(מבצע מעצרים של שב"חים באתרי בנייה בתל אביב, בחודש שעבר)
בשל המצב הביטחוני ניתנה בשבועות האחרונים הוראת שעה חדשה לתובעים במשטרה ובפרקליטות להחמיר את עונשם של שוהים בלתי חוקיים בישראל. על פי ההנחיה החדשה נדרשים התובעים לבקש מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, בטענה שנשקפת מאותם שוהים בלתי חוקיים "עילת מסוכנות", לערער על העונש הנהוג הקבוע בפסיקה ולהגיש כתב אישום כבר בפעם הראשונה ששוהה בלתי חוקי נתפס, ולא בפעם השלישית כפי שנהוג.
לפני כשנה קבע בית המשפט העליון במה שכונה "הלכת אלהרוש" כי עונשם של שוהים בלתי חוקיים ללא עבר פלילי, אשר הגיעו לצרכי פרנסה, יהיה עונש מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, אשר יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. קביעה זו הקלה מעט מהענישה שהייתה נהוגה ומאז ניתן העונש המקסימלי רק לעיתים רחוקות.
עוד בנושא:
נדחתה העתירה נגד כליאת מבקשי מקלט שמסרבים לעבור לרואנדה
האם הגדר בגבול ישראל-מצרים כבר לא עושה את העבודה?
"זורים פחד": למה נדרשים מבקשי המקלט להגיע לשימוע דווקא בדרום?
"אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון ביטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את ביטחון תושביה", נקבע. "במקרים שבהם מטרת הכניסה שלא כדין היא פעילות חבלנית הפגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה היא חמורה. אולם, לא די בהגברת הפוטנציאל האמור כדי לייחס לנאשם ספציפי, אשר אינו מבקש לפגוע בביטחון המדינה, את החומרה האמורה". כמו כן, נקבע כי לא נשקפת מהם מסוכנות וכי כתב האישום, כאמור, יוגש בפעם השלישית בלבד.
אלא שבתי המשפט לא מקבלים את עמדת גופי האכיפה שהשתנתה. לאחרונה הגישה הפרקליטות ערעור בשני תיקים שבהם ביקשה להחמיר את הענישה מעבר למה שנקבע ב"הלכת אלהרוש". בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי בחיפה כי גם הפרקליטות עצמה הודתה כי לולא המצב הביטחוני לא היו מוגשים הערעורים, וכי למרות שלשני השוהים הבלתי חוקיים שעניינם נידון אין שום קשר לעבירות ביטחוניות, "לרוע המזל בחרו לעבור את העבירות הרלוונטיות בימים קשים אלו ולו היו בוחרים בעיתוי שונה - לא היה מוגש נגדם ערעור". לבסוף השאיר בית המשפט את העונשים על כנם.
גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק בשבוע שעבר בערר שהגישה הסנגוריה הציבורית בתיק שבו קיבל בית משפט השלום את בקשת הפרקליטות למעצר עד תום הליכים של שוהה בלתי חוקי. "אני נאלץ לחלוק על בית משפט השלום", כתב השופט. "יש להבחין בין התופעה של כניסת תושבי יהודה ושומרון שלא כדין, כתופעה שיכולה להביא עמה גם אנשים מסוכנים. מי שמכניס אנשים לישראל בתור מעביד או מסיע ודאי שהוא מסכן את הציבור, אולם כאשר יש אדם שנכנס לישראל שמטרתו היא לכאורה עבודה בלבד, אין כניסה זו מהווה סכנה".
עוד קבע השופט כי "נכון שבתי המשפט ציינו בעבר כי מותר להתחשב במצב ביטחוני משתנה כחלק מעילת מעצר, אולם המצב הביטחוני אינו משפיע על עילת מסוכנות של אדם קונקרטי שנכנס לישראל למטרות כלכליות בלבד. השופט שיחרר את השוהה הבלתי חוקי למעצר בתנאים מגבילים והוסיף כי "בית משפט השלום טעה". גם אתמול קיצר בית משפט המחוזי בנצרת את עונשו של שוהה בלתי חוקי בעשרה ימים.
משטרת ישראל: "מדובר בהנחיה זמנית"
עד כה לא הוכחה אינדיקציה בין הטלת מגבלות על שוהים בלתי חוקיים שנכנסו מיהודה ושומרון לבין אירועי הטרור וניתן לראות שרוב אירועי הטרור מתבצעים ביהודה ושומרון ולא בתחומי הקו הירוק. גם אלה שהתבצעו בתחומי הקו הירוק התבצעו פעמים רבות על ידי ערבים תושבי ישראל ולא על ידי פלסטינים מהשטחים.
בפרקליטות המדינה סירבו להגיב.
מדוברות משטרת ישראל נמסר: "לאור המצב הביטחוני ואירועי הטרור האחרונים ובתיאום עם פרקליטות המדינה, הופצה לאחרונה הנחיה זמנית ליחידות התביעה הנוגעת לטיפול בעבירות שהיה בלתי חוקית לרבות הסעה, הלנה והעסקה. כנהוג, במקרים המתאימים מוגשים עררים או ערעורים לבתי המשפט המחוזיים".