לאחר סיום סדרת הפיגועים הלילה (שבת) בפריז, שבה נהרגו על פי ההערכות לפחות 120 בני אדם ועוד כ-200 נפצעו, עוד ועוד עדויות של אזרחים מפוחדים מתחילות להיחשף, ומבהירות את גודל הזוועה. אדם שהיה באולם "בטקלן", שבו נורו למוות יותר ממאה בני אדם, סיפר ל"טלגרף" הבריטי כי ראה את אחד התוקפים שירו באזרחים. "פניו היו צעירות. הוא היה אדם מאוד צעיר. הוא נראה נחוש, מקצועי מפחיד", אמר. "בשלב מסוים הסתכלתי על מרגלות הבמה וראיתי עשרות גופות שלובות זו בזו בבריכה של דם, מנוקבות בכדורים".
סוכנות הידיעות אי-פי דיווחה כי אנשים שהיו באולם המופעים ולא נפגעו פיזית, נלקחו למרכז מיוחד להערכה פסיכולוגית. אחרים התהלכו ברחוב כשהם מוכי תדהמה, עטופים בשמיכות שניתנו להם על ידי שירותי החירום. לאחר שחלקם נפגשו עם יועצים פסיכולוגיים, הם הועלו על מוניות לביתם.
מתקפת הטרור בפריז - לקריאה נוספת:
כ-150 הרוגים בסדרת פיגועים בפריז: דאעש קיבל אחריות
צרפת: המצוד אחר הסייענים נמשך; חלק מהחמושים טרם נלכדו
לא מטאליסטים, חובבי ישראל: הלהקה שעמדה במוקד הפיגוע בפריז
מארק, פסיכולוג בן 43, שוחח עם "הגרדיאן" הבריטי, וסיפר כי היה באזור בית הקפה ברחוב דה לה פונטן בעיר, שבו נורו למוות חמישה בני אדם, כשראה חמוש נכנס למקום ויורה לכל עבר. לדבריו, "שמעתי קול נפץ, הסתכלתי סביב ואז ראיתי אדם, בערך בגובה 1.85 מטרים, שהיה בפוזיציית ירי. רגלו הימנית הייתה קדימה, השמאלית אחורה. הוא אחז בידו השמאלית נשק אוטומטי ארוך - ראיתי מחסנית מתחתיו.
"הוא היה לבוש בגדים שחורים וצמודים, עם מגפיים או נעליים. לא היה לו רוכסן או צווארון. הוא נראה כמו שחייל קרבי נראה. חייל עם אפוד שחור, מכנסיים שחורים, נעליים שחורות ומכונת ירי.
"היורה היה שמאלי וירה בכל פעם שלוש או ארבע יריות. שלושה או ארבעה בני אדם שישבו על כיסאות מחוץ למקום נורו ונפלו על הרצפה. אחר כך הוא הסתובב ימינה ושמאלה וירה על חלון של מכונית נוסעות. ברחנו. שמענו בסך הכול 15 או 20 יריות, ואז הכול היה שקט.
"אחרי שהיריות נפסקו חזרנו למקום והגופות מחוץ לבית הקפה היו עדיין שם. הלכנו לכיוון המכונית שנורתה. הנהג נשען על עמוד תאורה ואז מת. עזבנו את הזירה והלכנו כ-150 מטרים משם וראינו ניידות משטרה, אמבולנסים ומשאיות כיבוי מגיעות. האינסטינקטים שלנו אמרו לנו שאנחנו צריכים ללכת הביתה, למקום בטוח, אבל הרגשנו שאנחנו צריכים לחזור ולעזור.
"להפתעתי, נלקחנו על ידי המשטרה חזרה אל בית הקפה. זה היה מחזה מבעית. ראיתי אנשים שהיו פצועים, חלקם קשה, וגופות. לפחות עשרה נפגעו. בשלב הזה הפרמדיקים הגיעו והתחילו לטפל באנשים. ראיתי אדם שנורה בבטן. זה היה נורא. היה דם בכל מקום. עלינו במדרגות לולייניות לקומה העליונה של בית הקפה והיו שם עדי ראייה ופצועים רבים.
