פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: האם המוטרדות הפכו למטרידות?

      היכן האצילות שהייתה פעם? מי היה מאמין שנשים יעזו לפרסם ברבים דברים כאלה, קשה להימנע מהמחשבה על אשמתן התורמת להתנהגותו הבזויה של מגל. חוסר צניעות מופגן כזה, מוכיח משהו על אישיות המוטרדות. כדאי לברר איך הן מתלבשות. לא רק את מגל צריך לחקור

      מתחת לכל ביקורת, רחלי רוטנר (מערכת וואלה! NEWS)
      לידיעת הכותב - כך רחלי רוטנר מתלבשת בעבודה (צילום: מערכת וואלה!)

      התנהגותו של ינון מגל אינה מוסרית ואולי גם לא חוקית. אך התנהגותן הלא מוסרית של המוטרדות, לא נופלת בהרבה מזו שלו. לא ייתכן שהתנהגותן הנלוזה תעבור לסדר היום התקשורתי והציבורי. לא רק על מגל להתפטר.

      אני לא מתכוון לעצם העובדה שהן התלוננו. זו כמובן זכותן ואולי חובתן. אך לפרסם ברבים בפני עולם ומלואו, פוסט מפורט (אותו לא קראתי) גדוש באווירה ובציטוטים של ניבול פה וגסות הרוח, תעוזה כזו עוד לא הייתה. היא בעצמה הטרדה של הציבור.

      הרי גם מגל לא אמר את הדברים בפומבי. הוא לא היה מעז. הוא עשה את זה בדיסקרטיות יחסית, לא ברבים. אבל דווקא הן העזו. הגדיל לעשות בעלה של אחת מהן בגסותו הפומבית. כנראה שמצא שם מין את מינו. לא יאומן שאלה נמנים בין אנשי התקשורת של היום.

      אין כל הצדקה למעשיו של מגל. אך קיימת ביקורת חריפה על אותן המוטרדות שבמקום להתלונן בפני הגורמים הרלוונטיים, בדיסקרטיות ובעיתוי הראויים בסמוך להתרחשויות, הן בחרו – כנראה גם מתוך יצר הפרסום האישי – להפיץ את ניבולי הפה, חסרי הצניעות גם בקנה מידה חילוני, בכיכר העיר. עיתוי התלונות מעורר גם הוא מחשבות נוגות ביחס למניעים שלהן. עושה רושם שמבחינתן, זה בכלל מזל שהוא הטריד אותן.

      היכן האצילות שהייתה פעם? היכן עדינות הנפש? מי היה מאמין שנשים יעזו לפרסם ברבים דברים כאלה, לנבל את עטן ופיהן בצורה כזו. מעבר לחוסר המוסריות וההתנהגות נושאת החרפה הזו, הרי קשה להימנע מהמחשבה על אשמתן התורמת להתנהגותו הלא ראויה של מגל כלפיהן. חוסר צניעות מופגן כזה, מוכיח משהו על אישיותן של המוטרדות. כדאי גם לברר באיזה אופן הן מתלבשות ומה הן משדרות בהתנהגותן. לא רק את מגל צריך לחקור.

      רחלי רוטנר (ראובן קסטרו)
      "לברר באיזה אופן הן מתלבשות". אז ככה רחלי רוטנר מתלבשת לעבודה (צילום: ראובן קסטרו)

      טריבונל המוסר הציבורי צריך לדון את המוטרדות לכף החובה. השתיקה הרועמת של אנשי הציבור וכלי התקשורת ביחס להתנהגותן המופקרת בפרסום הפוסטים, רק מוכיח לאיזו רדידות ופופוליזם החברה התדרדרה. רק מגל אשם? ומה איתן? כבר אין גבול לצביעות ולרדידות המוסרית?

      ואז באות כל אותן נשים פמיניסטיות, ומעל כל במה מוקיעות את מגל מתוך צדקנות מעושה, ההופכת את המוטרדות לצדיקות וחסודות שהוא רק במקרה נטפל דווקא אליהן. זהו אות קלון לחברה הישראלית המפחדת ורועדת בפני כל רוח נושבת של פמיניסטיות, השולטות ביד רמה בשיח הציבורי. איזה פחד נופל על המראיינים כשאחת מהן עולה לשידור. ממש עלים נידפים. הרי הנקלות בגישתן של פמיניסטיות אלה, שאינה רואה חרפה כלשהי במעשיהן של המוטרדות, מלמדת על הדשדוש שלהן בעצמן במי האפסים של חוסר המוסריות. ואלה עוד מעיזות לדבר על ערכים.

      צריך לחקור את אשמתן התורמת של המוטרדות ואת החרפה שבהתנהלותן הפומבית. כי בפוסטים שהן פרסמו, הן הפכו בעצם ממוטרדות למטרידות.

      מתחת לכל ביקורת, רחלי רוטנר (מערכת וואלה! NEWS)
      עוד אאוטפיט חושפני של רחלי (צילום: מערכת וואלה!)

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.