פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "גרות פה רק רוחות רפאים": השכונה של יגאל עמיר - 20 שנה אחרי

      שני עשורים כבר חלפו מאז רצח רבין, אך ההשפעה של האירוע המכונן על תושבי שכונת נווה עמל שבהרצליה, שגרים בסמוך למשפחת הרוצח, עדיין ניכרות. השכנים לא מצליחים למכור את הדירה, ואחת התושבות הודתה: "זה מבאס לגור בשכנות עם משפחה של רוצח". גאולה עמיר: "כולם ברחו מפה

      "גרות פה רק רוחות רפאים": השכונה של יגאל עמיר - 20 שנה אחרי
      צילום: דוד קורן, עריכה: גדי וינסטוק

      (דיון בהארכת מעצרו של חגי עמיר בגין הסתה, השבוע)

      שכונת נווה עמל בהרצליה היא שכונה שקטה. אבל השקט לא מעיד דבר על סיפור חייהם של הדיירים המתגוררים ברחוב בורוכוב 56. גאולה ושלמה עמיר, הוריו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, עדיין מתגוררים באותו הבית מאז 4 בנובמבר 1995. על אף אדיבותה של גאולה, היא אינה מוכנה לדבר עם תקשורת. הדבר היחיד שהיא מציינת, כשהיא שומעת שמדובר בכתבה על אודות השכונה שבה מתגוררת משפחת הרוצח, הוא כי "גרות פה רק רוחות רפאים. האנשים ברחו".

      נווה עמל נחשבת אחת השכונות הגדולות ביותר בהרצליה, ומתגוררים בה התושבים הוותיקים שהגיעו בשנות ה-50', ברמה סוציו-אקונומית בינונית, לצד זוגות צעירים ומשפרי דיור חדשים יותר, ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. כולם מכירים את משפחת עמיר; חלק יותר, חלק פחות. אך על מידת ההשפעה שלה על השכונה הם עדיין חלוקים.

      לקריאה נוספת:
      סקר: 55% מהציונות הדתית - יגאל עמיר לא רצח את רבין
      החברים החדשים של יגאל עמיר בכלא: אנס ועבריין שהורשע בחטיפה
      האם רצח רבין הוא הרצח הפוליטי האפקטיבי ביותר בהיסטוריה?

      ביתם של גאולה ושלמה עמיר בנווה עמל, הרצליה. אוקטובר 2015 (מגד גוזני)
      "האנשים ברחו". ביתם של שלמה וגאולה עמיר, הוריו של רוצחי ראש הממשלה (צילום: מגד גוזני)

      "זה מבאס לגור בשכנות עם משפחה של רוצח", אומרת תושבת השכונה המתגוררת בסמוך למשפחת עמיר. "זה לא נעים, אבל נאלצים לחיות עם זה. כשאני מספרת לאנשים שאני גרה בנווה עמל בהרצליה, הם ישר אומרים בתגובה 'אה, זו השכונה של יגאל עמיר'. מי שלא יודע, אני מעדיפה לא לומר שאני שכנה שלהם".

      במשך השנים, אומרת השכנה, "כמה אנשים עזבו כאן". השכנים הצמודים למשפחת עמיר כבר מנסים תקופה ארוכה למכור את ביתם, אך "אף אחד לא בא לקנות", לדבריה. "היום זה כבר הרבה פחות, פעם היו מקיימים פה הפגנות רבות ביום השנה לרצח, אבל היום זה כבר כמעט לא קיים. הזמן עושה את שלו".

      ביתם של גאולה ושלמה עמיר בנווה עמל, הרצליה. אוקטובר 2015 (מגד גוזני)
      "אף אחד לא בא לקנות". רחוב בורוכוב בהרצליה (צילום: מגד גוזני)

      התושבים בשכונה אינם מופתעים מנוכחות התקשורת. "גם במגדלים בתל אביב יש פושעים", אומרת חוה. "מדובר במקרה נקודתי וזו שכונה טובה. אני גרה כאן כבר המון שנים ואני מעולם לא זוכרת כתם בגלל יגאל עמיר או כל אדם אחר". לירון פז, אחד מתושבי השכונה, זוכר גם היטב את התקופה שאחרי הרצח: "גאולה, אמו של יגאל, הייתה גננת טובה ומאז היא נפלה וסגרו לה את הגן. אין לי הרגשה שיש כאן משהו רע בשכונה בגלל הרצח. יגאל למד בישיבות, בקושי היה בבית".

      לדבריו, "50% מהאנשים שהגיעו לכאן אחרי הרצח, לא ידעו שמשפחת עמיר גרה כאן". פז אומר כי שלמה עמיר, אביו של יגאל, מגיע לבית הכנסת ומסתובב בשכונה כרגיל. "הוא לא אשם", הבהיר.

      במרכז השכונה, ממש סמוך לבית משפחת עמיר, הוקם הפארק החדש שבשכונת נווה עמל, פארק רבין. גורמים עירוניים מתחו אז ביקורת על כך בטענה כי "העירייה עושים דווקא למשפחת עמיר המתגוררת בשכונה".

      התגובות ההמומות לא איחרו לבוא. שלו רייבי, בן 23, גר עם אמו בשכונה מאז שנולד. הוא מסתובב מדי בוקר בפארק רבין, וגם הוא חושב כך. "יש את כל העיר, לעשות גינה דווקא פה זה קצת לתקוע אצבע בעין של ההורים", אמר. "אני לא מחובר לפוליטיקה ואין לי יותר מדי ידע על רצח רבין, אבל השכונה רגועה מאד ושום דבר לא השתנה אחרי הרצח".