"השוטרים שאלו אותנו אם ראינו רכב מילוט או אופנוע. יצאנו לרחוב, לסמטה שבה התוקף יכל להימלט, אבל לא ראינו כלום. אחר כך נלקחנו לתחנה כדי לתת עדות. האדם שראינו לא נתפס עדיין. שאלנו אותם אם זה בטוח ללכת הביתה ברחוב והם אמרו: 'לחלוטין לא'.
"מחוץ לתחנת היו עדי ראייה רבים. שורות על שורות שלהם. ישבנו ליד אנשים שהיו בזירות פיגוע אחרות. הם נלקחו מתחת לערימות של גופות והיו צריכים לזחול משם. זה היה מחריד עבור כולם".
באזור האצטדיון הלאומי של צרפת התפוצץ מחבל מתאבד ונהרגו כשלושה בני אדם. סילבסטר, עד ראייה, התראיין לתחנת הטלוויזיה הצרפתית "iTele" וסיפר שניצל על ידי הטלפון הנייד שלו, שבו פגעו רסיסים, ועל ידי מעיל העור שלו, שהקטין פגיעה של רסיסים נוספים.
"זה נס", אמר והוסיף: "אני לא מאחל את מה שקרה לי לאף אחד".
ראיתי טלוויזיה ואמרתי: "זה 11 בספטמבר הצרפתי"
ישראלים המתגוררים בפריז סיפרו הבוקר על הפחד השורר בעיר לאחר הלילה הקשה.
"אני הייתי בשכונה מחוץ לפריז בארוחת ערב ובדרך חזרה ברכבת חניכים שלי מתקשרים אלי בהיסטריה לשאול אם אני בסדר ולא הבנתי, למה", סיפר לאולפן וואלה! NEWS יונתן חפץ, שליח תנועת "השומר הצעיר" בבירת צרפת. "פינו את כולם מהמטרו, מהרכבת עצמה, כי הרכבת מגיעה לרפובליק ואז שמענו את הרעשים שהם לא טבעיים לפריז - מסוקים, סירנות, יריות ברחוב. אני ישר הלכתי לחברים כי לא יכולתי להגיע הביתה".
"אתה רואה את הבהלה ברשתות החברתיות. חניכים והורים מתחילם להתקשר ואתה מבין שזה לא היפר כשר או שרלי הבדו, שאנשים ידעו לשלוט בסטואציה. היא אמנם נמשכה כמה ימים אבל פה הרחובות התרקונו ואמרנו בבדיחה שזה יום שבת, כי הרחובות היו ריקים מאנשים".
"אתמול הייתי צריך לקנות כרטיסים כדי לראות המשחק של צרפת נגד גרמניה באצטדיון ובסוף החברים שלי אמרו: 'בוא נלך להופעה אחרת' - וזה מה שעשינו", סיפר יונתן סלם, עיתונאי יהודי בפריז. "אחרי ההופעה הייתי בקולנוע וראיתי סרט ובאמצע הסרט נכנסו ואמרו לנו 'סטופ, יש ארבעה פיגועים בפריז', ושצריך לחזור לבית או לבית מלון - וזהו. לא היה אף אחד בכביש. הבית מלון שלי באמצע פריז, באזור האופרה. השעה הייתה 11 בערב. פעם ראשונה בחיים שלי שראיתי דבר כזה".
"הדבר ראשון שאמרתי כשראיתי את הטלוויזה והבנתי מה קורה זה שמדובר ב-11 בספטמבר הצרפתי", הוסיף. "היה פאניקה גדולה והצרפתים מפחדים מבינים שהחיים כבר לא פשוטים".