פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: האשם היחיד בפרשת מגל

      עצוב שבשנת 2015 עדיין צריך להסביר את המובן מאליו, אז בשבילך מר הלברטל, הנה סיכום קצר של מאה השנים האחרונות: נשים יכולות לדבר באיזה אופן שהן רוצות, כמה ומתי שהן רוצות ובכל פלטפורמה שיבחרו. מיכל רשף מגיבה לדב הלברטל

      ינון מגל (ראובן קסטרו)
      ינון מגל (צילום: ראובן קסטרו)

      פרשת ינון מגל הסעירה את המערכת הפוליטית והתקשורתית גם יחד. חמישה ימים לאחר הפוסט של רחלי רוטנר ויממה לאחר התפטרותו של מי שעד לא מזמן היה העורך הראשי של האתר בו נכתבות שורות אלו, והדיונים בנושא עדיין נמשכים בלהט ברשתות החברתיות ועל גב דפי העיתונים.

      אתמול התפרסם כאן טור הדעה של הרב דב הלברטל, שטען שנשים לא צריכות לדבר בגסות כזו בפומבי והציע - במידה רבה של טעם - לבדוק מה בדיוק לובשות נשות המערכת וכיצד זה השפיע על מעשיו של חבר הכנסת לשעבר.

      מאיפה בכלל מתחילים? איך מסבירים את המציאות לאדם שטוען שהשמיים צבועים ורוד והשמש זורחת במערב? איך ניתן להתמודד עם הטענות החשוכות האלה שנדמה כאילו נלקחו מדיונים על מקרי אונס בשנות ה-50?

      עצוב שבשנת 2015 עדיין צריך להסביר את המובן מאליו, אז בשבילך מר הלברטל, הנה סיכום קצר של מאה השנים האחרונות: נשים יכולות לדבר באיזה אופן שהן רוצות, כמה ומתי שהן רוצות ובכל פלטפורמה שיבחרו. הן יכולות להתלבש איך שהן רוצות בלי שאיש יהיה זכאי לגעת בגופן בניגוד לרצונן או ללחוש להן דברי זימה באוזן. ככה זה, התקדמנו.

      רוטנר ויתר הנשים הן לא אלה שמזהמות את המרחב הציבורי במילים שלהן. הן לא אלה שמערערות על מוסריותו של העולם. דברים פסולים ופוגעניים שנעשים בחדרי חדרים, בשקט ובאין מפריע, שמקבלים אישור בשתיקה מהחברה - הם אלה שגם מרקיבים אותה מבפנים. דעות חשוכות כמו שהצגת במאמר שלך, הן שפוגעות בנשים בפרט ובחברה האנושית בכלל, יותר מכל הינון מגלים של העולם. לא, אנחנו לא נשתוק, ונספר בבוטות ומעל כל במה את המעשים האיומים שנעשים בנו. כי מעשה מכוער אי אפשר לתאר בצבעים עליזים, אין מילים שיכולות לכבס אותו. כיעור כזה, נכון יהיה לחשוף בפני כל את ערוותו.

      ולא מר הלברטל, נשות וואלה ואופן הלבוש שלהן לא היה מה שגרם לינון מגל לעשות את שעשה. גם לא "נורמות חברתיות במערכת", השמש, העיר תל אביב או קול מסתורי מהשמיים. יש רק אשם אחד במעשים, ושמו מתחרז עם "שרון גל".

      בית וואלה! (ראובן קסטרו)
      גם לא "נורמות חברתיות במערכת". בית וואלה (צילום: ראובן קסטרו)

      לצערי, ולשמחתך, אתה לא לבד בעמדתך החשוכה. האשמת הקורבן כבר מזמן הפכה לנורמה - אפילו בבתי משפט - כששאלות כמו "מה לבשת?" או "עם כמה בחורים שכבת?" נותרו לצערנו חלק מהפרוטוקול. המתקפה שלך על עובדות וואלה ועל נשים בכלל, כאשמות בהתנהגות הפסולה והפלילית כלפיהן מהווה חזרה לימים אפלים ורחוקים שיש סיבה שנשארו כסיפורים בלבד בספרי ההיסטוריה.

      אבל, כאמור, אתה לא לבד. בימים האחרונים שמענו בכלי התקשורת שלל מומחים בזכות עצמם ש"ידעו" לספר על "המניעים הנסתרים" של רוטנר ויתר הנשים וגם על האווירה במערכת "וואלה". "כך דיברו שם, זו הייתה האווירה", הם סיפרו תחת כל עץ רענן או מצלמת טלוויזיה. אמירות כאלה - שנאמרו בעיקר מפי אנשים שכף רגלם לא דרכה במערכתנו ולו פעם אחת - גררו דיון ציבורי שלם ולא רלוונטי על "אווירה זימתית" ו-"סיבות להתנהגות" של מגל. אז אחת ולתמיד, וממי שעובדת בוואלה כבר שש שנים והילכה רבות בין מסדרונות המערכת - לא, לא הייתה אווירה כזו בוואלה מעולם. כנראה שתצטרך למצוא מישהו אחר להאשים. תבקש הכוונה מנפתלי בנט, אני בטוחה שהוא יידע להפנות את האצבע.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.