ועדת ריבלין, שעסקה בהסדר פיצוי מיוחד עבור עובדי הכור הגרעיני בדימונה שחלו בסרטן, הגישה היום (שלישי) את מסקנותיה לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, ובראשן ההצעה כי עובדים יפוצו ללא הוכחת קיום רשלנות או אשם מצד המדינה. מסקנות הוועדה, שמתייחסות לכל מי שעבד או למד באתרי הוועדה לאנרגיה אטומית, יעברו לאישור הממשלה.
על פי החלטת הוועדה, כל עובד שלקה בסרטן יפוצה בסכום של 75 אלף שקלים גם אם לא היה מבוטח, נוסף על הפיצויים שיקבלו על פי ההסדר המוצע בדוח. העובדים יפוצו מבלי שיאלצו להוכיח אשם או רשלנות מצד הוועדה לאנרגיה אטומית וגם אם הקשר בין החשיפה למחלה נמוכה במידה משמעותית מהנדרש בחוק.
"מן הראוי כי תתקיים הדדיות בין נכונותם של העובדים לתרום לביצוע מטרות הממשלה בתחום המחקר הגרעיני, לנכונות המדינה לעמוד לצדם בעת שהתממש האיד מהסיכונים הכרוכים בעבודתם", נכתב בהמלצות הוועדה. עם זאת, עובד שייבחר לתבוע את המדינה בבית המשפט לא יהיה חלק מההסדר.
לקריאה נוספת:
אחרי 50 שנה: תמונות שלא נראו מעולם מהכור בדימונה
חברת הוועדה, פרופ' רבקה כרמי, הסבירה כי מטרת הפיצוי היא לתת לעובדי הכור שחלו מענה יעיל ומידי. "ההסדר הוא מיטיב והוגן, הם התגייסו לטובת ביטחון המדינה ומגיע להם", אמרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "צריך לפצות את העובדים על החיסרון שלהם מול חולים אחרים. זאת, משום שלהם אסור לחשוף מידע שיכול לשמש כהוכחות לכך שמחלתם נגרמה כתוצאה מהעבודה בכור".
עד היום, עובדי הכור שלקו בסרטן נאלצו לתבוע בבית המשפט ולהוכיח רשלנות או אשם מצד המדינה. הוועדה, שהוקמה לפני כשנתיים, קבעה הסדר שנועד להימנע מתביעות, שכוללות דיונים וחשיפת חומרים מסווגים, ומפרט בהתאם לקריטריונים מסוימים את גודל הפיצויים שלהם זכאי כל עובד שחלה. כך, למשל, אם יוכח קשר בין העבודה למחלה, אחוז ההשפעה יוכפל וכך יגדל גודל הפיצויים שלהם יהיו זכאים החולים.
עם זאת, בסקר של הוועדה נמצא כי אין עדות לעודף תחלואה בסרטן בקרב העובדים לעומת שיעור התחלואה בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית. עוד נטען כי בקרב הגברים אף נמצאה תחלואה נמוכה מהצפוי. סוגי הסרטן הבולטים שנמצאו הם סרטן הערמונית (46% מכלל המקרים) ומלנומה (29%).
המדינה הכחישה קשר למחלה בחלק מהמקרים
הוועדה הוקמה בהוראת שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני בשנת 2013. זאת, בעקבות עשרות תביעות שהגישו עובדי הקריה למחקר גריעיני, שלקו במחלות סרטן מסוגים שונים וטענו לקשר בין עבודתם והחשיפה לקרינה ולחומרים מסוכנים, למחלתם, ודרשו פיצויים מהמדינה. רבים מהמתביעות עדיין תלויות ועומדות בפני בתי המשפט השונים. בחלק מהמקרים טענה המדינה כי אין קשר בין המחלה לעבודה התובעים.
הוועדה, בראשות השופט בדימוס אליעזר ריבלין, כללה נציגים ממשרד המשפטים, בכירי ענף הרפואה בישראל ואנשי אקדמיה. "הצורך בהקמת הוועדה נבעה מההכרה בתרומת העובדים למדינה ומההכרה בסיכון הבריאותי כתוצאה מחשיפה לקרינה והקושי לעשות את הקשר בין הדברים. המטרה הייתה לאפשר פיצוי הולם לאותם עובדים שלא היו יכולים להוכיח את הקשר בין המחלה לעבודה בבית המשפט. המטרה היא להבטיח פיצוי מהיר ושוויוני וגלוי לכולם", אמר השופט בדימוס ריבלין בעת הצגת המסקנות.
השר שטייניץ הוסיף: "הוועדה מונתה כדי לטפל בבעיה כאובה וסבוכה של חולי מחלה ממארת בקרב עובדי הכור הגרעיני בדימונה, שמטרתה לשפר את הטיפול באותם חולים. זאת לאחר שהסתבר כי דיוניהם של מי שתבעו פיצויים בבתי המשפט התארכו בשל סוגיות ביטחון רגישות".