפיאו את הקנייה, לאחר שגילו כי 14 משפחות בדואיות רכשו קרקעות במכרז בשנתיים וחצי האחרונות. לטענת התושבים היהודים, המגורים בשכנות למשפחות בדואיות יפגעו בצביון היהודי של העיר שבה "80% מהתושבים שומרים שבת", כפי שטען אחד מהם. "הם בטוח שבת לא ישמרו, הם לא יכבדו את האזור פה, הם יעשו דברים, הם יתחילו עם יהודיות - ואנחנו לא רוצים אף ערבי שילך עם יהודייה כמו שהם לא רוצים שאף יהודי ילך עם ערבי", אמר אתמול תושב העיר כבן 20 בריאיון לוואלה! NEWS.
אלא שאלקרינאוי לא מקבל את הטענות האלו. "אני מגנה את המחאות האלו, הן לא מקובלות עלינו. בסך הכול זה יכול רק להבדיל ולהפריד. אנחנו מטופלים בבית חולים אחד, אנחנו לומדים באוניברסיטה אחת, אנחנו עובדים ביחד. אז אם זוג החליט לקנות בית באופקים, ולגור בשכנות, בשלום, צריך למחות נגדו? אני לא מקבל את זה", הדגיש.
לדבריו, ישנה מצוקת דיור קשה מאוד ביישובים הערביים במדינת ישראל. "אין הפשרת קרקעות, אין תכנון שכונות חדשות והזוגות הצעירים מחפשים פתרונות. במקביל, ביישובים הלא מוכרים, גם בנגב, מי שבונה בית או צריף ללא היתר, נהרס לו הצריף הזה והאוהל נהרס לו, אז אנשים מחפשים פתרונות", הסביר.
במקביל למחאה באופקים, פרצה סערה דומה גם בעפולה, שם הפגינו השבוע תושבי העיר נגד מכירת 27 מגרשים בעפולה עילית לאזרחים ערבים, בטענה כי העירייה הייתה צריכה לסייע ליהודים ולא להניח למרבה במחיר לרכוש את הקרקעות. עדיאל אילוז, תושב העיר שלוקח חלק במחאה, אמר כי טענות התושבים מתבטאות בשני מישורים, זה הציבורי וזה המשפטי. "מהבחינה הציבורית, אנחנו באים בטענה לראש העיר ולחברי המועצה שלא דאגו לתת תנאי סף לתושבי המקום, תושבי העיר, וליוצאי הצבא באשר הם", אמר.
אילוז מחה על האופן שבו מוצגת המחאה בכלי התקשורת. "התקשורת גוררת את הוויכוח הזה לנושא גזעני ולא ככה הם פני הדברים. המציאות לא עולה היום בקנה אחד עם הגזענות. כיום בעפולה יש 350 בתי אב בני מיעוטים, עשרות מהעסקים בעיר הם של בני מיעוטים. אנחנו חיים איתם בהרמוניה, אנחנו בעד דו-קיום מתוך הערכה, כבוד הדדי וסובלנות. אף אחד לא יכול ללמד את עפולה מה זה דו-קיום, אנחנו בעדו, אבל איפה הדו-קיום אם במכרז של 47 מגרשים זכו רק בני מיעוטים, אז אנחנו שואלים איפה אנחנו, איפה בני המקום? איפה תנאי הסף? אנחנו בעד אינטגרציה, אבל איפה היא?", הסביר את עמדתו.
"אולי יקימו מסגד"
עו"ד אילן וקנין, המייצג את התושבים המוחים בעפולה, אמר כי הוא נתבקש לבחון את החוקיות של המכרז המדובר ומסקנתו היא שיש לבטלו. "אנו מבקשים ששר האוצר משה כחלון, שהוא אחראי על רשות מקרקעי ישראל, ינחה את המנהל להורות לבחון שוב פעם את הזכיות ולבטל את המכרז הזה", אמר.
עו"ד וקנין הביע חשש מכך שהאזור יושפע מאורח חייהם של התושבים הערבים. "התושבים הערבים יכתיבו צביון משלהם לאזור, הם ירצו מהבחינה הזאת להכתיב לתושבים מה החומר הלימודי שיהיה, אולי איזה מורים יהיו שם, מבחינת חופש דת ופולחן אולי להקים מסגד שם, אולי להקים בית ספר ערבי, אולי לשנות את תכנית הלימודים - במקום ללמד חמישה חומשי תורה, אולי ילמדו את הקוראן. אני לא יודע לאן זה מוביל".