דעה: מחזירים את השד אל הבקבוק

בגלל פרסומות כמו זו של חברת הבנייה, התנגדתי להנצחת המשורר חיים חפר ברחובות. אם זוכה פרס ישראל הרשה לעצמו להתבטא כנגד ציבור גדול בחברה הישראלית, מה לנו כי נלין על אותה פרסומת של חברת הבנייה?

רחמים מלול
חיים חפר ז"ל (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, משה מילנר)

בישיבה שקיימנו לאחרונה במסגרת וועדת השמות בעיריית רחובות, עלתה הצעה להנציח את המשורר חיים חפר באמצעות קריאת רחוב על שמו. אני התנגדתי לכך, הבעתי עמדה, אך כמו תמיד אפשרתי לכל חברי הוועדה להצביע כראות עיניהם. לבסוף, בהצבעה עצמה הוחלט להסיר את שמו מרשימת המועמדים להנצחה.

הסירו ספק מליבכם, יש בי הערכה גדולה ליצירותיו של המשורר שגם זכה בפרס ישראל, אך יש בי התנגדות עזה לדרך הפילוג והגזענות אותה הוא ייצג. נחשפתי להתבטאויותיו הגזעניות כלפי יוצאי צפון אפריקה כבר בשנת 2002 עת כיהנתי כחבר כנסת מטעם סיעת ש"ס. בין היתר הוא טען כי בני העדה המרוקאית לא תרמו כלום בתחום התרבות, שהם אינם מפותחים, הביאו תרבות של קברים ושהם מבינים רק בספינג' ומופלטה. תסכימו איתי שמדובר בהתבטאויות שלא מתאימות למשורר שזכה בפרס ישראל כלפי עדה שתרמה רבות למדינת ישראל ועודנה. בעיית הגזענות היא לא נחלתה של העדה המרוקאית בלבד, היא מופנית גם כלפי יוצאי אתיופיה, רוסים ובני עדות נוספות.

לצערנו, השד העדתי עדיין קיים בישראל, אנחנו מקבלים לכך סימוכין מידי פעם בפעם. רק השבוע נחשפנו לסערה שהתפתחה בעקבות פרסומת של חברת הבנייה "באמונה" לשכונה בקריית גת. הפרסומת הציגה את השכנים המזרחים כבורים ורעשנים, והציעה לאלו שירכשו דירות בפרויקט - "שכנים כלבבם". למרות העלבון, אני גאה ושמח באופן שבו רבים מכלי התקשורת סיקרו את המקרה ולתגובות הציבור הישראלי. כולם דרשו להוקיע את החברה ובעיקר את המסר הגזעני בו השתמשה לצרכים מסחריים, זו ההוכחה לכך שכלי התקשורת והציבור כולו, נקעה נפשם מתופעת הגזענות.


בדיוק בגלל פרסומות כמו זו של חברת הבנייה, היה חשוב לי להביע התנגדות להנצחת המשורר חיים חפר בעירי רחובות. אם משורר שזכה בפרס ישראל הרשה לעצמו להתבטא בצורה שבה הוא התבטא כנגד ציבור גדול בחברה הישראלית, מה לנו כי נלין על אותה פרסומת של חברת הבנייה? הגיעה העת לזנוח את ההבדלים הקטנים בנינו, את גוון העור, את אופן הדיבור וההגייה ולזכור שמאחורי הכסות החיצונית הזו כולנו בני אדם שווים.

בעירי רחובות, כמו בכל ישראל, חיים אלה לצד אלה בני כל העדות, המינים והדתות בשלום ובאחווה. כולנו יודעים שרק באמצעות שיתוף פעולה, שוויון, סובלנות וקבלה מדינת ישראל הפכה למדינה הנהדרת שהיא היום. לכן, כשמישהו דואג להזכיר לנו שהשד העדתי חי ובועט, ויוצא מן הבקבוק מידי פעם ופעם, אנו צריכים לשים לו סוף. לכן אני סבור שהחלטתי הייתה נכונה ואני מקווה שהשד העדתי יחזור לבקבוק.

עוד באותו נושא

ראש עיריית רחובות מתנגד לקרוא רחוב על שם חיים חפר: "הוא גזען"

לכתבה המלאה
השד העדתי עדיין קיים בישראל. הפרסומת של חברת הבנייה באמונה (צילום: ספק 500)

אסיים בכמה מילים שנשאתי בשנת 2002 בכנסת בתגובה לאמירותיו של חיים חפר:

"מתיקות המופלטה הפכה בפיך למר והשתטחות על קברים לכפירה בעיקר. אם מנבזות ואם עקב בורות, שכחת והשכחת מורשת עתירת תרבות, מורשת של הגות, הלכה וספרות, אוצרות שירה, מוזיקה ופיוט.... עתה, שתחת כבוד נחלת חרפה ומרוח ההוקרה קצרת סופה, השב את חרב לשונך לנדנה, ואת פרס ישראל למדינה".


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully