חרף הנתונים: סרטן השד עדיין נחשב למחלה של נשים מבוגרות

"כמו אחרות אמרתי לעצמי ש'אין מצב שיקרה לי משהו' והלכתי להיבדק", כך מתארת מירב שובל, בת 36, את היום בשנה שעברה שבו התבשרה שהגוש שהרגישה במהלך בדיקה עצמית הוא סרטני, וגם היא הפכה לחלק מהסטטיסטיקה. נקודת האור באותו שלב הייתה העובדה ששובל אובחנה בשלב ראשוני מאוד של המחלה, גורם קריטי בסרטן שד. "מדי פעם הלכתי להיבדק, אך לא בקביעות", היא אומרת היום. "לולא אבי נפטר חצי שנה קודם לכן, בכלל לא הייתי חושבת לבצע בדיקות שונות, מה שהוביל לאבחון, לניתוח ולטיפול - והיום הכול כבר מאחורי".

4,300 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל כחולות בסרטן השד, כ-20% מהן מתחת לגיל 50 ו-7% מתחת לגיל 40. מדובר בסוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, אך גילוי מוקדם שלו מוביל ל-92% החלמה. אלא שמפני שהמחלה נתפסת לרוב כ"מחלה של נשים מבוגרות", צעירות לא מודעות לצורך בבדיקת שד מגיל צעיר.

בשל כך, גילוי המחלה בקרב נשים צעירות נוטה להיות בשלבים מתקדמים יותר, מה שמוביל להליך החלמה קשה יותר ולעיתים אף פוגע בסיכויי ההחלמה. היבט בעייתי נוסף הינו שלמעט פעילות של גופים עצמאיים כמו עמותות, לא קיימת מדיניות מסודרת של משרד הבריאות להעלאת המודעות למחלה בקרב נשים צעירות ולהבהרת הצורך בביצוע בדיקה - אם עצמאית או אם על ידי רופא.

בדצמבר 2012 נפטר אביה של שובל, מה שגרם לה לערוך כמה בדיקות כלליות וכן בדיקה ידנית, במהלכה חשה בגוש בשד. "הלכתי לרופאת משפחה שאמרה 'זה בטח שום דבר', אך הפנתה אותי לכירורג שד. התור הכי מוקדם היה שמונה חודשים קדימה וכל הזמן אמרתי לעצמי שזה לא נורא כי 'אין מצב שיהיה משהו'", היא מתארת. "מאותה סיבה גם לא סיפרתי לאיש, אבל כשהגעתי לכירורג הוא הפנה אותי לבדיקת אולטרה-סאונד ומשם הפנו אותי מידית לממוגרפיה אז כבר חששתי והתקשרתי לחברה שגם היא אמרה 'זה בטח כלום'. יום אחר כך פגשתי חבר טוב שסיפר שאשתו חולה בגיל 29 ואז אמרתי 'אין צרוף מקרים שכזה'".

ביוני קיבלה שובל את הבשורה הקשה ושמחה שאחיה הגיע איתה ועודד אותה בהומור שחור ברגע שהיא מגדירה כ"שלב שחיי חטפו כאפה". "הגעתי לרופא שקודם כל אמר לי שלא אמות, וזה כבר היה משהו חיובי. תוך שבוע נכנסתי לניתוח ראשון, אחריו התחלתי חצי שנה של טיפולים. בזכות הגילוי המוקדם הוציאו בניתוח רק את הגידול ולא את הבלוטות כמו שעושים במקרים אחרים, מה שמקשה עוד יותר על ההחלמה ומשפיע לכל החיים.

"אני נתקלת בנשים רבות שלא מודעות לצורך בביצוע בדיקה עצמאית או בדיקת רופא, או בכאלה שמודות שחוששות להיבדק. חשוב לדעת שגילוי מוקדם משנה את כל הליך ההבראה וחוסך טיפולים מיותרים", אומרת שובל. "חשוב לפעול להעלאת המודעות בקרב צעירות וכן בקרב הרופאים, שצריכים להתייחס ברצינות לכל תלונה של אישה שחשה משהו".

בעמותת אחת מתשע, הפועלת להעלאת המודעות למחלה ומסייעת לחולות, טוענים כי בשטח המצב בעייתי מפני שהמחלה עדיין נתפסת כמחלה של נשים מבוגרות. "נשים רבות טועות לחשוב כי הסיכוי שיחלו לפני גיל 50 נמוך, ועל כן לא פונות לגורמים רפואיים על מנת להיבדק", אומרת יעל שפירא, מנכ"לית העמותה. "אבל כאלף נשים צעירות חולות מדי שנה בסרטן השד ולמרות זאת אין בישראל מדיניות מוסדרת לגילוי מוקדם של המחלה בגילאים צעירים יותר. בנוסף, יש גם רופאים שסוברים כך", היא מוספיה. "על כן נחשפנו לא פעם לתופעה רחבה בה נשים צעירות מתלוננות על גוש בשד והרופא פוטר אותן בטענה כי הן 'צעירות מדי'".

לדבריה, העמותה קוראת למשרת הבריאות ולקהילה הרפואית "לקחת אחריות ולהסדיר מדיניות ברורה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב אוכלוסייה צעירה, וכן לבצע מהלכים להעלאת המודעות למחלה בגיל צעיר, הן בקרב הנשים והן בקרב הרופאים בקהילה. בהיעדר מדיניות מוסדרת, אנו קוראות לנשים הצעירות לקחת אחריות על גופן ולהיבדק על ידי כירורג שד החל מגיל 30. בהתאם לכך, אנחנו קוראות לקופות החולים להרים את הכפפה ולדאוג לזמינות תורים ראויה אצל כירורגי השד עבור כלל הנשים".

מנגד, באיגוד הישראלי לאונקולוגיה טוענים כי עודף בדיקות דווקא עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות, ומאמינים כי על כל אישה לקחת אחריות על גופה. "קיימת היום מיסקונספציה ענקית בציבור הרחב שמקפחים את הנשים הצעירות בתחום גילוי מוקדם של סרטן השד, אך לא כך פני הדברים", אומרת ד"ר נעה אפרת בן ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן ויו"ר קבוצת סרטן השד במסגרת האיגוד האונקולוגי הישראלי.

לדבריה, "יש להבדיל באופן ברור בין בדיקת סקר, כשאין ממצא, לבין בדיקה עקב ממצא בשד. אין היום הוכחה לתועלת של בדיקות סקר בקרב נשים צעירות ובריאות, הנמצאות בסיכון רגיל לחלות בסרטן השד. מנגד, יש סיכוי רב יותר למצוא ממצאים שפירים שבעטיים יבוצעו ביופסיות. כשיימצאו ממצאים אך אלו לא יתגלו כסרטניים, תיגרם עלייה מיותרת במפלס הלחץ והחרדה".

עוד מוסיפה אפרת-בן ברוך כי "כל זאת אינו קביל אם יש לאישה ממצא בשד, ולא חשוב באיזה גיל, כשמודעות האישה לגופה ולשדיה היא החשובה. אם יש שינוי, הופעת גוש, או כל ממצא אחר שאינו מוכר ואינו חולף, יש בהחלט מקום להיבדק ולהגיע לתשובה ברורה ומלאה של הממצא. יתרה מכך, אם אישה צעירה פונה לרופא שפוטר אותה בתשובה שלנשים צעירות אין סרטן שד ללא בדיקות הדמיה, יש מקום בהחלט להיות אסרטיבית ופרואקטיבית, לבקש הדמיה ואף לפנות לרופא נוסף".

לאור המציאות שהכירה, החליטה שובל כי אינה מוכנה לשמור בסוד את שהיה, ופרסמה סטטוס בפייסבוק המגולל את כל שעברה. "המחשבה הייתה שאם אני חטפתי סטירה אז לפחות שזה יוביל נשים אחרות להיבדק", היא אומרת. "אם אני נאלצתי לעבור את זה, לפחות שיצא משהו טוב למישהי אחרת ואולי אוכל להציל חיים. חשוב שאנשים ידעו שסרטן זה לא סוף העולם, ולגילוי מוקדם יש חלק ניכר בזה".

ממשרד הבריאות נמסר: "נתונים מראים כי תחלואת נשים בסרטן השד מתחת לגיל 50 נמצאת בשנים האחרונות במגמת ירידה. למשרד הבריאות הנחיות לגילוי מוקדם של סרטן השד, המעוגנות בהנחיותיהם של ארגונים מקצועיים בעולם. הנחיות אלה לא השתנו בשנים האחרונות. גילוי מוקדם מתבצע באמצעות ממוגרפיה, אשר נגישה לנשים מעל גיל 50. במקרים של נשים בסיכון מוגבר למחלה, ישנה אפשרות לבצע ממוגרפיה פעם בשנה, החל מגיל 40. המשרד מתייעץ באופן קבוע עם הגורמים המקצועיים בנושא זה, ובראשם המועצה הלאומית לאונקולוגיה".